ירידות מסחר בורסה עליות שוק ההון
צילום: Istock

חשבתם שאיגרות החוב הן השקעה סולידית? תחשבו שוב

"תפסיקו לקרוא לאיגרות החוב השקעה סולידית" - ביקשה אסנת והיא צודקת 
אבישי עובדיה | (19)

בסוף השיעור אתמול, שאלה אותי אסנת: "למה אתה ממשיך לקרוא לאג"ח השקעה סולידית?" תפסתי את הראש ואמרתי לה שהיא צודקת. מצד אחד אני מציג כל השיעור את ההערכה שלי שאיגרות חוב, בעיקר לטווח ארוך, מסוכנות מאוד, ומצד שני אני ממשיך לקרוא להן השקעה סולידית. התחלתי לגמגם ולהסביר לה – "בהגדרה איגרות החוב הן מכשיר סולידי, רוב הזמן זה באמת כך, אנחנו כעת בתקופה חריגה. יש עדיין איגרות חוב שיכולות להיחשב סולידיות, בעיקר אלו לזמן קצר, אבל הארוכות הן בהחלט לא". הבטחתי לה להשתדל לא לקרוא להן סולידיות. אסנת צודקת – השפה משפיעה. צריך להתרגל לשפה חדשה. אחרת אנחנו עלולים שלא בכוונה להטעות.

אבל אנחנו במיעוט. אנשי שוק ההון, מנהלי השקעות, יועצים בבנקים ימשיכו לקרוא לאיגרות חוב השקעות סולידיות ולהאמין בזה. אנחנו בטח שלא מאמינים בזה ונשתדל שלא לקרוא לזה כך. כאשר איגרת חוב של מדינת ישראל נסחרת בתשואה של 1.26% ברוטו ל-10 שנים, זו בדיחה. זו תשואה נמוכה במיוחד. מעבר לכך, אין מקום לאפסייד תוך כדי התקופה, עד לפירעון. בתקופה של ירידות בריבית, איגרות החוב עולות ואז יש "רווחי הון". זה מה שקרה בשנים האחרונות וזה הזניק את הרווחים של כולנו – בפנסיה, בגמל, בהשתלמות ובקרנות נאמנות. אבל עכשיו מתרחש מהפך – ממצב של הפחתת ריבית, עוברים למוד של העלאות ריבית, כלומר התרחיש העתידי כעת הוא ירידה באיגרות החוב לצד עלייה בריבית ובתשואה האפקטיבית בהן.

 

ותזכורת קצרה, אך חשובה – יש קשר הפוך בין מחיר האג"ח לבין התשואה על האג"ח. כשאיגרות החוב עולות, התשואה האפקטיבית (תשואת ההחזקה) יורדת, וכאשר איגרות החוב יורדות, תשואת ההחזקה עולה. המחשה תעשה סדר, גם למי שלא בטוח – נניח שיש איגרת חוב של המדינה שהונפקה בשער של 100 אגורות והיא לשנה אחת עם ריבית של 1%. כלומר בסוף השנה מקבלים 101 אגורות.

נניח שמיד לאחר ההנפקה של איגרת החוב הזו, יש העלאת ריבית ל-3%. אף אחד לא יקנה את איגרת החוב ב-100 כי היא מבטאת תשואה של 1% בלבד. מי שמחזיק בה ימכור, היא תרד עד שתגיע ל"שער איזון", שער שיבטא תשואה של 3%, זה יהיה בערך 98 אגורות (חישוב גס – 101 מול 98 – 3% בשנה). כלומר, קשר הפוך – הריבית עלתה, המחיר ירד וזה גם הפוך כמובן – הריבית יורדת, האג"ח עולה.

התזכורת הזו נועדה להמחיש שלא רק שהתשואות להחזקה שאתם רואים באיגרות החוב נמוכות, אלא שזו טעות אופטית – מה שאתם רואים לא יקרה כי איגרות החוב צפויות לרדת. אותה איגרת חוב של המדינה ל-10 שנים בריבית של 1.26% (נטו זה סביב 1%) תרד במקביל להעלאות הריבית הצפויות, אז אתם לא באמת תרוויחו עליה בשנים הבאות 1.26%. מי שיחזיק ל-10 שנים יקבל זאת, אבל בדרך צפויות להיות ירידות.

