צילום: באדיבות המצולם

מדריך

כיצד נקבעים שערי המניות? לא כמו שחשבתם

כיצד נקבעים המחירים של ניירות ערך בשווקים? מדוע השווקים כל כך תנודתיים? מדוע יש משברים פיננסים? הסבר חדש ומעניין של שני חוקרים בכירים, נותן תובנות מעניינות לניתוח העליות והירידות בבורסות. ההסבר שלהם יוצר אתגר ממשי למשקיעים

הלל בש | 09/12/2021 09:45 (42)

נושאים בכתבה מחקר משקיעים

איך נקבעים שערי המניות? כולם יגידו שלפי ביקוש והיצע. זאת התיאוריה המסורתית, הבסיסית והיא נכונה, אבל היא רק התוצר של תהליכים חשובים יותר שהם אלו שקובעים את מחירי המניות וניירות הערך בכלל. תיאוריה חדשה ומפתיעה של חוקרים בכירים שמגובה בנתונים ומחקר קובעת כי המחירים בשוק מושפעים בעיקר מכניסות ויציאות של כספים מהשוק כולו, כך שכל 1 דולר שנכנס לשווקים משפיע על ערך השוק הכולל ב-5 דולר. מסקרן, מפתיע, מעורר חשיבה, אבל רגע לפני שנצלול לתוכה, נחזור לבסיס ונבין כיצד מחירים נקבעים בשוק ההון, לטווח הקצר ולטווח הארוך.

>>> לכל הטורים של הלל בש - לחצו כאן

היצע וביקוש

שוק ההון הינו כמו כל שוק אחר. כמו שוק מחנה יהודה, או שוק הכרמל. יש קונים ויש מוכרים. הקונים והמוכרים מנהלים משא ומתן ממוחשב; על ידי התאמת פקודות קניה ומכירה. מחיר השוק מבטא את ההסכמה בין הקונים מרצון לבין המוכרים מרצון, אודות העלות הנקודתית המוסכמת של נייר הערך (מניה, אג"ח, קרן סל וכו').

מחיר אינו בהכרח ערך

רבים וטובים מבלבלים בין מחיר (כמה עולה או כמה מוכנים לשלם לנו עבור נכס) לבין ערך (השווי האמיתי של הנכס). כמשקיעים אסטרטגיים, אנו שמחים למצוא הזדמנויות השקעה שבהם המחיר הינו נמוך ביחס לערך. מציאות שכזו יכולה להתקיים מסיבות שונות ומשונות, אך העיקרית שבהם היא שחלק מהמשקיעים פועלים מהלב, מהרגש, ומגחמות לא רציונאליות. משקיעים אסטרטגיים משתדלים לנתח את הדברים על סמך נתונים ועובדות. הם רוכשים את נייר הערך מתוך ציפייה כי בעתיד, המשקיעים יבחינו בערך האמיתי, יקנו בהמוניהם את נייר הערך, והפער בין המחיר לערך ייסגר. היינו, בהחלט ייתכן פער ממשי בין מחיר השוק לבין הערך של נייר ערך.

פסיכולוגיה לטווח קצר

כולנו יודעים ששוק ההון עולה ויורד באינטנסיביות רבה. יום עסל - יום בסל (יום דבש - יום בצל), או אם לדייק יותר רגע של עסל - רגע של בסל. השינוי האינטנסיבי במחירים של ניירות הערך נקראת תנודתיות, והיא נמדדת לרוב במדדים סטטיסטים מוכרים של שונות (וסטיית תקן). מקובל מאוד להניח כי הסיבה הבלעדית לתנודתיות הרבה שאנו רואים בשוק ההון, נובעת מהפסיכולוגיה של השחקנים השונים בשווקי ההון. שחקנים אלו (משקי בית, קרנות, מוסדיים וכו'), מקבלים החלטות לעיתים סותרות, אודות קניה ומכירה של ניירות ערך. כתוצאה מכך, השוק נמצא בתנועה מתמדת; עם הרבה עליות וירידות ובחוסר וודאות מובנה.

