מדד הפחד (FEAR INDEX) מזעזע בימים אלה את כל שווקי העולם, שילוב על המתיחות הגלובלית על רקע סכנת פלישה רוסית לאוקראינה, בשילוב תחזיות אינפלציוניות וכוונת הפד האמריקאי להעלות את שער הריבית בשלוש פעימות במהלך השנתיים הקרובות, כשפעימה ראשונה צפויה ככל הנראה בקרוב.

הזעזוע בשווקים בא לידי ביטוי בכל הרמות, גם ירידות חריפות בוול סטריט וביתר הבורסות בעולם, כולל בישראל, גם עלייה משמעותית בשער הדולר לעומת השקל, מה שמהווה מעין "אי של בטחון" וגם בעליית המשך צפויה של כל חומרי הגלם, כולל דלק וגז. כל זאת, בצירוף מגפת הקורונה שעדיין לא פסה מול העולם והתחזיות האינפלציוניות שכבר מתממשות, רק מגבירות ומאדירות את מרכיב הפחד בשווקים.

עצתי, כאיש עסקים מנוסה, הינה לקחת נשימה עמוקה ולהירגע. ההיסטוריה הכלכלית מלמדת, לכל אורך הדרך, כי "מה שיורד, עולה בסופו של דבר". קטונתי מלחזות את כותרות העיתונים ויתר אמצעי התקשורת בעוד חודש-חודשיים, אך בטוחני שהכותרות תהיינה שונות, בין אם רוסיה תחליט בסופו של דבר על פלישה לאוקראינה ובין אם לאו.

נכון, הגורמים שקדמו למשבר רוסיה-אוקראינה, קרי מגפת הקורונה והמגמות האינפלציוניות, יוותרו על עמדן, אולם גם כאן הנושא בהחלט פתיר. ראשית, הקורונה הפכה זה מכבר בתודעה הציבורית, אצלנו וביתר מדינות העולם, למחלה כרונית דוגמת השפעת לסוגיה, ולכן המרכיב שלה במדד הפחד העתידי הינו קטן, אם לא מזערי.

• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
• יורים ומנפיקים: קייבסטאר מביאה את אוקראינה לנאסד"ק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נכון. נושא האינפלציה שריר וקיים ומחייב טיפול. הפד האמריקאי, על פי כל התחזיות, יעלה ככל הנראה בחודש מרץ הקרוב את הריבית בכ-0.5%, מה שיחייב את בנק ישראל להעלות את הריבית גם כן, אולי בשיעור מתון יותר של 0.15-0.25%. העלאה זו אכן חיונית על מנת למתן במידת האפשר את מגמת הצריכה המוגברת שאפיינה את השנה האחרונה, ללא כל הלימה למנועי הצמיחה במשק.

אם נסתכל על הדו"חות של רוב החברות הגדולות אצלנו ובעולם, הן עתירות טכנולוגיה והן אחרות, דו"חות אלה הינם בדרך כלל חיוביים, אפילו מפתיעים לטובה. גם אחוזי האבטלה שהיו גבוהים מאוד בראשית ימי הקורונה והרקיעו למספרים דו ספרתיים, ירדו מאוד במהלך השנה האחרונה וכנ"ל לגבי הצמיחה במשק הישראלי, שהינה כיום מהגבוהות בעולם.

יחד עם זאת, עצתי לאנשי עסקים ולמשקיעים "קטנים" בכלל, הינה תמיד, אבל תמיד, לא להסתמך בהתנהלות העסקית ובמדיניות ההשקעה  שלהם רק על ה"מובן מאליו", כלומר כלי תקשורת ואנליסטים למיניהם המנתחים את ההזדמנויות הכלכליות על פי המצב הגלובלי באותו רגע נתון(!), אלא לבדוק תמיד אלטרנטיבות ל"יום סגריר".

• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

לדוגמא, במקרה ספציפי זה של משבר רוסיה-אוקראינה-ברית נאטו, האופציה להשקיע בסין ובשווקי המזרח הרחוק, הייתה מאזנת את הסיכונים ואף מפחיתה אותם באופן ניכר. אמנם תמיד קיים, לכאורה, הסיכון שמלחמה "מקומית" או "אזורית", תתפתח למשבר עולמי, אולם הניסיון ההיסטורי בכל זאת מוכיח שפיזור סיכונים עשוי בהחלט להקטין נזק אפשרי.

לסיכום, אם ננטרל את מדד הפחד מהחשיבה העיסקית שלנו ונחשוב "נטו" לוגית וכלכלית, נראה כי טיפה סבלנות ואורך רוח וטיפה השענות על ניסיון העבר, עשויים בהחלט לסייע לנו, אנשי הקהילה העיסקית, לעבור בשלום את המשבר הנוכחי ועם הפנים קדימה !