נתנאל אריאל
צילום: ביזפורטל

איפה הכסף? ממשלה חדשה - שיטה ישנה: הגירעון היה יכול להיות 3.4% בלבד, אבל הממשלה בזבזה מיליארדים בדצמבר

בחודש דצמבר נרשם  גידול של 21 מיליארד שקל בגירעון - לעומת כל החודשים האחרונים בהם הגירעון היה נמוך מאוד, ואפילו עם עודף. איך קורה שכל שנה מחדש הגירעון פתאום קופץ בדצמבר? האם משרדי הממשלה פשוט מבזבזים כי נגמרת השנה ויש עודף? 
נתנאל אריאל | (13)

הגירעון השנה נמצא במגמת ירידה מתמדת - וזה בהחלט דבר חשוב. בעקבות הקורונה הוא זינק לקצב שיא של 180 מיליארד שקל באפריל שנה שעברה ואילו כעת הוא עומד 'רק' על 68.7 מיליארד שקל (4.5% גירעון). צריך לומר תודה להייטק על השיפור הניכר הזה, ואנחנו מדגישים את זה שוב, על רקע בכירי האוצר שדווקא רוצים לדכא את ההייטק (סליחה, רק להתלונן על ההייטקיסטים).

ההכנסות אמנם גדלו ב-28% בשנה האחרונה ל-384 מיליארד שקל, מנגד - הוצאות הממשלה עמד על 481.6 מיליארד שקל. בניגוד למשפחה רגילה שצריכה גם לחשוב על ההוצאות ואם היא רוצה לחסוך לעתיד היא דואגת להקטין הוצאות - או לכל הפחות לא להגדיל אותן עוד ועוד - ממשלה מתנהלת אחרת. ממשלות אוהבות לגלגל חובות משנה לשנה, ומאחר שמדובר במדינות הן גם יכולות. אבל מדוע בעצם לא לחסוך כסף, במקום לבזבז את הכסף של העתיד? כי אפשר. כי הדור הבא ישלם את המחיר.

הבעיה היא שהנה הגיע חודש דצמבר ושוב מתברר שאמנם יש ממשלה חדשה, אבל השיטות הן אותן שיטות ישנות. כך, למרות שבכל החודשים האחרונים נרשם גירעון אפסי, ואפילו עודף תקציבי בחלק מהחודשים - מגיע חודש דצמבר בכל שנה והממשלה מוציאה יותר. הממשלה מרשה לעצמה לבזבז, והנה נוצרה הוצאה גירעונית החודש של לא פחות מ-21 מיליארד שקל. הממשלה מוציאה כספים בדצמבר כי היא יכולה. דצמבר הוא חודש של פורענויות בתקציב. העברות בין סעיפים שונים שהסיכוי שמישהו יעלה עליהם הוא קלוש, העברות שנסגרות לא בצורה שניתן להעלות עליהן, ובכלל - בזבוזים שכל מטרתן לעמוד בתקציב. למה לעבור לשנה הבאה מבלי לסיים את התקציב. כולם דיברו על כך שהמדינה צריכה תקציב, והאשימו שאין תקציב. זה נכון, מדינה צריכה תקציב. אבל גמיש!  כאשר ניתן לחסוך צריך לחסוך, לא לבזבז כי אפשר. זה הופך את התקציב לכלי לשאיבת כספים ולא למטרה הבסיסית שלו - לפקח על ההוצאות. ואגב, זה קרה בכל המשרדים, במיוחד במשרד הביטחון.   

פתרון אחר לתופעה הבעייתית הזו שאנחנו משלמים עליה ביוקר היא תקציב צמוד יותר - תקציב חודשי. קחו את השנה כולה חלקו אותה ל-12 ואל תחרגו בהיבט חודשי. במצב הזה המשרדים יצטרכו להתאמץ מדי חודש כדי לעמוד ברף התקציב ולא רק בסוף השנה. זה אפשרי, אבל יותר קשה.   

כדי לסבר את האוזן, בלי ההוצאות הללו - היה נרשם ככל הנראה גירעון של כ-52 מיליארד שקל, כלומר גירעון של 3.4% (בהנחה שיהיה בדצמבר גירעון ממוצע לגירעון בחודשים האחרונים). אז כן, תמיד אפשר להתלונן על הקורונה ולהסביר את הזינוק האמיתי בגירעון בקורונה - אבל זה לא נכון. אם המדינה לא הוציאה את הכסף הזה מאז חודש יולי (וגם לפני היא הוציאה הרבה פחות) ולא הגדילה את הגירעון בחודשים הקודמים - אז מה קרה פתאום בחודש דצמבר?

צריך לומר את האמת: לא מדובר כאן במעידה חד פעמית שניתן להסביר בגלל הקורונה, אלא בשיטה, בדפוס עבודה: כל שנה מחדש פתאום הגירעון קופץ בחודש דצמבר. כך קרה גם ב-2020, אבל גם ב-2019, לפני הקורונה. כך קרה גם בשנים קודמות כמו למשל ב-2014 שבה חצי מהגירעון הצטבר דווקא בחודש דצמבר.