הליכה אקראית בשוק ההון (טווח קצר)

יש מי שמנסים לעיין יותר מדי בנתונים של הטווח הקצר. הם רואים עליות וירידות והרבה תנודתיות, ומאוד מתקשים לראות תבנית ברורה ומגמה מפורשת. הסיבה לכך היא, שלטווח הקצר רמת התנודתיות כל כך גבוהה, עד שמבחינה מעשית אנו רואים את השינויים במחירים של ניירות ערך לטווח קצר - כאירועים אקראיים.

השקעות ערך לטווח ארוך

משקיעים אסטרטגיים מנסים להתעלם מרעשי הרקע של התנודתיות בטווח הקצר, ולזהות את המגמה המאפיינת את הטווח הארוך. זה לא פשוט, ודורש ניתוח והבנה, אבל בהחלט יכול לתת תשואה נאה ומכובדת. הבנה של המגמה לטווח ארוך, מאפשרת למשקיעים האסטרטגיים לתת משקל עודף (בהקצאת הנכסים), לנכסי השקעה שבהם צפוי מגמה חיובית ומתמשכת, בהסתברות גבוהה.

תיאוריית השווקים הלא גמישים (Inelastic Market Hypothesis)

זוג חוקרים מצטיינים; פרופ' גביקס (הרווארד) ופרופ' קויג'ן (שיקגו) ביצעו ניתוח נתונים בורסאיים ארוך טווח, וגילו ממצאים מרעישים ומפתיעים. הם פרסמו את הממצאים שלהם במאמר הליבה: תיאוריית השווקים הלא גמישים. נראה כי הגילויים שלהם עוד יקנו להם פרס נובל בכלכלה, אבל זה ייקח כמה שנים.

קיראו עוד ב"גלובל"

החוקרים הבכירים יצאו לנסות ולגלות מה דוחף שווקים פיננסים למעלה, ומה גורם להם לרדת ביגון שאולה (משבר פיננסי). הם גילו כי בשוק ההון יש חוסר גמישות מובנה. היינו, השחקנים הקיימים והגדולים בשוק ההון לא ממש סוחרים, אלא רוכשים ניירות ערך ונשארים ביציבות גבוהה יחסית, לאורך זמן. המחירים של ניירות הערך אינו משפיע בצורה ישירה על החלטות ההשקעה. וזה חידוש גדול! ההסבר טמון בכך שהמשקיעים המוסדיים (כמו קרן פנסיה, חברת ביטוח וכו') מגדירים במדויק את היקף החשיפה שלהם לנכסי ההשקעה השונים; קונים את הנכסים הפיננסיים ומחזיקים בו לטווח ארוך. כמו כן, משקיעים אסטרטגיים רבים שומרים על הקצאת הנכסים האסטרטגית שלהם לאורך זמן, ולא ממהרים לשנות את הרכב תיק ההשקעות שלהם. בנוסף, השווקים אינם ממש יעילים. היינו, למרות הגודל וההיקף של שוק ההון האמריקאי, אין יעילות מושלמת; אין מידע מלא, יש מסחר במידע פנים, המחיר אינו משקף את כלל הנתונים, ויש פערים ממשיים בין ערך למחיר.

זרימה של כספים חדשים (Flows)

אז אם הרכב הנכסים יחסית יציב, ויש חוסר גמישות מובנה, מה משפיע על המחיר? למה יש כל כך הרבה תנודתיות. החוקרים גילו כי למעלה מ- 30% מהתנודתיות של שוק ההון, מוסברת על ידי זרימות של כספים פנימה (לתוך שוק ההון) או החוצה (לחשבונות הבנק הפרטיים של המשקיעים).

