מפעל טאואר
צילום: יחצ
ניתוח

למה אינטל רוכשת את טאואר והאם זה טוב לישראל?

אינטל הבינה שבטכנולוגיה היא מפסידה ל-AMD ולאנבידיה ושכוחה במערך היצור יורד. טאואר שמתמחה בנישות צומחות מתאימה כמו כפפה ליד. ישראל תהיה עוד יותר מוטה לאינטל, הבורסה תאבד עוד מניה חשובה (אלא אם תצליח לשכנע את אינטל להיסחר כאן). היום, טאואר תזניק את המדדים 
אבישי עובדיה | (14)

ענקית השבבים אינטל  INTEL CORPORATION (INTC) מוכנה לפי הדיווחים לשלם 6 מיליארד דולר על טאואר 2.82% – פרמיה של 60% על מחיר השוק של החברה. טאואר היא חברה וותיקה בתחום ייצור השבבים, היא צומחת ורווחית.  קצב המכירות השנתי שלה הוא כ-1.6 מיליארד דולר והיא צפויה להרוויח סדר גודל של 250 מיליון דולר. אבל, למה היא מעניינת את אינטל?

הסיבה פשוטה – אינטל נמצאת בעיצומו של שינוי המודל העסקי שלה. היא הבינה בשנה האחרונה שהיתרון והכוח שלה לא נמצאים בטכנולוגיה שם היא מאבדת גובה מדי רבעון למתחרות כמו ADVANCED MICRO DEVICES ׁ(AMD) ואינבידה -  NVIDIA COR (NVDA), אלא בתחום ייצור השבבים ובפיזור הגיאורפי של הפאבים שלה – מפעלי ייצור השבבים. אינטל להבדיל ממפתחות השבבים הגדולות היא יצרן ענק של שבבים והסינרגיה האנכית הזו (ייצור ופיתוח) מוסיפה לה ערך גדול ובעיקר - פיזור סיכונים. לא רק טכנולוגיה, אלא גם וגם. הפיזור הזה הוא גם בפעילויות וגם באזורים. אינטל החליטה לפזר עוד יותר את פעילות ייצור השבבים ברחבי העולם. 

לקריאה נוספת:

>> אינטל במו"מ לרכישת טאואר ב-6 מיליארד דולר; טאואר זינקה 50% באפטר

>> נכון מתמיד? "לא נתחרה באינטל" - צפו בראיון שנתן לנו מנכ"ל טאואר בזמנו

היא מנפנפת בהיותה הגדולה ביותר, הכמעט יחידה שמייצרת שבבים מחוץ לסין וטיוואן. על רקע המתיחות עם סין בשנים האחרונות והקולות בארה"ב להחזיר את הייצור הביתה, אינטל מקבלת אהדה שמתורגמת גם להקלות והטבות במסים. ייצור שבבים זה ביזנס פחות נוצץ מפיתוח שבבים ייחודיים, אבל הוא תחום יציב, גדול ורווחי. 

בסופו של דבר אינטל היא הגורם הדומיננטי ביותר בעולם בייצור שבבים לצד TSMC, טיוואן סמיקונקטורס והדרך שלה ליהנות עוד יותר מהיתרון לגודל היא פשוט לצמוח – דרך צמיחה אורגנית-טבעית ודרך רכישות (צמיחה חיצונית). טאואר כיצרן שבבים בתחומים ייחודיים מתאימה לאינטל כמו כפפה ליד.

טאואר מתמחה בנישות. כדי לשרוד בעולם של ענקיות, החליטה ההנהלה המוצלחת של טאואר, להתמקד בשווקים יחסית קטנים שדורשים פיתוח ייחודי, ספציפי. טאואר מתאימה את השבבים לנישות המסוימות וכך מצליחה להיכנס לתחומים שבשלב הראשון אומנם קטנים, אך הן צומחים – זה היה למשל עם הגלולה של גיוון אימג'ינג שטאואר ייצרה לה את השבבים והתפתח לעשרות רכיבים לחברות שונות בתחום המכשור הרפואי וזה נמשך להתמחות גדולה בתחום החיישנים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהקשר הישראלי. ישראל היא מרכז פיתוח ענק של אינטל מזה עשרות שנים. במקביל, ישראל הפכה להיות סוג של חממת סטארטאפים של אינטל כשבמקביל נרכשו פעילויות בתחום השבבים, עם דגש על תחומי העתיד – מובילאיי נרכשה על ידי אינטל לפני 5 שנים בשווי של 15 מיליארד דולר. עכשיו אגב, מדברים על הנפקתה מחדש לפי שוו של 50 מיליארד דולר בגלל ההייפ של הרכבים האוטונומיים, אבל במבחן ההכנסות, מובילאיי של היום לעומת מובילאיי לפני הרכישה הצמיחה היא לא מי יודע מה. 

