פלוס500 צמחה 74% בהכנסות הרבעון ל-160 מ' ד'; הרעה של 18% בשנה
חברת הפינטק הישראלית פלוס500 הנסחרת בלונדון (סימול: PLUS.L) מדווחת על תוצאותיה המקדמיות של רבעון 4 ב-2021 ובשנה כולה. ברבעון רשמה בשורה העליונה הכנסות של 160 מיליון דולר, עלייה של כ-74% מ-92 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, ובשנה 718 מיליון דולר, הרעה של כ-18% למול 872.5 מיליון דולר שהכניסה בשנת 2020. פלוס500 פיתחה פלטפורמה למסחר בחוזי הפרשים CFDs על מניות, מטבעות וירטואליים, מדדים, סחורות, מט"ח, אופציות ותעודות סל.
ה-EBITDA ברבעון הרביעי צפויה לעמוד על 71 מיליון דולר ובשנה על 387 מיליון דולר, שילוש ויותר של הסכום מול 20 מיליון דולר ברבעון המקביל וירידה שנתית של 45% בתוצאות השנה כולה (ב-2020 הנתון עמד על כ-516 מיליון דולר). הרווח למניה לשנת 2021 צפוי לעמוד על כ-3.1 דולר, לעומת 4.7 דולר ב-2020, ירידה של 34%.
בהשוואה לרבעון השלישי של 2021 נצפתה האטה: של כ-24% בהכנסות (212 מיליון אז) ושל 45% ב-EBITDA (מרמה קודמת של 128.6 מיליון דולר). ועדיין, בהסתכלות שנתית על רווחי החברה, מדובר בסכומים גבוהים עבור זירת מסחר מסוגה.
תוצאות 2020 עבור פלוס500 היו גבוהות ביותר ביחס לשנים עברו, כשברקע הקורונה שהכניסה משקיעי ריטייל רבים לשוק ההון, בין אם בדחיפת התמריצים הממשלתיים ובין אם בתור חיפוש אחר עניין בימי הסגר, או פשוט ניצול של עליות השווקים.
- Plus500 מתרסקת ב-30% בבורסת לונדון לאחר אזהרת רווח
- "חברות מסחר בהן הכסף של הלקוחות לא מופרד - מועדות לפורענות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת השנה אנליסטים עוד נתנו צפי הכנסות של 425 מיליון דולר לחברה, ירידה מרמות 2020, אך עלייה של 20% מ-2019 - המסר היה ש-2020 הייתה כביכול אנומליה. אלא שלא כך הסתבר. מה שכן, ההצלחה של 2020 לא שוחזרה, כשכפי שצוין הרבעון האחרון "הפריע". בסביבת החברה טוענים כי מדובר בסנטימנט מצד משקיעי ריטייל שנחלש בכל התחום של זירות מסחר בני"ע, ולא רק אצלם.
בגזרת הנתונים שאינם פיננסים, בפלוס500 מדווחים על כך שמספר הלקוחות הפעילים בשנה עמד על כ-406,000 איש (כ-171,000 ברבעון הרביעי). במהלך השנה הצטרפו לקבוצה 196,150 לקוחות וברבעון הרביעי לבדו 33,000.
עם הדיווח מניית פלוס500 עולה בשעה זו בבורסת לונדון ב-2.3% ונסחרת כעת לפי שווי של 1.47 מיליארד פאונד. חלוקת הרווח הצפוי למניה משקפת מכפיל של כ-5.3 לערך על השער, מה שעל פניו נתפש כזול לעומת מתחרות מהסקטור - ואולם לפער הזה יש סיבות הנעוצות בהבדלים לעומת שאר השחקניות, הן בסל המוצרים והן באזורי הפעילות.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
רק בשנה וחצי האחרונות הרחיבו בפלוס500 את ני"ע בהן אפשר לסחור דרכם מחוזי הפרשים, לרכישה "רגילה" של מניות, ETFים ועוד. לחברה עדיין אין אפליקציה למובייל לאפשרויות מסחר אלה, ורק בחודשיים הקרובים ישיקו כאלה. שנית, רק בשנה החולפת נכנסה לארצות הברית, דרך הרכישה של Cunningham Commodities ו-Cunningham Trading Systems.
כיום כ-60-65% מהמשתמשים מקורם באירופה, 15% באוסטרליה, היתר מפוזרים במדינות נוספות בהן פעילה החברה. המטרה היא שארצות הברית תתפוס נתח משמעותי. שם, הצעת הערך מול המתחרות אמורה להיות גם בדמות מסחר בחוזים עתידיים על סחורות - מוצר שלא נמצא כיום בשאר אפליקציות הברוקראז'.
עד כה הדבר לא התאפשר שכן החוזים על הסחורות לא היו רלוונטיים עבור משקיעי ריטייל - לדוגמה, חוזה על נפט בהיקף 50 אלף דולר. בשונה משברי מניות במניות יקרות, חוזה סחורות שכזה לא ניתן לפצל לשברים. במקום זאת, צריך היה להמתין לתהליך שנעשה בשוק של פיצול אותם חוזים על סחורות, למשל לנפח של 15 אלף דולר, לאחר מכן 5,000 דולר, ואז 500 דולר, כך בדוגמת הנפט שציינו.
בארצות הברית, החברה תוכל לפעול במודל תזרים הזמנות (Order Flow), במסגרתו לא נגבות עמלות מהמשתמשים, ובמקום זאת מעודדים אותם לבצע כמה שיותר תנועות בתיק, כדי למכורן לעושי השוק שסוגרים את העסקה עבורם. בעוד שברשות ניירות ערך האמריקאית חוששים יותר ויותר מהמודל, בחלק ממדינות הפעילות של פלוס500 היא אסורה.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