מדובר על ממצא מפתיע וקיצוני; כניסה של כסף חדש (שלא היה מושקע עד עתה בשוק ההון) בהיקף של דולר בודד, יוצרת תגובת שרשרת של ביקושים שמגדילה את שווי השוק הכולל בפי 5! היינו, החלטה של משקיע לרכוש את מניית הילטון ב-100 דולר, מובילה לסדרה של פעולות (של משקיעים אחרים) שמובילה לכך שהשווי שוק הכולל יעלה ביותר מ-500 דולר. עד עתה לא ניתן משקל משמעותי כל כך לזרימה של כספים חדשים פנימה לשוק ההון. מחקרים קודמים הניחו כי לכניסה שכזו אין השפעה מצטברת, מעבר לסכום הראשוני. היינו, חשבו כי כניסה של דולר בודד לשוק ההון משפיע בדיוק בהיקף של דולר בודד. המחקר של גביקס וקויג'ן משנה את הנחות העבודה, ומוביל להכרה בדבר חשיבות תזרימי המזומנים החדשים, והשפעתם המוגדלת.

השוק השורי (העולה) של העשור האחרון מוסבר היטב על ידי מודל זה. באופן כללי, ניתוח הנתונים המקיף שבוצע במחקר - מרשים מאוד, וכולל התייחסות לנתונים רבים ומגוונים. הטענה שלהם (שכאמור, מגובה בנתונים) הינה, שכניסה של כסף חדש לשוק ההון הינה בעלת השפעה מכרעת על העליות הכוללות בשוק ההון.

בדומה, גם זרימה של כספים החוצה, יוצרת תגובת שרשרת מהותית - בכיוון ההפוך. לפי המחקר, המשבר הפיננסי של שנת 2000 החל בארצות הברית, בעקבות מכירות בזק של הציבור הרחב בהיקף יחסית קטן של 0.5% משווי השוק הכולל (כל ניירות הערך הסחירים). הדגש הינו, כי משקי הבית מכרו את ניירות הערך שלהם ולקחו את המזומן. היינו, מדובר על תזרים מזומנים שלילי, שמוציא כסף משוק ההון. נתונים דומים נאספו ביחס למשבר הפיננסי של 2008 (משבר הסאב פריים). התוצאות הללו חושפות לראשונה את חשיבות "זרימת הכספים" ואת התפקיד העיקרי של משקי בית בתהליך. לא המשקיעים המוסדיים מתחילים את ההעפלה כלפי מעלה או הסחרור כלפי מטה, אלא משקי הבית הקטנים, ובהחלטות השקעה מתונות של כמחצית האחוז.

כסף חדש

חשוב לציין כי מדובר על תזרימים של "כסף חדש"; כסף שהיה מחוץ לשוק ההון וכעת נכנס פנימה. לפי המחקר, שינויים פנימיים בנכסים פיננסיים, אינם בעלי השפעה מכרעת כל כך. ניתן לתת לכך מגוון הסברים פסיכולוגיים, ובוודאי בשנים הקרובות חוקרים רבים ייכנסו לעובי הקורה ויחקרו את הנושא לעומק.

אפקט הקורונה

המודל החדש שמתמקד בזרימה של כספים חדשים, יכול לתת הסבר טוב לעליות השערים המאוד חדות שאנו רואים בתקופת הקורונה בשוק ההון בכלל, ובענף הטכנולוגי האמריקאי בפרט. שכן, הנתונים מורים כי דווקא בתקופת הקורונה משקיעים חדשים רבים נכנסו והחלו לסחור בניירות ערך. אולי מתוך שעמום, אולי בגלל הגידול הכפוי בחסכונות ואולי בגלל הפיתוח של פלטפורמות מסחר כיפיות ופשוטות (כמו רובין הוד ודומיו). בכל מקרה, בתקופת הקורונה אנו רואים כניסה מאסיבית של משקיעים חדשים לשוק ההון. לפי המודל של גביקס וקויג'ן זו הסיבה העיקרית לעליות השערים החדות.

