משקיעים
צילום: mediaphotos CANVA

מנהלי תיקים פרטיים הפכו לפליפרים של אג"ח שפוגעים לציבור בפנסיה

מנגד, הם מצליחים לייצר תשואה עודפת ללקוחות; גופי נוסטרו ומנהלי תיקים משתתפים במכרז המוסדי בהנפקות אג"ח קונצרני ונהנים מהנחה, אח"כ הם מוכרים למוסדיים ביוקר ומרוויחים על חשבונם
איתי פת-יה | (5)

הניסיון להרחיק את מנהלי ההשקעות הפרטיים מהנפקות האג"ח הקונצרני לא צלח, הגברת רק שינתה את האדרת, ובשילוב הרגולציה שמחייבת את הגופים המוסדיים למשנה זהירות בניהול החסכונות שלנו, נוצר מצב בו הראשונים הופכים ל"פליפרים" - קונים רק כדי למכור למוסדיים ביוקר, ועל חשבון הפנסיה שלכם. כך, במלים פתלתלות הרבה יותר, עולה ממחקר חדש שמפרסמת רשות שוק ההון. אז הציבור מפסיד, ויש גם מרוויחים - אלו שמנהלים את ההשקעות שלהם אצל מנהלי תיקים, שהם לרוב מי שמשתכרים ברמה גבוהה יותר. 

בשנתיים האחרונות הפכה נפוצה בארץ עוד יותר, בהתאם למגמות בעולם, שיטת ההקצאה (Book Building) הלא אחידה בהנפקות ראשוניות של חברות בבורסה. בקצרה: גורם מוסדי מקבל התחייבות לקבלת מניות של החברה המונפקת במחיר זול, משקיעי הריטייל יקבלו אולי פירורים בחלק הציבורי בהנפקה, ויצטרכו לחכות לתחילת המסחר - אז הסחורה תהיה יקרה יותר. מחד הציבור לא יכול להיחשף ישירות ובזול למניות הללו בזול, מנגד הוא כן מקבל את ההזדמנות הזאת בחיסכון שלו באמצעות הגופים המוסדיים. באג"ח הקונצרני זה לא ככה - ההקצאה אחידה, ובמצב שנוצר זה דווקא עובד לרעת המוסדיים.

כשמנפיקים אגרות חוב של חברות ישנו מכרז מוקדם, שקרוי גם השלב המוסדי ונערך עוד קודם לפרסום תשקיף למשקיעים מתוחכמים שמעוניינים, ויכולים, לקחת עליהם את הסיכון בלי לצלול לפרטים. בשונה מהבוק בילדינג אין התחייבות מצד החתם לקבל את כמות הסחורה שהזמנת כמשקיע כשיר, ובסופו של דבר נקבע מחיר אחיד בו נמכרת כלל הכמות לניצעים, וזהו המחיר הגבוה ביותר. היתרון הוא שמשתתפי המכרז המוקדם מקבלים עמלת התחייבות מוקדמת - כך שבפועל מצ'פרים אותם על הסיכון בכך שהם קונים את אגרות החוב יותר בזול מאשר בשלב הציבורי של ההנפקה.

כדי שיותר חלקים בציבור יהנו משלב המכרז המוקדם, שונתה ב-2011 ההגדרה של מיהו משקיע מסווג והיא הורחבה. משיעור השתתפות של 25.69% שחקני הנוסטרו הפרטיים עלו ל-37.85%. ולגמרי הלך להם: למרות שהכיסים של אותם שחקני נוסטרו פרטיים (בתי השקעות קטנים, חברות ניהול נכסים קטנות ומנהלי השקעות פרטיים) קטנים בהרבה משל הגופים המוסדיים (הן בצד כספי העמיתים, והן בצד תיקי הנוסטרו של החברות הללו), הראשונים הציעו לחברות המנפיקות חוב ריביות נמוכות יותר.

