איפה הכסף? ממשלה חדשה - שיטה ישנה: הגירעון היה יכול להיות 3.4% בלבד, אבל הממשלה בזבזה מיליארדים בדצמבר
הגירעון השנה נמצא במגמת ירידה מתמדת - וזה בהחלט דבר חשוב. בעקבות הקורונה הוא זינק לקצב שיא של 180 מיליארד שקל באפריל שנה שעברה ואילו כעת הוא עומד 'רק' על 68.7 מיליארד שקל (4.5% גירעון). צריך לומר תודה להייטק על השיפור הניכר הזה, ואנחנו מדגישים את זה שוב, על רקע בכירי האוצר שדווקא רוצים לדכא את ההייטק (סליחה, רק להתלונן על ההייטקיסטים).
ההכנסות אמנם גדלו ב-28% בשנה האחרונה ל-384 מיליארד שקל, מנגד - הוצאות הממשלה עמד על 481.6 מיליארד שקל. בניגוד למשפחה רגילה שצריכה גם לחשוב על ההוצאות ואם היא רוצה לחסוך לעתיד היא דואגת להקטין הוצאות - או לכל הפחות לא להגדיל אותן עוד ועוד - ממשלה מתנהלת אחרת. ממשלות אוהבות לגלגל חובות משנה לשנה, ומאחר שמדובר במדינות הן גם יכולות. אבל מדוע בעצם לא לחסוך כסף, במקום לבזבז את הכסף של העתיד? כי אפשר. כי הדור הבא ישלם את המחיר.
הבעיה היא שהנה הגיע חודש דצמבר ושוב מתברר שאמנם יש ממשלה חדשה, אבל השיטות הן אותן שיטות ישנות. כך, למרות שבכל החודשים האחרונים נרשם גירעון אפסי, ואפילו עודף תקציבי בחלק מהחודשים - מגיע חודש דצמבר בכל שנה והממשלה מוציאה יותר. הממשלה מרשה לעצמה לבזבז, והנה נוצרה הוצאה גירעונית החודש של לא פחות מ-21 מיליארד שקל. הממשלה מוציאה כספים בדצמבר כי היא יכולה. דצמבר הוא חודש של פורענויות בתקציב. העברות בין סעיפים שונים שהסיכוי שמישהו יעלה עליהם הוא קלוש, העברות שנסגרות לא בצורה שניתן להעלות עליהן, ובכלל - בזבוזים שכל מטרתן לעמוד בתקציב. למה לעבור לשנה הבאה מבלי לסיים את התקציב. כולם דיברו על כך שהמדינה צריכה תקציב, והאשימו שאין תקציב. זה נכון, מדינה צריכה תקציב. אבל גמיש! כאשר ניתן לחסוך צריך לחסוך, לא לבזבז כי אפשר. זה הופך את התקציב לכלי לשאיבת כספים ולא למטרה הבסיסית שלו - לפקח על ההוצאות. ואגב, זה קרה בכל המשרדים, במיוחד במשרד הביטחון.
פתרון אחר לתופעה הבעייתית הזו שאנחנו משלמים עליה ביוקר היא תקציב צמוד יותר - תקציב חודשי. קחו את השנה כולה חלקו אותה ל-12 ואל תחרגו בהיבט חודשי. במצב הזה המשרדים יצטרכו להתאמץ מדי חודש כדי לעמוד ברף התקציב ולא רק בסוף השנה. זה אפשרי, אבל יותר קשה.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדי לסבר את האוזן, בלי ההוצאות הללו - היה נרשם ככל הנראה גירעון של כ-52 מיליארד שקל, כלומר גירעון של 3.4% (בהנחה שיהיה בדצמבר גירעון ממוצע לגירעון בחודשים האחרונים). אז כן, תמיד אפשר להתלונן על הקורונה ולהסביר את הזינוק האמיתי בגירעון בקורונה - אבל זה לא נכון. אם המדינה לא הוציאה את הכסף הזה מאז חודש יולי (וגם לפני היא הוציאה הרבה פחות) ולא הגדילה את הגירעון בחודשים הקודמים - אז מה קרה פתאום בחודש דצמבר?
צריך לומר את האמת: לא מדובר כאן במעידה חד פעמית שניתן להסביר בגלל הקורונה, אלא בשיטה, בדפוס עבודה: כל שנה מחדש פתאום הגירעון קופץ בחודש דצמבר. כך קרה גם ב-2020, אבל גם ב-2019, לפני הקורונה. כך קרה גם בשנים קודמות כמו למשל ב-2014 שבה חצי מהגירעון הצטבר דווקא בחודש דצמבר.
