סיקור שוטף: זלנסקי וביידן דנו בסנקציות על רוסיה ובסיוע לאוקראינה
16:46 אחרי השעה 16:00 (שעון ישראל) נשמעה אזעקה בקייב. שירות הביטחון הרוסי FSB דיווח בצהריים כי חיילי משמר הגבול האוקראיני נטשו את כל מתקניהם בגבול בין רוסיה לאוקראינה, איך אין אישור לטענות הללו מהצד האוקראיני. מאז הבוקר מפרסמים הצדדים מידע מפוקפק זה על מפלותיו של משנהו, וזאת ככל הנראה במסגרת מלחמת תעמולה של שני הצדדים. 15:50 צבא אוקראינה מדווח בשעה זו על 4 טילים שנורו משטח בלארוס. במקביל, דווח כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מכנס בשעה זו את המועצה לביטחון לאומי על מנת לדון במלחמה באוקראינה. 14:00 בהתייחסתו לפלישה הרוסית אומר ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון: "המתקפה הברברית של פוטין חייבת להיכשל. אני אומר לאזרחי רוסיה, אני לא מאמין שזה נעשה בשמכם. אני אומר לאזרחי אוקראינה - אנחנו איתכם והשחר עוד יעלה באוקראינה. הדיקטטור לא יצליח, נבטיח את ריבונות אוקראינה. זו לא התקפה רק על אוקראינה - זו התקפה על החירות והדמוקרטיה." נציבת האו"ם לפליטים קוראת למדינות הגובלות באוקראינה לשמור על גבולותיהן פתוחים. 13:20 דיווחים רבים מתקבלים כעת על המצב הבטחוני בקייב כאשר שני הצדדים מציינים מספר דו ספרתי של הרוגים, בעוד שהאוקראינים מדווחים על פיצוץ בעיר האוקראינית חרקוב שם על פי הדיווח נהרג ילד. דיווחים נוספים מצביעים על כך שעשן שחור עולה בשעה זו ממטה המודיעין האוקראיני במרכז קייב. 11:00 סין תומכת ברוסיה: שר החוץ הסיני אומר כי כניסת הכוחות הרוסיים לאוקראינה איננה פלישה. "רוסיה היא מדינה עצמאית ויכולה לקבל את החלטותיה על בסיס האינטרסים שלה". 10:20 הדיווחים שמגיעים מאוקראינה מדברים על התקפה קרקעית מכיוונים שונים על כוחות הגבול של אוקראינה. רוסיה טוענת כי היא השביתה את חיל האוויר האוקראיני וכן שכוחות הגבול לא הראו התנגדות. עד כה דווח על 7 אזרחים הרוגים ויש ידיעות לא מאושרות על מאות חיילים אוקראינים הרוגים. 9:20 גולדמן זאקס: המתיחות הפוליטית לא תעצור את הפד מלהעלות את הריבית, אך הסיכוי להעלאה של 0.5% במרץ ירדה מאד. שווקים בעולם: המסחר באסיה מתרסק, החוזים בנאסד"ק יורדים ב-3.1%. ההאנג סאנג בהונג קונג יורד ב-3%, כך גם בבומביי. החוזים העתידיים על הדאו ג'ונס ועל ה-S&P 500 יורדים 2.1%. (לכתבה המלאה). 8:50 ביידן מגנה את "ההתקפה הרוסית הלא מוצדקת ושהגיעה ללא פרובוקציה מוקדמת". במהלך יום חמישי יוטלו "מלוא הסנקציות" על רוסיה. שר הפנים האוקראיני אישר "הפלישה החלה", עם הדיווחים על גדודי הצבא החוצים את הגבולות והפצצות בערים רבות באוקראינה. נשיא אוקראינה ביקש מהתושבים להישאר רגועים ואמר כי ניסה לקיים שיחת טלפון עם פוטין ללא הצלחה. שר החוץ האוקראיני אמר: נגן על עצמנו וננצח. שדה התעופה בקייב הותקף ומטוסי קרב ניזוקו במסגרת מתקפת הטילים הרוסית על ערי אוקראינה. התקפות נרשמו גם בחראקוב הקרובה יותר לגבול ובערים נוספות. לטענת הרוסים הותקפו רק מטרות צבאיות. ביידן הודיע על סנקציות נוספות נגד צינור הגז נורד סטרים 2 ועל הבעלים הגרמני שלו, המקורב לפוטין. ידיעות נוספות ופרשנויות פרשנות: כמה מלחמות משפיעות על השווקים? הרבה פחות ממה שחושבים. השווקים מגיבים כעת בעצבנות לפתיחת המלחמה באוקראינה, זה הגיוני וזה טבעי. המלחמה משפיעה על הכלכלה - אבל רוב המלחמות בהיסטוריה השפיעו רק לטווח קצר, וברובן היו עליות אפילו תוך כדי המלחמה. דוגמה? במהלך מלחמת העולם השנייה הבורסות עלו ב-50%. אז אם אתם חושבים לטווח ארוך - לא בטוח שאתם צריכים לברוח (לכתבה המלאה). פרשנות: פוטין פלש לנאסד"ק – ביידן לא ישתוקהאמריקאים מתעניינים במניות שלהם הרבה יותר מהעימות בין רוסיה לאוקראינה; ביידן מצא להם את האיש הרע - פוטין שמוריד את