כמה נמוכות יותר? אם המוסדיים הציעו לחברות ריביות הנמוכות בממוצע ב-0.15% מהמקסימום במכרז, בנוסטרו הפרטיים הן היו נמוכות עוד יותר - ב-0.24% מרף זה בתקופה האמורה. הסיבה לכך היא בין היתר הגבלות ועדת חודק שאומצו ב-2010, הנוגעות להשקעות של גופים מוסדיים בהנפקות של אג"ח קונצרני ומידת הסיכון שאלה לוקחים עליהם.

אלא שבעוד שבשביל הגופים המוסדיים האג"ח הוא חלק מהתיק של העמיתים והם נוהגים להחזיק בו עד לפירעון ולא לסחור בו, גופי הנוסטרו הפרטיים דווקא כן סוחרים בו. ליתר דיוק, הם מוכרים אותו למוסדיים, וכבר ביום הראשון שמתאפשר להם. כלומר, סחורה שהצליח גוף נוסטרו פרטי לקבל בזול יותר הודות לעמלת ההתחייבות המוקדמת, נמכרת למוסדי שלא קיבל אותה ועל כן לא נהנה מאותה עמלה. היתרון של הנוסטרו הפרטיים היה בין היתר עם היכולת שלהם להתמנף לצורך ההשתתפות במכרז - כלומר ליטול הלוואה לזמן קצר. והיות וההלוואה לזמן קצר, בוודאי שימהרו למכור את הסחורה הלאה כשניתן.

ב-2015 היה ניסיון באמצעות החקיקה להלחם בתופעה זו כשההגדרה של משקיע מסווג צומצמה. התיקון הוציא מרשימת המשקיעים המסווגים את "הלקוחות הכשירים" (תחת הגדרה זו השתתפו בעיקר שחקני נוסטרו פרטיים קטנים). מן העבר השני, כותבים במחקר של הרשות לניירות ערך, התיקון אפשר למנהלי תיקים (בעבור לקוחותיהם) להשתתף בשלב המוסדי של ההנפקות - והתופעה חזרה על עצמה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

גם לאחר הצמצום, ב-2018-2019 חלקו של הנוסטרו הפרטי במכרז המוקדם בהנפקות אג"ח קונצרני, דרך מנהלי התיקים בעיקר, היה 36.64% - בדומה ל-2011-2014. איך נראה אז פער הריביות הממוצע? אצל המוסדיים 0.12% מתחת להצעה המקסימלית במכרז, אצל הנוסטרו הפרטיים עדיין זול יותר: נמוך ב-0.19%.

ובמילותיה של רשות שוק ההון עצמה: "ממצאי המחקר המרכזיים הם שקיים מתאם חיובי בין הנפקות אג"ח אשר התאפיינו בשיעור השתתפות גבוה של שחקני נוסטרו פרטיים לבין תשואות אבנרומליות שליליות בתקופה העוקבת לתחילת המסחר. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין השתתפות שחקני הנוסטרו הפרטיים לנפחי מסחר גבוהים במיוחד בתחילת המסחר – דבר אשר עשוי להתפרש כ–'flipping Stock'.

"בנוסף לכך, אנו מוצאים כי המסקנות נשארות זהות גם בניתוח ההנפקות שהתבצעו לאחר שנת 2015 – מועד שינוי הגדרת 'המשקיע המסווג', תוצאה שעשויה להצביע על כך שהניסיון למתן את השתתפות השחקנים הפרטיים בשלב המוסדי של הנפקות החוב הקונצרני צלח בצורה חלקית בלבד, וזאת לאור השתתפותם בהנפקות דרך מנהלי תיקים".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 26/01/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
    מדוע מגבילים את המזמינים? שכל אחד יזמין ולא רק מוסדיים או מנהלי תיקיםאגב.צריך למנוע מנוסטרו להזמין ובכך לפזר את ההזמנות אצל כולם ומכרזים אחידים
  • צודק. הרשות מתגמלת בצורה נפסדת את המוסדיים ומנהלי התיקי (ל"ת)
    ג 26/01/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 26/01/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פליפ פלאפ 26/01/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    כשהשוק ירד ולא יהיו בכלל הנפקות נדבר..ומה קורה כשמפסידים בהנפקות ?
  • ג 26/01/2022 19:17
    הגב לתגובה זו
    רק הציבור מפסיד באמצעות המוסדיים
פרסום ראשון