ההסבר הסביר לכך הוא שמשרדי הממשלה רואים את סוף השנה, ומבינים שכעת הם יכולים להוציא כסף - ופשוט מוציאים. על מה? זו שאלה טובה. צריך לבדוק את זה, אבל זה לא נמצא בנתונים של האוצר המנוהל על ידי אביגדור ליברמן.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
תראו בעצמכם את הגרף של משרד האוצר:
- 9.באוצר 14/01/2022 11:13הגב לתגובה זוירוקים מקנאה להייטק יעשו הכל לדכא כמה שיותר ולבזבז את הכסף שהוא מכניס כמה שיותר בעיקר לטובת המשכורות המופחות והפנסיות התקציביות של עצמם ומענק הרמטכל
- 8.עשו סגר סמוי 11/01/2022 09:07הגב לתגובה זואיך נותנים לזה יד בכלל? מציגים לנו שהמצב קשה. ובסוף לא משלמים לעסקים הילדים בבית בבידוד וזה לא סגר? הכל בשביל לנפח את הקופה של המדינה על חשבוננו. עכשיו כולם יבינו גם הצד השמאלי של המדינה שאנחנו באותה המדינה ושאנו אחים זה לזה. וצריך ממשלה שתעזור לאזרחים ולא שתיתפור אותנו ותגמור אותנו. פשוט בזיון. העלו מחירים בהכל. לא ניתן להתקיים פה. מחירי הדירות, מוצרים, ארנונה, חשמל, דלק. מה עוד?
- 7.שר אוצר מושחת (ל"ת)אנונימי 11/01/2022 08:19הגב לתגובה זו
- רו"ח תמים והזוי 12/01/2022 07:01הגב לתגובה זוסליחה, כאן אין כול קשר לשחיתות, אם לא הבנת עד עכשיו, אז השקט ושמע: לכאורה, זאת היא מחלה כרונית רבת שנים, של התרבות הארגונית במגזר הציבורי, העברות רישומיות חשבונאיות כמתואר במאמר מהוות "הלבנה" או ", טיוח", שאם היו מתגלים בחברה או בארגון כול שהוא, מהמגזר הפרטי, הייתה נפתחת חקירה פלילית ע"י אחד לפחות מתוך שלל הרגולטורים הפזורים בשטח.-
- 6.שר אוצר מושחת (ל"ת)אנונימי 11/01/2022 08:19הגב לתגובה זו
- 5.שר אוצר מושחת (ל"ת)אנונימי 11/01/2022 08:19הגב לתגובה זו
- 4.ממשלת נוכלים 10/01/2022 23:39הגב לתגובה זוהאחת שילשה את מחיר הסיגריות והכפילה את הדלק, הנוכחית ממשיכה לחלוב את אותם מיסים ולא להקטינם, והגיעו לדרגת מאסטר שהתחילו לחלוב גם בשתיה, בחד פעמי. בשביל מה כדי שיהיה לכם כסף לפזר למקורבים. ארורים וגנבים
- רז 13/01/2022 10:24הגב לתגובה זוולמה לא ? כי כשתצטרך, חלילה, טיפולים רפואיים בעקבות כך שעישנת אתה תיזדקק לבית חולים ממשלתי. רוצה לעשן ? בבקשה , שלם מס-קנס. דווקא כאן אני לגמרי בעד. שיפילו על המעשנים כמה שיותר מסים.
- 3.אלון 10/01/2022 22:24הגב לתגובה זואתה מתעלם מזה שהשנה היה עד נובמבר תקציב המשכי ושרק בדצמבר היה ניתן לבצע כל מיני פעילויות שלפני לא היה ניתן. בקיצור. לא שנה שניתן לקחת כדוגמה למשהו.
- 2.נ.ש. 10/01/2022 19:22הגב לתגובה זוכי לפי הבדיקה שלי הגרעון בדצמבר הוא 21 מיליון. ולא 21 מיליארד. וכן ע"פ הנתונים האלו הגרעון הוא 47 מיליארד 3% מהתמג. אגב המספר 481 לא מצאתי בדוחות החשב אשמח אם תפנה אותי לזה. והיה רשום שהתקציב היה 430 מיליארד מתוכו בוצע 426 מיליארד. ל480 צריך אישור מחודש בכנסת ככה שאני לא מבין איך הגעת למספר הזה. וכן יש נתונים מאד מבולבלים השנה. בדוח משרד האוצר
- רשום בגרף שמצורף גירעון של 21 מיליארד.. (ל"ת)משה 10/01/2022 19:41הגב לתגובה זו
- 1.ממשלה עם תפקוד אפס בכל המדדים (ל"ת)ליברמן הרבה בירבורים 10/01/2022 19:21הגב לתגובה זו
- שיש לך שר עם קרקר בראש כמו יהיר לפיד ככה הם נראים (ל"ת)משה ראשל"צ 11/01/2022 04:50הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
