שן בינג
צילום: אתר Asifma

בכיר רשות ני"ע בסין מדבר: "כשאנחנו אומרים שההגבלות הן על הנפקות בחו"ל, בוודאי שזה כולל את הונג קונג"

שן בינג, ראש המחלקה הבינלאומית ברשות אמר ל-CNBC שגם חברות שמשפטית רשומות מחוץ לסין אך רוב עסקיהן בשטח המדינה תצטרכנה לעמוד בהגבלות; הוא אינו שולל לחלוטין הנפקה במנגנון ה-VIE בו השתמשו עליבאבא ודידי וסיפר כי יבקשו מידע על חברות גם מבנקי השקעות שישמשו חתמים שלהן

איתי פת-יה | (4)

עוד קודם לירידות בוול סטריט שמעסיקות את המשקיעים, תולדה של רמות השיא בשווקים שפוגשת צפי להעלאת ריבית שתפגע במניות צמיחה, ישנו הנושא שמטריד לא מעט מהם ופחות קשור לסביבת האינפלציה ואם תעלה הריבית או לא – מה יהא על השוק הסיני. כמובן שסביבת הריבית בארצות הברית תשפיע על הביקושים של המשקיעים גם למניות צמיחה סיניות, ומנגד בסין עצמה כבר הורידו את הריבית זה עתה. כך או כך בשוק מצפים כי בתקופה בה צפויות הערכות שווי נמוכות יותר, ופחות כסף יחפש אפיקים להיות בו, מלכתחילה פחות חברות תגענה להנפקה בה מגייסים כסף מהציבור.

ובכל זאת, על רקע ההגבלות המסתמנות על חברות סיניות שבכל זאת מכוונות להנפקה – האם ובאיזה תנאים תהיה להן כתובת מחוץ לסין? היום ב-CNBC מתראיין האיש הנכון לעמת אותו עם כל החששות – ראש המחלקה הבינלאומית ברשות ניירות הערך הסינית, שן בינג. המסר הבולט: המגבלות הן גם על הנפקות בהונג קונג.

הונג קונג היא אוטונומיה, אמנם בשטח סין, אך עם חוקים משלה – הגם שסין הגדולה מנסה לכרסם בהם, ולפי הדיווחים בשנתיים האחרונות תוך אוזן קשבת, או חצי קשבת, משליטת הונג קונג. בסין לא משלימים עם הסיטואציה, אך פחות בוטים באשר לחוסר שביעות רצונם מאשר בגזרה עם טיוואן – בה עד היום הם לא מכירים כמדינה עצמאית (ואוי לבעל הברית של טיוואן שיגדירה ככזו).

נזכיר כי באחרונה בסין הטילו מגבלות על חברות סיניות שרוצות להנפיק בחו"ל. ראשית ישנו עניין הקניין הרוחני. חברת הנסיעות השיתופיות  DIDI GLOBAL (DIDI) נמחקת מהמסחר בוול סטריט, אחרי שסין שמה לה רגל בגלגלי הצמיחה והשביתה את האפשרות להוריד את האפלקציה ולצרף משתמשים חדשים. הסיבה הייתה שהיא אגרה שלא בסמכות לכאורה מידע על הרגלי השימוש והנסיעות של הסינים, וההנפקה מעבר לים למעשה הוציאה את המידע הזה, רכושם של הסינים עצמם, החוצה. הפיקוח ההדוק יותר על כך יחל ב-15 בפברואר.

שנית ישנה השיטה – הנפקה באמצעות מעין חברת מעטפת אוף-שור, שרשומה מחוץ לסין, שיטה בשם Variable Interest Entities (ובקיצור VIE), היא החברה המונפקת, ולה למעשה קשרים החברה הסינית המקורית, בעלת הפעילות העסקית. המגבלה החדשה מתייחסת לחברות שרוב הנהלתם הבכירה מורכבת מאזרחי סין, או תושבי סין, או לחברות שרוב הפעילות שלהן היא בסין. בינג עוד לא סתם את הגולל על המנגנון הזה ואמר ש"אם החברות מצייתות לחוקים והרגולציות הרלוונטיות, הן עדיין יכולות להגיש בשיטת ה-VIE בקשה לרשות ניירות ערך. אנו נוודא אותן לפני שניתן להן תגובה מצדנו".

ועכשיו השאלה היא מה נחשב חו"ל? חלק מהמשקיעים בחברות סיניות שרשומות בוול סטריט מתנחמים בכך שמדובר ברישום כפול, וגם אם תמחקנה משם – בהונג קונג למשל תמשכה להסחר. הבעיה היא שלא תמיד מדובר ברישום כפול (לדידי למשל אין, היא עובדת על הנפקה בהונג קונג ולכן הדברים כאן אמורים גם אליה), ולאלה שבכלל עוד לא זכו להנפיק גם כן מדובר בצרה. לא מעט אנליסטים מזהירים מסביבת ההשקעות בסין בשל אופי המשטר הטוטליטרי שם, ששקיפות אינה בראש מעיניו וקשה לצפות את צעדיו. לכן, יש חברות סיניות שמבינות שלטובת הגישה למשקיעים עדיפה להן הונג קונג מאשר שנחאי או שנז'ן.

