נייקי ספורט הנעלה קמעונאות ריצה
צילום: Istock

צרות בסין ואומיקרון: למה לצפות מדוחות נייקי - ומה עשו המתחרות?

מתקן היצור המרכזי בוייטנאם שב לסדרו - אך סין מקדמת חרם צרכנים אחרי שהחברה, וגם אדידס, החרימה מצדה כותנה משינג'יאנג בגלל עבודות הכפייה במיעוט האויגורי. האנליסטים צופים שיפור בשולי הרווח אך חושבים שמרחב התמרון בהעלאת התחזית השנתית קטן, בטח בהתחשב באומיקרון
איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה נייקי

בעוד ששווקי העולם נצבעים היום אדום בצל התפרצויות האומיקרון, יצרנית הנעליים NIKE (NIKE) הולכת להוציא את הדוחות שלה לרבעון החולף לאחר הנעילה בתזמון לא אידאלי כלל – בו תצטרך לספק תחזית קדימה, שסביר מאד שתושפע גם היא מהתחלואה הגוברת בזן הדרום אפריקאי. איך יראו הדוחות, ומה היה המצב אצל שאל יצרניות הנעליים הציבוריות?

תחילה לגבי נייקי עצמה, שבחמשת הרבעונים האחרונים הצליחה להביס את התחזיות. עתה האנליסטים צופים כי החברה תציג רווח של 63 סנט למניה, ירידה מרמה של 78 סנט ברבעון המקביל אשתקד. בשורה העליונה הצפי הוא להכנסות של 11.250 מיליארד דולר, למול 11.243 מיליארד דולר שנה קודם לכן.

בעוד שבקיץ סבלה מהשבתות במפעל שלה בוייטנאם בצל האומיקרון, מאז התחממה הגזרה באחד השווקים הגדולים שלה: סין, ולא גזרת הקורונה – אלא יותר הפוליטיקה. נייקי, כמו גם אדידס, אמרו שיחרימו כותנה, בה הם משתמשים לייצור נעלים ובגדים, שמקורה במחוז שינג'יאנג, בו לפי פרסומים רבים במערב מתבצעות עבודות כפייה של המיעוט המוסלמי האויגורי, מה שמכונה "מחנות חינוך מחדש".

כתוצאה מהחרם, הממשל של שי ג'ינפינג פרט על הרגשות הלאומיים וקרא להמוני הסינים להשיב מלחמה שערה ולומר: לא נקנה מכם. בפירמה Stifel האנליסטים כתבו ש"בטווח הקצר, תחזית הקונצנזוס בשוק לגבי הפעילות בסין יותר מדי שאפתנית". הם מנמקים זאת גם בבטחון הצרכנים שנפגע בכללותו, גם במחאה שתיארנו וגם בצרות הכלכליות שמציג סקטור הנדל"ן במעצמה.

"ועדיין, התמונה הגדולה היא שהעמדה היותר שמרנית שלנו לגבי תוצאות השנה כולה אצל נייקי לא גורמת לנו לשנות את התחזית שלנו לגבי השנה הבאה שלה, שהיא מעל ממוצע ההערכות בשוק. בכל זאת אנחנו ממתנים מעט את ההערכות לגבי השנה הבאה, ולו כדי לשקף את חוסר הוודאות סביב סין, ואת התחזקות הדולר (שתעלה לחברה בהפרשי שער – א.פ)". בפירמה נתנו לנייקי המלצת "קנייה" אך הורידו את מחיר היעד מ-213 דולר ל-202 בשבוע שעבר. בכל זאת החמיאו לחוזקת המותג, להרחבת שולי הרווח ולצמיחה בדיגיטל.

