כצפוי: הריבית נשארה על 0.1%. בנק ישראל מאותת: תעלה בחודשים הקרובים
בהתאם לציפיות, בנק ישראל לא העלה היום את הריבית והיא נשארה על 0.1%, אבל גובר הצפי להעלאת ריבית בחודשים הקרובים - וכעת גם בנק ישראל כבר אומר זאת בפה מלא. החלטת הריבית הבאה תתפרסם ב-11 באפריל. כלומר, בנק ישראל בפועל ימתין להעלאת הריבית הצפויה בארה"ב בחודש מרץ ולאחריה הוא צפוי להצטרף למהלך - בחודשים הבאים. מה שחשוב לשים לב בהחלטת הריבית היום היא פסקת ההמשך בנוגע לכוונות של הבנק: ״במשק הישראלי נרשמה צמיחה גבוהה לצד נגיף הקורונה והאינדיקטורים השונים מצביעים על המשך הגידול בפעילות בקצב נאה. לכן, הוועדה מעריכה כי בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם לתוואי האינפלציה, קצב הצמיחה והתעסוקה. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים.״ בבנק מנסים להרגיע את החששות ואומרים כי "הוועדה המוניטרית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית. מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-3.3%, במונחי השער האפקטיבי ב-3.4%, וב-3.5% מול האירו". בבנק ישראל רואים שגם בישראל האינפלציה כבר חורגת מהיעד העליון של 3%, יחד עם הזינוק במחירי הדיור - שבנק ישראל הוא אחד הגורמים המשמעותיים לכך בשנה האחרונה והתרענו על כך מספר פעמים - ומדובר באיתות לכך שגם הבנק המרכזי בארץ יצטרך בסופו של דבר להצטרף למגמה בעולם. בבנק אומרים כי "האינפלציה בישראל מצויה בסביבת הגבול העליון של היעד, ועומדת על 3.1%. הציפיות לשנה הקרובה ממרבית המקורות עלו אך מצויות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון החל מהשנה השלישית מצויות בתחום היעד. במדינות רבות האינפלציה שוהה ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים, ולפיכך, נמשך ההידוק המוניטרי בעולם". בבנק ישראל גם מציינים את התנאים הכלכליים הידועים ואומרים כי "למרות רמת התחלואה הגבוהה וריבוי הבידודים, הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות במרבית תחומי הפעילות. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי, התוצר בשנת 2021 צמח ב-8.1%, מעבר לצמיחה החזויה, ובמונחי תוצר לנפש ב-6.3%. ברביע הרביעי זינק התוצר ב-16.6% (מנוכה עונתיות ובמונחים שנתיים, איור 13). רמת התוצר חצתה לראשונה מאז פרוץ הקורונה את קו המגמה של טרום המשבר. הצמיחה ברבעון זה הורכבה מכלל השימושים בתוצר. במקביל עדכנה הלמ"ס את הצמיחה ברביע השלישי של 2021 מ-2.7% ל-6.7%". תגובות להחלטת הריבית: גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות: "כפי שהערכנו, בבנק ישראל לא יכלו להישאר אדישים לנתונים האחרונים שיצאו במשק הישראלי ואותתו כי הריבית בישראל צפויה להתחיל ולעלות בחודשים הקרובים. בפרט, בבנק ישראל כתבו כי לראשונה רמת התוצר חצתה את קו המגמה של טרום המשבר – או במלים פשוטות פער התוצר נסגר. בכל הנודע לאינפלציה, בהודעה נכתב כי האינפלציה בסביבות הגבול העליון של יעד יציבות המחירים וציפיות האינפלציה אמנם עלו אך הן עדיין מצויות בגבול היעד. בנוסף בבנק ישראל הדגישו את ההאצה במגמת העלייה במחירי הדיור. להערכתנו, בנק ישראל צפוי להתחיל בתהליך עליית הריבית בחודש אפריל כאשר הריבית צפוי לעלות בין 3 ל-4 פעמים במהלך