לפי תיאוריית השווקים הלא גמישים (Inelastic Market Hypothesis); אנחנו המשקיעים מזיזים את כל השוק! למשקי בית יש תפקיד מכריע בעליות החדות של שוק ההון, ויש חשש שהם יגרמו לקריסה הגדולה הבאה. תשומת לב לזרימה של כסף חדש אל ומתוך שוק ההון יכולה לתת לנו סימנים מקדימים טובים, למגמה הכוללת.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(42):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

25.
טור מעניין מאוד (ל"ת)
משקיע 13/12/2021 14:47
הגב לתגובה זו
24.
Sassi6 13/12/2021 05:00
הגב לתגובה זו
...אם המשבר של 2000 החל בעקבות מכירות בזק של משקי הבית הקטנים, אז יוצא מזה שמשקי הבית מכרו ראשונים, ולקחו את המזומן במחירים טובים, בעוד המשקיעים הכבדים, והמוסדיים, ספגו את הסחרור כלפי מטה, אז איך זה שאמרו לנו שהכרישים ברחו ראשונים, והעדר אכל אותה? תודה
23.
ברק 12/12/2021 06:34
הגב לתגובה זו
בסופו של דבר מה שקובע זו כמות הנזילות הפנויה בשוק. בכל מקרה זה די מבאס כי זה מעיד על דפקט מובנה בכלכלה, בעצם כל דולר שמושקע בשוק ההון גורם לתזוזה של חמישה דולרים שנשמרו בצד להשקעה ולא הניעו את הכלכלה האמיתית וגורם לתחושה מזוייפת של עושר כי ברגע שהמצב יהיה קשה וכולם ירצו לממש הם יפסידו את כל הרווח המדומה הזה כי הבורסה תרד כי יצא ממנה כביכול כסף. בהשקעה בכלכלה פרודוקטיבית הדרך היחידה להכפיל ערך פי חמש היא ליצור תפוקה שתיצור ערך ותגרום לכך שיהיה יותר מה לקנות עם הכסף. שוק ההון הוא לא דבר בריא לכלכלה
22.
אסי 11/12/2021 12:10
הגב לתגובה זו
כתבה מאוד מעניינת ומאירת עיניים, אבל אם כבר התייחסות לכסף חדש שנכנס בחסות הקורונה, האם הטריליונים שהפד הכניס תוך זמן קצר בתחילת 2020 לשוק האג"ח לא נחשב כסף חדש? לא אמורה להיות לו השפעה מכרעת על שוקי ההון? למה אין התייחסות לכך בכתבה?
21.
ל 20 אתה צודק ראה מניית דנאל (ל"ת)
נחום 09/12/2021 18:10
הגב לתגובה זו
20.
משקיע 09/12/2021 14:13
הגב לתגובה זו
הערך של החברה שווי המניה ושווי שוק נקבעים בטווח הבינוני ארוך אך ורק לפי הדוחות הכספיים של החברות אם חברה מסויימת מוציאה דוחות טובים שנה אחר שנה עם רווחיות גבוהה מאזן חזק תזרים מזומנים חיובי חזק וכו' המניות שלה יטפסו כל הזמן יעלו ויעלו ויעלו, ובשעת מפולת בבורסה הם ירדו ואחר כך ישובו לעלות ויקבעו שיא חדש.
ברק 12/12/2021 06:35
הגב לתגובה זו
ולטרטנוס ואוורגרנד. חברות חלום לא ריווחיות שחלקן פשוט מבוססות על הונאות וחלקן שוות יותר מחברות פרודקטיביות באמת.
19.
אבי 09/12/2021 14:09
הגב לתגובה זו
השאלה מה יקרה עם המוסדיים יצאו מהשוק תהיה נפילה או לא
Sassi6 13/12/2021 04:39
הגב לתגובה זו
...המוסדיים מספקים ביקושים במחירים גבוהים, וקולטים היצעים במחירים נמוכים, תודה
18.
נ.ש. 09/12/2021 14:07
הגב לתגובה זו