גונת'ן קומפ ב-Baird מצדו כותב שיש "סיכון מתון לדאונסייד" בפעילות של נייקי בסין, ומזכירים שנייקי היא מובילת שוק בכמה קטגוריות, כמו נעלי כדורסל וריצה, וישנם גורמים נוספים שיביאו לצמיחתה. "אנו צופים פרדיגמה חיובית ברבעון 4 ובשנה הבאה, ובהתחשב בכך ובעמדה של נייקי בשוק, אנחנו רואים הזדמנות לתשואה של 20% ויותר במניה בטווח של שנתיים, גם אם בטווח הקצר אין לה קטליזטורים שירימו אותה". אצלם מחיר היעד למניה הוא 192 דולר עם המלצת "תשואת יתר".

ולגבי התחזית שנראה הלילה, ב-UBS מעריכים שהצפי של החברה לשנה כולה לא יעלה הרבה. "מחד, מתקני הייצור בוייטנאם נפתחו מוקדם משנייקי הניחה בתחזית הקודמת שלה, ומגמות חיוביות בהיבט התמחור (רוצה לומר העלאת מחירים או מכירת דגמים יקרים יותר שהחליקה לצרכנים בגרון – א.פ) מרמזים על פוטנציאל לגידול בשולי הרווח".

קיראו עוד ב"גלובל"

"מאידך", הוא מסייג, "התאוששות איטית של הפעילות בסין, לחצים על העלויות שקשורים בשיבושים בשרשרת האספקה, וכן סגרים בגלל האומיקרון באירופה, וטלטלות מצד הפרשי השערים, סביר שיגבילו את היכולת של החברה להרים את התחזית". ההמלצה של UBS על ניקי היא ברמת "קנייה" עם מחיר יעד של 185 דולר.

ב-Baird התייחסו גם הם לתחזית כשקומפ כתב כי "הסיכון לדאונסייד שעלה מהתחזית השנתית שניתנה בספטמבר, שהושפעה אז משיבושים בשרשרת האספקה, צומצם עם הפתיחה המחודשת בוייטנאם – כשהיצוא של נעליים משם צמח ב-8% במחצית השניה של נובמבר לעומת אשתקד – וזמני האספקה לא נעשים גרועים יותר. מצד שני, שיבושים אחרים בשרשרת האספקה כן החמירו לעומת הרבעון השני, מה שאומר שאולי הפעם נייקי תפספס את תחזית הקונצנזוס ולכן תשמר את התחזית הקודמת מספטמבר לשנה כולה, ולא תעלה אותה".

 

ועתה למתחרות: היריבה הבולטת  ADIDAS AG ADR (ADDYY) צמחה ב-3% להכנסות של 5.752 מיליארד יורו, והרווח הסתכם ב-479 מיליון יורו. מותג הנעליים הידידותיות לסביבה Allbirds (סימול: BIRD) שהונפק באחרונה הציג צמיחה של 33% להכנסות נטו של כ-63 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה 36% ל-34 מיליון דולר, אך בשורה התחתונה נרשם הפסד GAAP של 13.8 מיליון דולר.

עוד הנפקה מהזמן האחרון היא של  ON HOLDING AG (ONON) שמייצרים נעלי ריצה (וגם טניס – בשת"פ מתוקשר עם רוג'ר פדרר) – החברה הציגה צמיחה של 68% למכירות של 218 מיליון פרנק שוויצרי. הרווח עלה ל-13 מיליון פרנק מ-8.1 מיליון ברבעון המקביל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    י 21/12/2021 00:20
    הגב לתגובה זו
    ולכן הרבה כבר איבדו את האמון ובנוסף חוסר הודאות מה יהיה הדבר הבא ????
  • 1.
    שלמה 20/12/2021 22:06
    הגב לתגובה זו
    להיגמל מה"זול" המזוייף הפשוט המשוכפל שממומן עי הממשלה הדיקטטורית.
  • שלומית בונה סוכה 21/12/2021 06:58
    הגב לתגובה זו
    גם הסוכות מסין. בישראל סוכה היתה עולה כמו חדר בשיכוני ביבי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.