יותר מ-21 מיליארד דולר הושקעו השנה בסטארט-אפים ישראלים
ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות הסתכמו ביותר מ-21 מיליארד דולר, ונפרשו על פני 695 עסקאות ב-2021, כך לפי דו"ח משרד פירמת עוה"ד הרצוג פוקס נאמן וחברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל.
שווי העסקאות, סבבי הגיוס והתפלגות העסקאות מעידים על שנה פעילה מאוד בתחום הסייבר כמו גם בתחום מדעי החיים. ברבעון השלישי לבדו, חברות גייסו 5.89 מיליארד דולר שנפרשו על פני 177 עסקאות. , וזאת למרות ירידה של 11.6% במספר סבבי הגיוס לעומת השנה הקודמת, אשר הסתכמו ב-695 סבבים בתקופה המדוברת ב-2021.
פעילות המיזוגים והרכישות עלתה גם כן, עם למעלה מ-180 עסקאות בהיקף של קרוב ל-19 מיליארד דולר. הערכות השווי (לפני הכסף) עלו בהתמדה במהלך השנים האחרונות והציגו צמיחה משמעותית ב-2021, בעוד שמספר העסקאות ירד מעט, כלומר שווי פר עסקה גדל משמעותית.
ישנה מגמה גוברת של מגה סבבים (מעל 500 מיליון דולר) בסבבי גיוס כספים. התדירות של סבבי גיוס הפכה גבוהה יותר, כך שחברות רבות מגייסות כיום סכומי כסף גדולים יותר בפערי זמן קצרים יותר בין סבבי הגיוס.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד שלפני 2021 תשואה של X3-5 נחשבה מוצלחת עבור מרבית המשקיעים, השנה החולפת הניבה למשקיעים תשואות גבוהות יותר, לעיתים אף תשואות של X100. בעוד קרנות הון סיכון ישראליות מגדילות את הפעילות במדינה, ארה"ב הגדילה את חלקה בפעילות הון סיכון בישראל בקצב גבוה יותר.
עו"ד יאיר גבע, שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד הרצוג פוקס נאמן, אומר כי: "הזינוק בשנה האחרונה בהשקעות ורכישות בהייטק הישראלי הוא דרמטי, ובא לידי ביטוי באופן משמעותי במספר מגמות. אולי העובדה המרתקת מכולן, היא שהשנה היינו עדים כמעט לראשונה בישראל לסיבובי גיוס ואקזיטים במכפיל חמישים ואף מאה על השווי. היינו, חברות שמגייסות הון, נמכרות או מנפיקות, בשווי שלעיתים גבוה פי מאה משווי הגיוס הקודם. יש לזכור שבעבר הממש לא רחוק, חברה מוצלחת במיוחד הייתה מחזירה לקרנות הון הסיכון פי עשר על ההשקעה. גם משך הזמן להצפת ערך משמעותית התקצר, בעבר זה נמשך כעשור או 12 שנים להגיע למכפילים משמעותיים, היום זה עשוי לקרות כבר תוך 3-4 שנים. במקרים מסויימים, ראינו גם עליות דרמטיות כאלו תוך שנתיים-שלוש".
"אחת מהסיבות לעליית הערך היא כניסתם של שחקנים חדשים לתחום השקעות הון סיכון. משקיעים מוסדיים גדולים שבעבר לא השקיעו בהייטק החלו להקצות אלוקציות מסויימות מהונם להשקעות בסיכון גבוה. הסכומים החדשים שהופנו לתעשייה, גם אם אינם דרמטיים עבור המוסדיים, הם משמעותיים ביותר מבחינה אבסולוטית להון הסיכון, וזה גם בשילוב כניסתן של מגה קרנות כמו אינסייט וטייגר האמריקאיות לשוק הישראלי".
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות...
ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל: "מפת הסטרטאפים השתנתה באופן משמעותי בשנת 2021 ביחס לשנים קודמות, בעיקר בכל הקשור לשווי החברות בהן הושקעו כספים. השווי הממוצע לכל עסקה עלה משמעותית, בעוד ההשקעות התמקדו בעיקר בסבבים מאוחרים יותר. ניתן למעשה לומר כי שנת 2021 מסמנת את התבגרותו של שוק הסטרטאפים הישראלי כאשר המיקוד של קרנות ההשקעה עבר השנה לסבבים מאוחרים יותר (שלבי ה-scale-up). מ-Startup Nation הפכנו ל -Scale Up Nation עם ההשקעות בסבבי D+ גבוהות יותר בהשוואה לשנה שעברה, ובנוסף אנו מזהים מגמה גוברת של מגה סבבים (מעל 500 מיליון דולר) בסבבי גיוס כספים".
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
ChatGPT רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