האוזר סותם פירצה: ההגדרה של 'משקיע כשיר' תשונה - רבים יפלטו מהשוק

בשנים האחרונות ניצלו משקיעים פירצה בחוק ני"ע אשר מאפשרת להם להשתתף במכרזים מוסדיים - זה הולך להשתנות
תומר קורנפלד |
רשות ני"ע רוצה לעשות סדר בהנפקות האג"ח למשקיעים מוסדיים. לאחרונה פרסמה רשות ני"ע להערות הציבור תיקון לחוק ניירות ערך ולחוק הייעוץ המתייחס להגדרה של 'משקיע כשיר'. על פי הערכות בשוק - המהלך צפוי לחתוך את מספר המשקיעים הכשירים בשיעור של עד 50%, דבר אשר יפגע בנזילות ויעלה את הריביות שבהן נסגרים המכרזים המוסדיים. התיקון שרוצה לבצע רשות ני"ע מתייחס למכרזים המוסדיים להנפקת אג"ח. נכון להיום, פרט לגופים המוסדיים שמנהלים כספי ציבור - משתתפים בהנפקות גם 'משקיעים כשירים'. כלומר משקיעים שאינם מוסדיים ומשתתפים בהנפקה בעיקר בכדי לקבל את עמלת ההתחייבות המוקדמת (כ-0.5% בממוצע). בדרך כלל השחקנים מוכרים את איגרות החוב שרכשו בימי המסחר הראשונים המאופיינים בסחירות גבוהה יחסית. ההגדרה מיהו 'משקיע כשיר' אינה חד משמעית. נכון להיום, משקיע נדרש לענות לשניים מבין שלוש הקריטריונים הבאים: 1. שווי כולל של מזומנים, פקדונות וניירות ערך בהיקף של 12 מיליון שקל 2. בעל מומחיות וכישורים בשוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי הדורש מומחיות בשוק ההון. 3. ביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע בכל רבעון במשך ארבעה רבעונים רצופים
נכון להיום, רוב המשקיעים הכשירים נחשבים לכשירים בעקבות שני הקריטריונים האחרונים - קריטריון המומחיות וקריטריון מספר העסקאות. מדובר בשני תנאים שגם סוחר יום ממוצע בשוק ההון מסוגל לעמוד. ברשות ני"ע רוצים להחמיר את הדרישות והוחלט לבטל את שני הקריטריונים האחרונים ולתקן את ההגדרה. על פי הטיוטה אשר הופצה לציבור להערות מוצע לקבוע שלקוח כשיר אם יעמוד באחת משלוש החלופות הבאות: 1. מבחן נכסים נזילים - נכסים נזילים בהיקף של 8 מיליון שקל (במקום 12 מיליון שקל כיום). 2. מבחן ההכנסות - הכנסות של 1.5 מיליון שקל לאדם בכל אחת מן השנתיים האחרונות (יותר מ-125,000 שקלים בחודש). 3. מבחן משולב - נכסים נזילים של יותר מ-5 מיליון שקל והכנסה שנתית בגובה 750 אלף שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות. משיחה שערך Bizportal עם מספר משקיעים כשירים בשוק ההון עולה כי השינוי, ככל שיאושר עלול להוריד בצורה דרמטית את מספר המשקיעים הכשירים. בטווח יותר ארוך, הדבר עלול לפגוע בנזילות בהנפקות האג"ח מאחר ומספר המשקיעים אשר יפעלו בשוק ביום המסחר הראשון יהיה נמוך יותר. כמו כן, המשקיעים מטילים ספק רב לגבי האפשרות שישתתפו בהנפקת האג"ח כחלק מהשלב הציבורי - בעיקר בשל אובדן עמלת ההתחייבות המוקדמת.