אני חושב שאם הוא היה נערך בישראל 2013-2018 התוצאה הייתה שונה. כי לא נכנס שום כסף חדש בשנים האלו ולא היה שום שינוי ביחס לכניסה לכסף. ברור שכשמצפים לכניסה של כסף של גוף גדול השוק מתמחר אותו. אבל לא צריך מחקר בשביל זה. וכן צריך לזכור שישי מחקר שהתוצאה המכוונת משפיעה במחקר יותר מהנתונים עצמם. וגם זה מחקר.
Sassi6 13/12/2021 04:33
הגב לתגובה זו
...כי לשכשמצפים להצפת ערך למניה, והמניה לא עולה, אז אומרים, "הכל מגולם", ולשכשמצפים לירידת ערך למניה, והמניה לא יורדת, אז אומרים, כניסה של "כסף חדש", והשוק מתמחר אותו, תודה
17.
עברית זוועה. עילגות במיטבה. מי המנהל של האתר הזה? (ל"ת)
פשוט נורא 09/12/2021 12:52
הגב לתגובה זו
16.
אידיוט 09/12/2021 12:20
הגב לתגובה זו
הבורסה היא רמאות שהאנושות המציאה. הבורסה משרתת אינטרסים של רמאים ונוכלים.
15.
ההשפעה העיקרית היא ריבית ושוק האגח (ל"ת)
משקיע 09/12/2021 12:16
הגב לתגובה זו
14.
עמרם 09/12/2021 11:52
הגב לתגובה זו
הכל נכון אבל הסיבה האמיתית לעליות במשך עשרת השנים זה שמדפיסים כסף ושופכים לשוק והעודפים מחפשים תמורה אבל הכל יבש בנקים משלמים אפס ריבית אגרות חוב אפס ריבית מטבע זר נופל ונופל נדל"ן בשמיים ולכן רצים למניות למרות שהמכפילים שלהם דמיוניים אבל התסריט הזה הוא חדש ולכן התנודתיות הגבוהה וההיתרסקות תתחיל רק אחרי שיפסיקו את הדפסת הכספים תוסיף לזה את הבדיחה הישראלית שאין אינפליה והרי לך שישו ושימחו
13.
עמי ותמי 09/12/2021 11:28
הגב לתגובה זו
מצאתי שהמחקרים בתחום בורסה ושוק ההון מופרכים מיסודם ומושפעים חזק מהפוזיציה של החוקר לו המחקרים האלו היו נכונים אזי החוקרים היו אנשים עשירים מאד ומסתבר שרובם ממשיכים לעבוד במחקר יש מצב לנובל ?
12.
אריק 09/12/2021 11:21
הגב לתגובה זו
אם נדע בכל רגע מה סכום הביקוש הכולל לכל ני"ע ומה סכום ההיצע הכולל נקבל מיד תשובה האם יש מגמת כסף נכנס או יוצא. השאלה : האם יש כלי לקבלת מידע זה. אשמח לתשובה.
Sassi6 13/12/2021 04:23
הגב לתגובה זו
...בשוק עולה, מספקים ביקושים במחירים עולים, בשוק יורד, קולטים היצעים במחירים יורדים, תודה
11.
איך יודעים על זרימת כסף חדש? (ל"ת)
א 09/12/2021 11:20
הגב לתגובה זו
10.
גדעון 09/12/2021 11:11
הגב לתגובה זו
תודה, הלל בש, על מאמר חשוב זה. בהמשך למאמר, תנודתיות קלה (ביתא) יכולה להשפיע מהותית על מגמה ארוכת טווח (אלפא). ייתכן ומאמר זה יגרום לי להפוך ממשקיע מגמה לסוחר יום.
9.
תמים 09/12/2021 10:56
הגב לתגובה זו
הכספים של קופות הגמל , קרנות השתלמות , קרנות פנסיה מתדלקים הבורסה כל הזמן. אחרת הייתה נפילה בבורסה.
8.
התשובה ל-1: להבנתי מדובר על כסף "חי" שנכנס/יוצא מהשוק (ל"ת)
יופי 09/12/2021 10:53
הגב לתגובה זו
תגדיר בבקשה מה זה כסף "חי" ואיך הוא נכנס/יוצא (ל"ת)
כלכלן 09/12/2021 18:47
הגב לתגובה זו
7.