השנה הקרובה". רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות: "השורה התחתונה של דברי ההסבר פותחת פתח ראשון להעלאת הריבית בהמשך. את המילים "תהליך ההתאוששות מהמשבר נמשך" מההודעה הקודמת מחליף התיאור "נרשמה צמיחה גבוהה, לצד נגיף הקורונה". האתגרים לפעילות הכלכלית מההודעה הקודמת הושמטו. ובמקום "תמשיך לנהל מדיניות מרחיבה לאורך זמן" נכתב כעת " בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית". כל מילה חשובה – לרבות הדרגתי. "יצוין, לא מדובר בפתח רחב, המכוון בהכרח כבר להחלטת הריבית הקרובה, כי אם הצהרת כוונות לקראת שינוי מדיניות ומעבר לעמדה מאוזנת יותר. כמו כן, נכתב כי התהליך יהיה "בהתאם לתוואי האינפלציה..." ובנק ישראל ימתין לראות אם שיעורה יגדל ויצמצם את הפער מהאינפלציה בחו"ל. ייתכן שלא... מילת המפתח לגבי ציפיות האינפלציה הינה "עלו" וכי הן "בסביבת הגבול העליון של היעד" חלף "בתוך תחום היעד" מההודעה הקודמת. כפי שהערכנו, מדגיש בנק ישראל כי השקל פוחת 3.3% מול הדולר ו-3.5% מול האירו מאז ההודעה הקודמת. לגבי צמיחת התמ"ג, מציין בנק ישראל כי רמתו חצתה לראשונה את קו המגמה של טרום המשבר – אינדיקציה ברורה למעבר לפסי צמיחה בני קיימא מבחינתו. עוד כפי שהערכנו, מדגש הפעם כי מגמת עליית מחירי הדירות "האיצה בחודשים האחרונים", דבר שלא צוין כך בהודעה הקודמת. לבסוף, בנק ישראל כותב כי השפעת האומיקרון בעולם "מתונה יחסית" חלף "עלייה באי הוודאות על רקע התפשטות זן האומיקרון" בהודעה הקודמת. גם התיאור של השיבושים בשרשראות הייצור התמתן ל"עוצמה מעט נמוכה יותר". לדברי מנחם: "בסך הכל, בנק ישראל צועד צעד ראשון לכיוון סיום המדיניות המרחיבה מאוד, מסביר זאת במספר צורות, אך נותן להבין כי אין בדעתו לבצע תפנית חדה ומהירה (בניגוד לפד האמריקאי, שלהערכת כלכלנים כבר נערך למספר גדול של העלאות ריבית עוד השנה). כמו כן, חשוב לציין, לא יחול שינוי במדיניות תלוית הנתונים – כך שמסלול הריבית יותנה בהתפתחות התוצר, התעסוקה והאינפלציה. נוסח ההודעה היה די מדוד, ודאי בהינתן גישה ניצית יותר במקומות אחרים בעולם. להערכתנו המסר יתקבל בהתאם בשוקי האג"ח והמט"ח".
- 4.עמי 21/02/2022 17:38הגב לתגובה זוברגע שאנשים לא יוכלו להחזיר משכנתא , יהיו עיקולים ,ואחכ ירידה כמו כדור שלג במחירי הדירות... זה היה כה צפוי במיוחד שהריבית אפסית...
- 3.שיטת האין אינפלציה - לא סופרים את מה שמתייקר (דיור) (ל"ת)שי 21/02/2022 17:37הגב לתגובה זו
- 2.מישהו מבין למה הם לא מעלים ריבית???? האינפלציה משתוללת! (ל"ת)אורן 21/02/2022 16:52הגב לתגובה זו
- ניק 21/02/2022 17:44הגב לתגובה זומטרת העל של בנק ישראל היא שמירה על יציבות הבנקים. אם הריבית תעלה, ההחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות יעלה וחלק מהלווים יתקשו להחזיר את ההלוואה. זה גם ימנע מלווים פוטנציאליים לרכוש דירה, כך שזה גם יפגע ברווחי הבנקים וגם יפגע בהכנסות המדינה.
- משה 22/02/2022 00:19וגם יפחית את הביקושים לדירות כי הלוואות יקרות, זה מעגל שאי אפשר לצאת ממנו. העלאת ריבית אם תהיה זה בקצב של צב מת מקסימום 0.4% לשנה
- 1.אנונימי 21/02/2022 16:45הגב לתגובה זומשתק את הלב ואת הנפש
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