ישראל מהווה מרכז ייצור של אינטל עם מספר מפעלים גדולים שנהנים מהטבות מס גדולות-ענקיות. אז זו רכישה טבעית. רק לא בטוח שחוץ מלבעלי המניות זו רכישה שמספקת ערך. ישראל יותר מדי מוטה לאינטל. ייתכן מאוד ואפילו סביר שהמפעלים של טאואר יזכו להטבות מס גדולות יותר תחת השליטה של אינטל. והעובדים? סביר שאינטל תרצה להתפתח ולהתרחב, אבל זו תלות לטוב ולרע במעסיק אחד גדול. רוב העובדים של טאואר לא נהנים מאופציות ומניות ואלו שכן מקבלים בצניעות יחסית. כלומר, האקזיט יהפוך שכבה מאוד קטנה של אנשים בטאואר למסודרים. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נתי 16/02/2022 18:33
    הגב לתגובה זו
    לטאוור יש הסכמים ידע וip יחודי בתכנון שבב שעובד על טכנולוגיה אופטית, לטאוור יש כבר יכולות יצור לשבבים יעודיים לרדיו. טאוור היא לא רק חברת ייצור עתיקה! ומי שלא מבין, חוץ ממעבדים מהירים אין מה לעשות עם 4nm! צריך טרנזיסטורים של 28 50 80 ננומטר לרכבים חשמליים, על כל מעבד אחד יש לפחות 40 רכיבים שאינם מעבדים. הכסף נמצא בפרטים הקטנים, מי שחושב שכל מה שעולם צריך זה מעבד מהיר טועה מאוד.
  • דני 11/08/2022 18:24
    הגב לתגובה זו
    יש לנו חברה כמו טאואר עם ידע ייחודי. אינטל רוצה להשתלט עליו. היא יכולה גם לסגור את מפעליה בארץ. ואז מה. יסגרו את טאואר. פשוט טפשון.
  • 7.
    אלי 15/02/2022 14:45
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה לבלוע את כל העולם,בסוף נתקעת לו עצם בגרון.
  • 6.
    יוסי 15/02/2022 14:12
    הגב לתגובה זו
    השיעור שלה במדד תא 35 צריך להיות 99%
  • 5.
    שחר 15/02/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    לפני מספר חודשים קניתי ומכרתי ברווח של בערך 20%
  • 4.
    א 15/02/2022 11:39
    הגב לתגובה זו
    מה קורה עם מנית טאואר?
  • 3.
    YL 15/02/2022 10:15
    הגב לתגובה זו
    בנוסף ללא ספק ריכוז הכח והעוצמה ב חברה אחת תגרום ל לחץ על הממשלה ל מענקים ב מאות מליונים על חשבון הציבור
  • קשקוש. (ל"ת)
    רז 15/02/2022 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 15/02/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
    קנה AMD מזמן,אכן המלצתי וממליץ גם היום
  • רז 15/02/2022 12:35
    הגב לתגובה זו
    TSEM היתה ועודנה עדיפה עשרות מונים על AMD.
  • "מי שהקשיב לי"... מוישה גרויס. (ל"ת)
    צרי 15/02/2022 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 15/02/2022 09:24
    הגב לתגובה זו
    טאור הוא מפעל אסטרטגי לישראל לעניות דעתי
  • התכוונת טאואר חשובה לישראל. אובר חוכם. (ל"ת)
    צרי 15/02/2022 10:23
    הגב לתגובה זו
  • לא, התכוונתי אינטל. טייפש ליימל (ל"ת)
    חיים 15/02/2022 14:13
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.