אנטרי
צילום: David Grab

קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר

הקרן הגלובלית סגרה קרן רביעית לחברות Early Stage המתמקדות בישראל וקרן לחברות early growth (צמיחה מוקדמת), השנייה שלה בישראל; כספי הגיוס מביאים את סך הנכסים המנוהלים של הקרן למיליארד דולר
סתיו קורן |

אנטרי קפיטל (Entrée Capital),  קרן הון סיכון גלובלית סגרה קרן רביעית לחברות Early Stage המתמקדות בישראל וקרן לחברות early growth (צמיחה מוקדמת), השנייה שלה בישראל. הגיוסים הנוכחיים מסתכמים ב-300 מיליון דולר בהתחייבויות חדשות, המביאים את סך הנכסים המנוהלים של הקרן למיליארד דולר.

הקרנות החדשות ישקיעו בעיקר בתחומים של DeepTech, FinTech, SaaS, Web 3.0 (Crypto/Blockchain), Data/Cloud Infrastructure ו-DevOps, נוסף להזדמנויות Consumer ו Foodtech שבהן הקרן מתמחה.

הקרן Entrée Capital Israel Early Stage Fund IV תספק מימון סיד, ופרה  סיד לסטארטאפים ישראלים, בעסקאות של 500 אלף דולר עד 6 מיליון דולר. הקרן Israel Early Growth Fund II תתמקד בעיקר בסבבי A ו-B, עם השקעות של 5 עד 15 מיליון דולר, מה שיאפשר ל-Entrée Capital להצטרף ולהוביל עסקאות.

בנוסף, אנטרי מתכבדת להודיע שחברת הצוות עדי גוזס קודמה לשותפה בקרנות הישראליות של Entrée. הקריירה של גוזס החלה בשירותה ביחידת המודיעין 8200 של צבא ההגנה לישראל, ואחריה תואר B.Sc. במדעי המחשב ותואר MBA מאוניברסיטת תל אביב. בעברה המקצועי שימשה גוזס כמנהלת מוצר ולאחר מכן כמייסדת שותפה של סטארט-אפ, כאשר לפני ארבע שנים עברה לעולם ההון סיכון. "לא יכולנו למצוא התאמה טובה יותר להצטרף לשותפות. עדי מלאת תשוקה, אמפתית, בעלת ניסיון טכני וניסיון כמייסדת, ותרמה לחברה רבות בפרק זמן קצר", אומר אבי אייל, מייסד ושותף ב- Entrée Capital.

מאז 2011, הקרנות הישראליות של אנטרי קפיטל השקיעו בסבבי pre-seed ו- seed של סטארטאפים ישראלים וגלובלים מצליחים. במהלך העשור האחרון, הקרנות הישראליות והגלובליות של Entrée Capital אפשרו 27 אקזיטים והנפקות, עזרו לבנות 15 חדי קרן (unicorns),  כאשר שההשקעות הראשונות שלה גדלו פי 40 בתוך 8 שנים.

"עם חברות כמו מאנדיי, ריסקיפייד , Breezometer, Classiq ואחרות, אנחנו גאים וברי מזל להשקיע החל משלב ה-Pre-Seed, לספק הון ראשוני ותמיכה, ולאחר מכן לעקוב אחר ההשקעות המוקדמות בסבבים מרובים במהלך גדילת החברות", אמר אבי אייל, מייסד ושותף ב- Entrée Capital.

"טביעת הרגל הגלובלית של Entrée בחברות שהשקענו בהן, כמו Cazoo, Glovo, Gusto, Coupang, Stripe ועוד, היא יתרון מרכזי שאנו מביאים לסטארט-אפים ישראלים", אומר רן אחיטוב, שותף ב-Entrée Capital. "יש לנו קשרים גלובליים נרחבים ונקודת מבט ייחודית, המאפשרת לנו להסתכל מבחוץ פנימה. אנחנו גאים להיות אחת מהקרנות הישראליות היחידות שמשקיעות בשווקים הישראליים והעולמיים יחד".

קיראו עוד ב"BizTech"

עם הקרנות החדשות והמימון, Entrée Capital תמשיך במשימתה 'לשתף פעולה עם יוצאי דופן כדי להשיג את הבלתי אפשרי', אומר ערן בילסקי, שותף ב-Entrée Capital ."אני אומר ליזמים: אם אתם עובדים על משהו שנראה גדול מדי ורוב האנשים ירצו לברוח, כנראה כדאי שתדברו איתנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממשעסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.