הבעיה היא, שכפי שמגלה בינג בראיון – לשיטת הממשל הסיני, גם הונג קונג זה חו"ל, כלומר שגם על ההנפקות שם תחולנה המגבלות. "במלים 'הנפקות מעבר לים' כוונתנו כמובן היא לכל מקום שאינו מוגדר כ-Mainland China – ובוודאי שזה כולל את הונג קונג", אמר וסיפק כותרת.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד פירט כי המגבלת תכלול גם קטגוריית חברות בשם "Red Chips" (כאלה שהמניה שלהן נסחרת בהונג קונג, מבחינה משפטית הן עצמן, לא רק המניות, לא רשומות בסין – אך רוב הפעילות העסקית שלהן בה). קודם לכן הנכללות בקטגוריה זו לא היו צריכות לקבל את אישור רשות ניירות הערך במדינה טרם הנפקתן.

לפי בינג, החוקים החדשים  "לא בהכרח" ימנעו מחברה סינית להנפיק מעבר לים, וזאת בתלות בשאלה אם היא חלק מתעשייה שחלות עליה מגבלות באשר לקבלת השקעות מגורמים בתוך סין (כלומר, מכירים בכך שאיכשהו הן צריכות גישה לכסף – גם אם זה אומר לגייס בחו"ל ולחשוף מספרים). לדבריו, ברשות לניירות ערך מתעדפים פתיחה של השוק הסיני למשקיעים זרים ו"הנפקות מעבר לים זה חלק של מהיוזמה הזאת להיפתח לבחוץ, אז אני חושב שגם את זה נציב לנגד עינינו".

בינג מתייחס למספרים שראו כולם אך למרות המגבלות הוא דווקא אופטימי וחושב שהוודאות שיספקו תתרום למצב: "ראינו האטה בהנפקות של סיניות בחו"ל במחצית השניה של 2021, ואנחנו מקווים שעם החוקים החדשים שאנו מקדמים, העניינים יחזרו". ב-CNBC ביקשו התייחסות לחברות ספציפיות שקראנו על התוכניות הנגנזות שלהן להנפיק. בינג התחמק: "אנו מקווים שחברות יעשו שימוש מלא בחוקים הללו ושישובו למהלכי ההנפקה שלהן, איפה שלא רצו לעשות זאת מחוץ לסין". מעניינת הייתה ההתייחסות שלו לשוק האמריקאי וההכרה בכך שהוא "מכיל ופתוח בצורה חזקה לסטארט אפים חדשים בתעשיות חדשות", הגם שסין עצמה מצמצת את הפער.

זכורה לכל השהיית (אפשר כבר לקרוא לזה ביטול, שנה אחרי?) הנפקתה של Ant, זרוע הפיננסים של עליבאבא של היזם ג'ק מא. האחרון התבטא כנגד הרגולטורים במעצמה וכך ראה יומיים לפני גיוס הכסף מהציבור את ההנפקה נכנסת למגירה, בהמשך הוריד פרופיל עד היעלמות, אז הפציע לרגע, והעולם מחכה.

ובהקשר של הראיון, ב-CNBC תהו האם המצב הזה ישנה – יומיים לפני ולפתע אור אדום. בינג לא אישר זאת בפה מלא, במקום זאת אמר "אחת המטרות של החוקים החדשים היא להמנע מסיטואציה כזאת באמצעות תקשורת הדוקה יותר (מול החברות המנפיקות – א.פ) וחוקים ברורים יותר". בכוונת הרשות לניירות ערך לפרסם מידע נוסף כדי להבהיר לחברות את הדרישות מהן.

"בתוך כך, ייתכן שניתן יעוץ רגולטורי לפירמות כדי שלא יבזבזו זמן בלעשות משהו שבסוף לא יהיה אפשרי מבחינתנו". עם כל הכוונה להבהיר את הסיטואציה, באשר למישור החקיקתי אמר שאינו יודע בדיוק מתי החוקים החדשים יפורסמו במלואם או יכנסו לתוקף. "הרשויות הרלוונטיות לכך הגיעו לקונצנזוס די רחבה ביניהן, כך שאנו מצפים שההליך הפרוצדורלי באישור החוקי יהיה יעיל למדי".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    השוק לפני קריסה 30/01/2022 02:12
    הגב לתגובה זו
    ארהב מכינה כיפה אדומה לסין שילמדו 3000 שנה קדימה ....אני מצפה לראות את הדולר ב 1.5בשח לדולר...ואת סין קורסת...לא בגלל שער הדולר כמו לעוד כמה דברים שארהב מבשלת...הולך להיות מעניין בחודשים הקרובים...בין היתר -ארהב מעבירה מסין להודו פעילות ..ובלי קשר....אם ארהב תקרוס גם סין תקרוס לרק שלסינים אין את עוצמת השיקום/הדפסת הכסף שיש לארהב ....ארהב תקרוס בצורה מבוקרת תעשה פיחות בכסף שלה בדמות אינפלציה ותעלה ריבית מהר תשאיר את הסינים הממומים...
  • 3.
    שמואל שמואלי 29/01/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
    מי שעדיין מושקע בחברות הסיניות , טוב יעשה אם ימכור את אחזקותיו, סין חוזרת לאט לאט להיות סגורה ומבודדת , כאשר המפלגה הקומוניסטית הסינית חוזרת לשלוט מחדש במרכזי הכח בסין
  • 2.
    איתי 29/01/2022 06:42
    הגב לתגובה זו
    רמה נמוכה ריבית ירדה לא עלתה
  • 1.
    הממשל הסיני לוקח 28/01/2022 21:19
    הגב לתגובה זו
    רעיון נהדר מעבירים כסף מהמערב לסין בתרגיל פשוט ועוד רצים לשים אצלם מתוך תקווה לתשואה פנומנלית
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


ארהב סין
צילום: טוויטר

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית

בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק

אדיר בן עמי |

למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.

ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.


המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.


ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב

נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.

בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.