לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים
שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע עליות השערים החדות בסוף השבוע. בנוסף לאירועים המרכזיים בהם עסק השוק בתקופה האחרונה כמו הדוחות והאינפלציה ברחבי העולם, צפוי שבוע המסחר לעסוק גם בעימות הצבאי שעדיין מתחולל בימים אלו בין רוסיה לאוקראינה.
עונת הדוחות נמשכת
יום ב' - BERKSHIRE HATHAWAY A LUCID GROUP ZOOM VIDEO NOVAVAX INC HP LUMINAR TECHNOLOGIES INC. 3D SYSTEMS
יום ג' - TARGET CORP SOFI TECHNOLOGIES SALESFORCE DOMINO'S PIZZA INC
יום ד' - SNOWFLAKE INC VICTORIA'S SECRET & CO SPLUNK INC AMERICAN EAGLE OUTFITTER DOLLAR TREE
יום ה' - BEST BUY CO INC COSTCO WHOLESALE TORONTO DOMINION BANK SMITH & WESSON BRANDS INC GAP INC THE
יום ו' - HIBBETT SPORTS INC
בגזרת הישראליות:
ביום שלישי ידווחו SCIPLAY CORP CL A ננוקס פריגו
ביום רביעי ידווחו אינוויז
ביום חמישי ידווחו סול ג'ל מארוול
המלחמה באוקראינה
אחד מהאירועים המרכזיים ביותר שארעו ברחבי העולם בשבוע האחרון הוא המלחמה באוקראינה, שלדברי האנליסטים בבנק הפועלים יצרה מנעד רחב של תרחישים כלכליים, החל ממשא ומתן וסיום מהיר, ועד הסתבכות ארוכה, וחזרה למלחמה קרה בין הגושים. הלך הרוח מטלטל עתה את השווקים, ואלו יוותרו תנודתיים עד שתתבהר התמונה הפוליטית. ספק אם מישהו היה מעריך שבהינתן הפלישה הרוסית לאוקראינה מדד המניות הגלובלי יסגור שבוע כמעט ללא שינוי במחיר. גם הטענה שהתמחור בשווקים כבר כלל תרחיש כזה, לא מחזיקה מים, שכן רוב האנליסטים לא נתנו לו סיכוי גבוה. בדיעבד אולי זה אחד מאותם מקרים בהם שוקי המניות לאו דווקא מייצגים את השינויים במצב המאקרו של המשקים, והעיתוי של המלחמה, לאחר תקופת מימושים היה מוצלח מבחינת שוקי המניות. גם העובדה שרוסיה ואוקראינה יחדיו מהוות רק כ- 2% מהתוצר העולמי בדולרים שוטפים אולי סייעה כאן.
לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, נראה כי השווקים חולקים עם מקבלי ההחלטות במערב את הגישה כי עיצומים משולבים – על כלכלת רוסיה, הבנקים וחברות התעופה שלה ובכיריה, לרבות הנשיא פוטין עצמו – שילכו ויחריפו הדרגתית, עד כדי הוצאת רוסיה ממערכת ה-SWIFT (תקשורת פיננסית בין בנקאית) יעשו את העבודה.
כמו כן, ייתכן כי רוסיה עצמה, שעד כה מדווח על התקדמות איטית מהמשוער, תבחר לרסן את פעילותה, אם כי לעת עתה מדובר בהשערות בלבד ומכל מקום – נכון להיום התגובות הרשמיות של רוסיה לכל הצעדים שהוכרזו נגדה היו של ביטול וצעדי נגד. רוסיה מחזיקה ביתרון גדול בהיותה ספק הגז הטבעי העיקרי של האיחוד האירופי – העומד בראש הפעילות הכלכלית נגדה.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיצד צפוי המשבר במזרח אירופה להשפיע על הכלכלה העולמית?
בשלב זה ברור שמדובר ב"זעזוע היצע שלילי", שיוביל להאצה באינפלציה ועלול להביא להאטה בצמיחה בעולם, אך מוקדם עדיין להעריך כמותית את ההשפעות. חלק מההשפעות הגלובליות יושפעו מהסנקציות ומצעדים אחרים שמדינות המערב ינקטו כנגד רוסיה. קיימת אי-וודאות גדולה לגבי מחיר הנפט בחודשים הקרובים. מרבית תחזיות הצמיחה והאינפלציה לפני המשבר הניחו שהמחיר הממוצע של חבית ברנט השנה יהיה בין 70 ל-80 דולר. כיום, אנליסטים מסוימים מצביעים על רמות של 100 ו-120 דולר לחבית כאפשריות במהלך השנה. תופעה דומה מתקיימת לגבי מחיר הגז הטבעי, החשוב במיוחד למדינות אירופה, ובראשן גרמניה. כלכלת רוסיה מהווה כ-1.93% מהתוצר העולמי ואוקראינה כ-0.18% בלבד מהתוצר העולמי. למרות חלקן הנמוך יחסית בתוצר הגלובלי, יש להן נתח משמעותי ביצוא של חיטה ודגנים אחרים. על כן, שיבושים ביצוא עלולים אף הם, בדומה להמשך עלייה במחירי האנרגיה, להאיץ את האינפלציה ולהאט את הצמיחה.