השווקים. המלחמה היא רק תוספת "דלק למדורה"; הסיבה האמיתית לירידות - המחירים גבוהים; אבל המלחמה יכולה להאט את קצב העלאות הריבית וזה טוב לשווקים (לכתבה המלאה). פרשנות: יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "הפלישה הרשמית של רוסיה לאוקראינה, גוררת לריצה לאי מבטחים ולהחזקה בדולר כחוף מבטחים. במקביל, הפלישה גורמת לעליות מחירים בשוק חומרי הגלם. החשש מהידרדרות נוספת שתביא למעורבות רחבה באוקראינה, משפיע על שוקי ההון ועשויה לגרור לדחיית מהלכים אשר תוכננו במטרה לבלום את הלחצים האינפלציוניים. העלייה החדה במחיר הדלקים הפועלת כאפקט דומינו המשליך על כלל העלויות, מייצור ועד הובלה, לאורך זמן צפויה לצד עליית המחירים גם לגרום למיתון בביקושים. בשווקים יראו באירוע כגיים צ'נג'ר העשוי לגרום לדחייה ביישום צעדים נדרשים של הבנקים המרכזיים ובכך למתן את השפעת עליות המחירים על שוקי ההון. להערכתנו, כפי שפירטנו רבות בחודשים האחרונים, הדולר במחצית הראשונה של השנה צפוי להתחזק ולנוע אף אל מעל לרמת 3.3 שקלים. אולם בראייה לטווח ארוך, נתוני המאקרו של השוק הישראלי, השקעות הזרות, תמורות הייצוא, יגררו להתחזקות מחודשת של השקל". פרשנות: איך להתמודד עם מדד הפחד בזירה הבינלאומית? רוסיה תפלוש לאוקראינה - האם זה באמת כל כך נורא לשווקים והאם נכון לקחת נשימה ארוכה ופשוט להירגע? (לכתבה המלאה) פרשנות: איך ישפיעו הסנקציות המתקרבות על כלכלת רוסיה, ומה יפסיד המערב?רוסיה כבר החלה למעשה לפלוש לאוקראינה, המערב החל להטיל סנקציות, ובמלחמה, כמו במלחמה, שני הצדדים נפגעים; מה יפסיד המערב מהצעדים המתוכננים, והאם כלכלת רוסיה תצליח לעמוד בסנקציות החריפות אי פעם? (לכתבה המלאה). סנקציות: גרמניה משהה את אישור צינור הגז נורד סטרים 2 לאור מהלכי רוסיהקנצלר גרמניה הודיע היום כי המדינה משהה את התהליכים שנועדו לאפשר את פעילות צינור הגז החיונית למשק האנרגיה של גרמניה, ובכך נותן אור ירוק לאחד מהסנקציות המשמעותיות ביותר שיכול לנקוט המערב ביחס לרוסיה (לכתבה המלאה). סנקציות: ארה"ב פותחת בסנקציות נגד רוסיה: לא יתאפשר לקבל מימון מהמערב. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן הכריז בנאום מיוחד בבית הלבן כי רוסיה כבר החלה בפלישה לאוקראינה. בתגובה לצעדים אלו ארה"ב החליטה להטיל סנקציות על פירמת הבנקאות הרוסית VEB והבנק הצבאי שלה (לכתבה המלאה). סנקציות: ארה"ב ואירופה יטילו סנקציות כלכליות נוספות על רוסיה בעקבות נאום פוטין אתמולזאת לאחר נאום הנשיא פוטין אתמול בערב בו הורה לצבאותיו לפרוס בכמה מחוזות אוקראינים. שורה של מנהיגים ברחבי העולם ביקרו את המהלך, ביניהם שגרירת ארה"ב לאו"ם, ראש ממשלת בריטניה, שרי האיחוד האירופי ושרי החוץ של קנדה ויפן (לכתבה המלאה).Russian occupation forces are trying to seize the #Chornobyl_NPP. Our defenders are giving their lives so that the tragedy of 1986 will not be repeated. Reported this to @SwedishPM. This is a declaration of war against the whole of Europe.
— Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) February 24, 2022
- 3.לילי 02/03/2022 08:00הגב לתגובה זורוסיה רוצה להיות מונופול אנרגיה וסחורות באירופה . סנקציות על רוסיה יגדילו את יצוא הגז מארה"ב לאירופה .בנוסף לסחורות אחרות . רוסיה רוצה את ההגמוניה של ארה"ב באירופה . החלוקה החדשה סין באסיה , ארה"ב באמריקה , רוסיה , באירופה . עד אז יהיו מלחמות . שלום על כל עם ישראל .
- 2.משה 28/02/2022 14:06הגב לתגובה זולחלוטין אין שום אפשרות ללכת רוורס.אם יתאפשר הוא מחוק מכל הבחינות.
- 1.לוחצים את רוסיה לקיר? אין לה מה להפסיד והכל עכשיו אפשרי (ל"ת)המערב ממשיך בטפשותו 27/02/2022 11:21הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
