סולארדג' הכתה את הצפי בהכנסות; פספסה ברווח: 1.1 ד׳ למניה
ההכנסות ברבעון האחרון של 2021 הסתכמו ב-551.8 מיליון ד'. בשוק ציפו לרווח של 1.31 ד' למניה על הכנסות של 549.35 מיליון ד'
חברת האנרגיה הישראלית סולארדג' סולאראדג' (סימול: SEDG) פספסה את צפי האנליסטים ברווח אך הכתה את הצפי בהכנסות לרבעון הרביעי של 2021 כשדיווחה על רווח של 1.1 דולר למניה על הכנסות בסך 551.8 מיליון דולר. בשוק ציפו לרווח של 1.31 דולר למניה על הכנסות של 549.35 מיליון דולר. תחזיות החברה עצמה היו להכנסות של 530 עד 560 מיליון דולר, והחברה דיווחה על הכנסות של 551.8 מיליון דולר, עלייה של 5% מ-526.4 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 54% מ-358.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ההכנסות מהמגזר הסולארי עמדו על 502.7 מיליון דולר, עלייה של 5% מ-476.8 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 54% מ-327.1 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.
הרווח הגולמי Non-GAAP היה 30.3%, ירידה מ-34.0% ברבעון הקודם וירידה מ-32.5% בעוד שהרווח הגולמי מהמגזר הסולארי היה 32.8%, ירידה מ-36.6% ברבעון הקודם וירידה מ-36.2% ברבעון המקביל בשנה שעברה.
הרווח התפעולי Non-GAAP הסתכם ב-72.9 מיליון דולר, ירידה של 23% לעומת 95.2 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 68% מ-43.5 מיליון דולר, הרווח הנקי Non-GAAP הסתכם ב-62.8 מיליון דולר, ירידה של 24% לעומת 82.1 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 13% מ-55.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.
- שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון ל-31 בדצמבר 2021, הסתכמו שווי מזומנים, פיקדונות בנקאיים, פיקדון בנקאי מוגבל וניירות ערך סחירים ב-548.0 מיליון דולר, בניכוי חוב, בהשוואה ל-524.1 מיליון דולר ב-30 בספטמבר 2021.
"אנחנו מסיימים את 2021 עם הכנסות שיא לרבעון ולשנה", אמר צבי לנדו, מנכ"ל SolarEdge. "הביקוש הגלובלי לאנרגיה סולארית בכל המגזרים הוא גבוה ביותר ומייצר ביקוש חסר תקדים למוצרים שלנו. בפרט, אנו נרגשים מהמומנטום החזק של השוק המסחרי ומהקצב הגובר של אימוץ הטכנולוגיה החדשנית שלנו בתוך פלח זה . המיקוד שלנו הוא להבטיח שללקוחות יהיו את המוצרים הדרושים להם לביצוע הפרויקטים שלהם ואנו מאפשרים זאת על ידי הגברת הייצור במספר אתרים וניווט אתגרים בשרשרת האספקה ובאתגרים לוגיסטיים."
ברבעון הקודם, כמו בשלושת אלו שקדמו לו, ניפצה סולאראדג' את תחזיות האנליסטים בשורה התחתונה, ובכל זאת המניה הגיבה בירידות עקב צפי מאכזב לרבעון הרביעי. הכנסות החברה אז הסתכמו בכ-526.4 מיליון דולר, בעוד האנליסטים צפו שהחברה תדווח על הכנסות של כ-528 מיליון דולר. הרווח הנקי המתואם על בסיס Non-GAAP עומד על 1.45 דולר למניה, בעוד האנליסטים צפו לרווח מתואם של 1.36 דולר למניה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 1.אזרח 17/02/2022 00:02הגב לתגובה זוחברה יוצאת מן הכלל.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