ההסבר הסביר לכך הוא שמשרדי הממשלה רואים את סוף השנה, ומבינים שכעת הם יכולים להוציא כסף - ופשוט מוציאים. על מה? זו שאלה טובה. צריך לבדוק את זה, אבל זה לא נמצא בנתונים של האוצר המנוהל על ידי אביגדור ליברמן.

קיראו עוד ב"בארץ"

תראו בעצמכם את הגרף של משרד האוצר:

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    באוצר 14/01/2022 11:13
    הגב לתגובה זו
    ירוקים מקנאה להייטק יעשו הכל לדכא כמה שיותר ולבזבז את הכסף שהוא מכניס כמה שיותר בעיקר לטובת המשכורות המופחות והפנסיות התקציביות של עצמם ומענק הרמטכל
  • 8.
    עשו סגר סמוי 11/01/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
    איך נותנים לזה יד בכלל? מציגים לנו שהמצב קשה. ובסוף לא משלמים לעסקים הילדים בבית בבידוד וזה לא סגר? הכל בשביל לנפח את הקופה של המדינה על חשבוננו. עכשיו כולם יבינו גם הצד השמאלי של המדינה שאנחנו באותה המדינה ושאנו אחים זה לזה. וצריך ממשלה שתעזור לאזרחים ולא שתיתפור אותנו ותגמור אותנו. פשוט בזיון. העלו מחירים בהכל. לא ניתן להתקיים פה. מחירי הדירות, מוצרים, ארנונה, חשמל, דלק. מה עוד?
  • 7.
    שר אוצר מושחת (ל"ת)
    אנונימי 11/01/2022 08:19
    הגב לתגובה זו
  • רו"ח תמים והזוי 12/01/2022 07:01
    הגב לתגובה זו
    סליחה, כאן אין כול קשר לשחיתות, אם לא הבנת עד עכשיו, אז השקט ושמע: לכאורה, זאת היא מחלה כרונית רבת שנים, של התרבות הארגונית במגזר הציבורי, העברות רישומיות חשבונאיות כמתואר במאמר מהוות "הלבנה" או ", טיוח", שאם היו מתגלים בחברה או בארגון כול שהוא, מהמגזר הפרטי, הייתה נפתחת חקירה פלילית ע"י אחד לפחות מתוך שלל הרגולטורים הפזורים בשטח.-
  • 6.
    שר אוצר מושחת (ל"ת)
    אנונימי 11/01/2022 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שר אוצר מושחת (ל"ת)
    אנונימי 11/01/2022 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ממשלת נוכלים 10/01/2022 23:39
    הגב לתגובה זו
    האחת שילשה את מחיר הסיגריות והכפילה את הדלק, הנוכחית ממשיכה לחלוב את אותם מיסים ולא להקטינם, והגיעו לדרגת מאסטר שהתחילו לחלוב גם בשתיה, בחד פעמי. בשביל מה כדי שיהיה לכם כסף לפזר למקורבים. ארורים וגנבים
  • רז 13/01/2022 10:24
    הגב לתגובה זו
    ולמה לא ? כי כשתצטרך, חלילה, טיפולים רפואיים בעקבות כך שעישנת אתה תיזדקק לבית חולים ממשלתי. רוצה לעשן ? בבקשה , שלם מס-קנס. דווקא כאן אני לגמרי בעד. שיפילו על המעשנים כמה שיותר מסים.
  • 3.
    אלון 10/01/2022 22:24
    הגב לתגובה זו
    אתה מתעלם מזה שהשנה היה עד נובמבר תקציב המשכי ושרק בדצמבר היה ניתן לבצע כל מיני פעילויות שלפני לא היה ניתן. בקיצור. לא שנה שניתן לקחת כדוגמה למשהו.
  • 2.
    נ.ש. 10/01/2022 19:22
    הגב לתגובה זו
    כי לפי הבדיקה שלי הגרעון בדצמבר הוא 21 מיליון. ולא 21 מיליארד. וכן ע"פ הנתונים האלו הגרעון הוא 47 מיליארד 3% מהתמג. אגב המספר 481 לא מצאתי בדוחות החשב אשמח אם תפנה אותי לזה. והיה רשום שהתקציב היה 430 מיליארד מתוכו בוצע 426 מיליארד. ל480 צריך אישור מחודש בכנסת ככה שאני לא מבין איך הגעת למספר הזה. וכן יש נתונים מאד מבולבלים השנה. בדוח משרד האוצר
  • רשום בגרף שמצורף גירעון של 21 מיליארד.. (ל"ת)
    משה 10/01/2022 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממשלה עם תפקוד אפס בכל המדדים (ל"ת)
    ליברמן הרבה בירבורים 10/01/2022 19:21
    הגב לתגובה זו
  • שיש לך שר עם קרקר בראש כמו יהיר לפיד ככה הם נראים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 11/01/2022 04:50
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"