זה מספר חודשים שמצפים בלידר שוקי הון לעלייה הדרגתית במחירי הנפט בעולם על רקע ההתאוששות הצפויה מהקורונה (חזרה לטיסות וכו') וירידה בהשקעות בהפקת נפט על רקע העדפה של אנרגיה ירוקה. ברור שהעלייה החדה בשבועות האחרונים נובעת בעיקר מהשלכות הפלישה של רוסיה לאוקראינה. אירועים דומים של אי וודאות גאופוליטית הסתיימו עם ירידת מחירי הנפט בעולם, כגון פלישת עיראק לכוויית ב-1990 או התקפת מתקני הנפט של סעודיה ב-2019 (אשר הביאה לעלייה זמנית של 15% במחירי הנפט). במקרה של הפלישה של רוסיה, יתכן שהאירוע הגאופוליטי השלילי הזה עלול להימשך מספר חודשים ולהמשיך להעיב על מחירי הנפט. יחד עם זאת, בינתיים רוסיה גם ממשיכה לייצא נפט והמערב נמנע מלהטיל סנקציות בתחום זה.
לעומת זאת, ארה"ב ממשיכה להגדיל את התפוקה (אם כי עדיין מדובר בהיקף נמוך יחסית לערב הקורונה). קיימות כ-900 תחנת שאיבה היום, לעומת כ-1,200 ב-2019. ברקע, הסרת הסנקציות על איראן עשויה להגדיל את התפוקה הגלובלית.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
סיכוני אינפלציה ממשיכים לעלות
דבר נוסף שמעסיק את השווקים בימים האחרונים הוא מדד המחירים לצרכן האמריקאי שממשיך לעלות בחודשים האחרונים וחצה לאחרונה את רף ה-7%. ציפיות האינפלציה הגלומות הגיבו בחדות לאירועים באוקראינה כך מסבירים בבית ההשקעות מיטב דש. הציפיות לשנתיים בארה"ב עלו מעל 4% ובאירופה לרמות של כ-3.0%-3.5%, כאשר הציפיות ל-10 שנים בגרמניה חצו לראשונה מאז 2011 את הרף של 2%. תחזיות האינפלציה של קונצנזוס החזאים של בלומברג עלו לא רק ל-2022, אלא גם ל-2023. התפתחויות אלה מעלות סיכון שציפיות האינפלציה מפסיקות להיות "מעוגנות", כפי שדואגים הבנקים המרכזיים.
נתוני האינפלציה, התחזיות והציפיות מראים שהאינפלציה בארה"ב ממשיכה "לברוח" מה שמעלה סיכוי שה-FED יאלץ להעלות ריבית מעבר לציפיות הנוכחיות הקיימות בשוק.
האם המשבר ישפיע על מדיניות הפד הצפויה?
- 5.משקיע קטן 28/02/2022 07:33הגב לתגובה זוגם המלחמה משפיעה,וגם נושא העלאת הריבית.
- 4.ביידן מנסה לעשות הכל כדי לא לפגוע בוול סטריט, אבל 27/02/2022 20:27הגב לתגובה זוביידן מנסה לעשות הכל כדי לא לפגוע בוול סטריט, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם, הריבית חייבת לעלות אחרת תיווצר היפר אינפלציה בקצב לא נורמלי. אנחנו בדרך למשבר כלכלי עולמי
- 3.החדשות וההתפתחויות יטלטלו השווקים כמו ספינה במים גועשים (ל"ת)מגיב 27/02/2022 19:22הגב לתגובה זו
- 2.s 27/02/2022 17:58הגב לתגובה זולהפסקת אש
- Tony 27/02/2022 19:07הגב לתגובה זוWishful thinking
- בחוזים היום 27/02/2022 18:27הגב לתגובה זובחוזים היום
- בחוזים היום 27/02/2022 18:26הגב לתגובה זובחוזים היום
- 1.סבירות גבוהה שהממשל ילחץ על וולסטריט לא לגלות חולשה (ל"ת)פוליטיקה עכשיו 27/02/2022 17:45הגב לתגובה זו
- הממשל לא לוחץ, ואין לו לחץ מוחץ, ואני זז להתרחץ, בהצלחה (ל"ת)Sassi6 28/02/2022 07:13הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