עד כמה הירידות יהיו משמעותיות? זה תלוי בקצב העלאות הריבית, זה תלוי באורך החיים של האיגרת. בחישוב מאוד גס, עליית ריבית של 1% תביא להפסדים של קרוב ל-10% באיגרת החוב הממשלתית הזו. באתם להרוויח 1.2% בשנה והפסדתם 10% - הדאונסייד גדול מהאפסייד.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    שחרזדה 06/01/2022 14:34
    הגב לתגובה זו
    ריביות אפסיות. גם למדינות שמזמן היה צריך להכריז עליהן כפושטות רגל.
  • 14.
    איך נרשמים לקורסים בהנחייתך? (ל"ת)
    עופר 06/01/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יוסי. 06/01/2022 11:18
    הגב לתגובה זו
    כאשר נכנסים להשקה ל10 שנים ומראש יודעים שתקבל רק 1% בשנה, אז נכנסת להשקעה ולא להימור. אם תחזיק את איגרת חוב לפי תנאים שלה לכל התקופה, תקבל את מה שרצית מהתחילה. תקנו אותי אם ישנה טעות. תודה מראש.
  • 8 06/01/2022 12:26
    הגב לתגובה זו
    רוב האגחים היום נסחרות מעל השווי.
  • 12.
    צודק ,למתחילים,אבל אם נשארים לפדיון אז כן בטוח (ל"ת)
    TAK 06/01/2022 11:13
    הגב לתגובה זו
  • חיים 06/01/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    ונניח שבפידין קבלת 2% מובטחים, אם תחכה על לעליות ריבית ואז תקנה אזי תקבל 4% ויותר
  • 11.
    אריגטו9 06/01/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
    הסבר פשוט ומצוין
  • 10.
    8 06/01/2022 10:11
    הגב לתגובה זו
    כל עוד לא קונים מעל השווי.
  • 9.
    מישהו 06/01/2022 09:57
    הגב לתגובה זו
    לענות בבקשה? כי הרי המסלול המנייתי מסוכן יותר בתקופה הזאת, אם אני לא טועה..
  • יוסי. 06/01/2022 12:34
    הגב לתגובה זו
    תבדוק מה מניות עשו ב5שנים האחרונות, כנ"ל 10, כנ"ל 20 וכו' ותראה שתקבל תשובה שממוצע רב שנתי רווח יותר מ5% לשנה(כולל המפולות). אתה יודע לאלטרנטיבה רווחית יותר לשנים רבות?
  • 8.
    חיים 06/01/2022 09:53
    הגב לתגובה זו
    3% ירידה באגח היא חלה על 80% מהתיק שלנו והפגיעה קשה יותר מנפילת מניות ששם אנו מושקעים כ20% בלבד. עדיף לשבת על מזומן כעת, או לקנות אגחים במח"מ(משך חיים קצר)
  • 7.
    אגח זה השקעה בטוחה . מה זה בטוחה? שאתה יודע כמה את 06/01/2022 09:47
    הגב לתגובה זו
    אגח זה השקעה בטוחה . מה זה בטוחה? שאתה יודע כמה אתה מקבל. זה לא אומר טובה יותר זה לא אומר שזה שוווה וגם אם אתה שם 100 ונותנים לך 99 זה בטוח. אתה בטוח מקבל 99, לא כיף לא בעד זה אבל בטוח זה כן
  • 6.
    ירון אופק 06/01/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    היי, קראתי- מעניין . לא הבנתי את הפסקה האחרונה - "משהוא בחישוב לא ברור לי". להבנתי האג"ח משמש כמקום "לבנתיים" עד ש השוק יתקן למטה -ו כן הסיכוי להפסיד אחוזים "גבוהים " - קטן . אני צודק ?
  • 5.
    אנונימי 06/01/2022 08:57
    הגב לתגובה זו
    מר עובדיה זה עולם יחסי אגרת של ספרד נסחרת ב0.5 אחוז תשואה צרפת 0.2 גרמניה מינוס ו תלמד עוד משהו שכוחן מצפים לעליית תשואות 90 אחוז ושכמות השורטים בארהב ב10 שנים בשיאה תבין בעצמך מה יקרה
  • 4.
    אנונימי 06/01/2022 08:47
    הגב לתגובה זו
    כשאגח מדינה יורד 10% ל10 שנים , מדדי המניות המרכזיים חוטפים כפול. ומניות ספציפיות אף הרבה יותר.
  • שחר 06/01/2022 09:27
    הגב לתגובה זו
    באגח היום יש וודאות: או שתרוויח כלום או שתפסיד הרבה. במניות אין וודאות, לטוב ולרע, אבל בטווח הרחוק כנראה שהאפסייד ימשיך להיות משמעותי
  • 3.
    משה 06/01/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על ההסבר הוא פשוט ומובן ותודה לך
  • 2.
    אכן כן (ל"ת)
    משה 06/01/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פחחח בוקר טוב (ל"ת)
    יעקב 06/01/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.