טוב שם טוב משמן טוב אומר הפתגם. בשוק ההון בשביל חטיבות הברוקראז' והחתמים, האמינות היא פחות או יותר כל מה שיש להם. אבל יש בעיה – ההמלצות לעתים מתפרסמות ברבים, וכל משקיע ריטייל יכול להשתמש בתובנות בחינם. מזה לא עושים כסף. לחלופין – גופים ממוסדים מזמינים ממך אנליזה על חברה שאולי תרצה להשקיע בה. מזה כן עושים כסף. ובהתייחס לפעולת החיתום עצמה הרעיון הוא שלמעשה תשתמש במוניטין שבנית, כדי להפיץ את הסחורה בשוק כשחברה רוצה להפוך ציבורית. מזה גם כן עושים כסף – הצלחת לשכנע, גזרת קופון. אך האם אחרינו המבול?

הביטו על המקרה של בית ההשקעות אופנהיימר. הוא היה בין החתמים בהנפקות של מאנדיי וכן של קלטורה . הנפקות כמו בשיטה הישנה והטובה, לא ספאק, האמינות גבוהה יותר, לכאורה. בכובעו השני של בית ההשקעות הוא פרסם אנליזות על החברות הללו – ובהן המליץ למשקיעים לקנותן במחירים גבוהים מאשר נתן להן השוק.

חומה סינית או באנדל הפוך (אם להשתמש במושגי חברות התקשורת) - חיתום בדרך להנפקה וסיקור אחריה, מבצע אחד פלוס אחד? קרוב לוודאי שהדברים אינם בוטים עד כדי כך, אך קשה לדעת מה נאמר מאוחרי הקלעים ומה מובן גם מבלי שיאמר. צריך לומר שזו הדרך הנהוגה בוול סטריט, ובאנליזות עצמן תמצאו שחור על גבי לבן את הדיסקליימר על הקשר בין הממליץ למומלץ. עדיין, תקראו לזה כשל אינהרנטי או פוטנציאל לניגוד עניינים – יש בכך משהו בעייתי (ובכלל בעמלת חיתום שנקבעת באחוזים, פרצה שמזמנת ניפוח שווי על חשבון המשקיעים).

על פניו, ההמלצות נועדו כדי שיקשיבו להן וכשההמלצות חיוביות ומקשיבים להן וקונים את המניות המומלצות – אז יוצא שגם המוניטין שלך כחתם משתפר. יד אחת מאכילה את האחרת. זה לא המקרה דנן, אך זה כן עוד פאול בכפילות הכובעים ששווה לחשוב עליו.

• אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
• האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחד, הלקוח, כלומר החברה הפרטית שמעוניינת בהנפקה, היא שמשלמת לחתם – מאידך אלה המשקיעים בשוק ששופטים אותו בדיעבד בהתחשב בביצועי המניה. אז נהוג לדבר על האם הסחורה הייתה טובה או לא. אם החברות כבר צלחו את ההנפקה, הכסף נכנס לקופה, כך שאם יפגע או לא המוניטין של החתם – זו לא דאגה שבראש מעיניהם.

סחורה טובה צריך לשפוט לא רק לפי הפוטנציאל של החברה קדימה, אלא כמובן לפי התמחור שלה בעת הכניסה לשוק. גם אם חברה מסויימת תקפוץ בהמשך חייה לשווי גבוה מבהנפקה ותתגמל את מי שנכנס כבר אז, אם בסמוך להפיכתה לציבורית השווי צונח – סימן שהתמחור לא היה הולם. במלים אחרות, סחורה לא טובה. אמת, הלכי הרוח בשוק משתנים – אך שווי של חברה שמשתפים את הציבור בסיכון שלה לא אמור להקבע לפי הסביבה הכלכלית של הכאן והעכשיו שאולי תשתנה עוד חצי שנה.

הבה נסתכל על ההמלצות של אופנהיימר על קלטורה ומנאדיי. נתחיל בשנייה: יולי, אופנהיימר נותנים המלצת "תשואת יתר" במחיר יעד של 260 דולר. מחיר היעד הוא המחיר שתוך שנה אמורה להגיע אליו המניה, אם כן כוונו שעון חול 12 חודשים קדימה, מיולי 2021, ליולי 2022. אוגוסט, מחיר היעד מועלה ל-340 דולר. משם הוא עולה ל-460 דולר בנובמבר (משקף שווי שוק של 23 מיליארד דולר - כשהייתה ב-19.6 מיליארד), רק כדי לרדת ל-345 דולר לפני חודש. סוף פברואר, נותרו ארבעה חודשים לגעת בשער 260 מההמלצה ביולי – ומאנדיי היום בשער בסיס של 177.51 דולר. ואז התפרסמו הדוחות וכעת היא יורדת 25% ל-132 דולר. נמוך מ-155 דולר לפיו נעשתה בהנפקה. אז איך הסחורה?

• נקסט ויז'ן: ההכנסות זינקו ב-62%, הצבר חוזר לעלות ל-124 מיליון דולר
• חברת בת של גיקס קונה חברה בתחום הקוונטים והמניה מזנקת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

בכל החישוב הזה אין הכוונה לומר שאין בחברה פוטנציאל, אלא רק להזכיר שכשמדברים על מחיר יעד לא מתכוונים לעוד 5, 7 שנים וכן הלאה. פגוש את המספרים שנקבת בהם עוד שנה, וזכור שיש מי שקורא ומשגר פקודת קנייה בעקבות ההמלצה.

ומה אצל קלטורה? בכל הנוגע להמלצות פומביות תמצאו במחצית אוגוסט, כשהמניה ב-11.8 דולר, המלצה עליה ברמת "תשואת יתר" ובמחיר יעד של 15 דולר. שוב כוונו לכם שעון חול. מחיר היעד משונמך ל-13 דולר, ולפני חודש ל-10 דולר – עדיין במשקל "תשואת יתר". שער הבסיס היום: 3.08 דולר. לאחר הדוחות שפרסמה: ירידה של 35% ל-2 דולר בלבד.