הצע וביקוש 09/12/2021 10:33
הגב לתגובה זו
כל עליה זה לצורך ירידה כפולה .בסוף כל שבוע העליות מתאפסות וככה הבורסה תקועה שנים. והכי הזוי שהליכוד וביבי התפארו בקלקלה הנהדרת שלהם ואיזה בא לידי ביטוי רק בירידת הדולר והרס הכלכלה בשעה שהמניות משקפות טוטאל לוס לכלכלה. משהו פה דפוק או המשקיעים או המדינה ששיקרה אותנו תחליטו מה נכון
שמעון 09/12/2021 11:26
הגב לתגובה זו
?? מה אין עלייה? מאיזה כוכב באת לפה?
6.
אנליסטית 09/12/2021 10:20
הגב לתגובה זו
בשווקי ההון בעולם כולו בשל החסכונות הפנסיונים וגידול האוכלוסיה מצדיקים את העובדה שלאורך זמן שווקי המניות עולים ותקופות של עליות מחירים ארוכות מתקופות של ירידות מחירים ומשברים. הניתוח שבכתבה תורם לתובנה זאת.
נראה לי שאת היחידה שהבנת את המאמר. שאפו (ל"ת)
נדי 09/12/2021 19:06
הגב לתגובה זו
5.
מאמר מאוד מעניין, תודה (ל"ת)
איתן 09/12/2021 10:20
הגב לתגובה זו
4.
ורק לסחור 09/12/2021 10:17
הגב לתגובה זו
כל הכתבה הסבר יפה וממצה למה השוק תנודתי מאוד רק המסקנה בסוף הפוכה למסקנה ההגיונית חחח אם השוק תנודתי ואתה יודע מה גורם לתנודה ואתה יודע שהשוק בכללי ומניות בפרט עובדות על מומנט לטווח קצר אז צריך להיות סוחר מומנט לטווח קצר כדי להרוויח ולא משקיע לטווח ארוך שהמניות עושות מה שהן רוצות אבל בסוף אחרי עשרות שנים כמעט כולן נמחקות מהמסחר או מגיעות לשווי אפס
כמה שטויות כתבת. אין לך מושג. (ל"ת)
יועץ השקעות 09/12/2021 12:55
הגב לתגובה זו
3.
מס בורסה 09/12/2021 10:15
הגב לתגובה זו
במיוחד כלפי הזקנים שאין להם פנסיה והם משקיעים בשוק ההון הם משלמים מס מעל תקרה מסויימת בשעה שמי שיש לו פנסיה וכסף בבנק לא מחשיבים לו את הפנסיה לצרכי מס למרות שהם מרויחים יותר הם משלמים פחות מס על רווחי הון מדינה מאוסה
שמעת על קופת גמל להשקעה (ל"ת)
משקיע 09/12/2021 12:15
הגב לתגובה זו
הפנסיה מוסה מבעוד מועד (ל"ת)
loko 09/12/2021 11:25
הגב לתגובה זו
2.
אצלנו זה לא נורמלי 09/12/2021 10:13
הגב לתגובה זו
הכסף עבר לידי מנהלי קרנות שחולמים רק על השכר שלהם והעמלות והם הבינו שאין מה לחפש בישראל עם מס גבוה במיוחד מס על דיבידנדים בשעה שבחו"ל מי שמשקיע שנה במניה פטור ממס על הדיבדנדים. ומס על מניות הגז לא פלא שהם לא עולות אף אחד לא רוצה לשלם יותר מידי . הזרים ברחו מפה אחרי שראו את התנהלות המדינה בעניין הגז וכיל מבריחים פה את כולם אפילו את תנובה פחדו למכור היו הפגנות מטופשות שהסינים ירעילו אותנ ויגנבו את סודות האטום ... סליחה החלב כאילו ישראל המציאה את חליבת הפרות והגבינות חסרי הטעם שלהם. בנוסף למדינה הלא צפויה כל שני וחמישי איזה מבצע מטופש שלא עושה כלום . מי שברח משוק ההון וקנה דירה לפני עשור לא רק שהכפיל את ערכה גם לא שילם מס על שכד וכשהזקנים פה צריכים להגיש דו"ח כדי לקבל פטור כלשהו איזה עינוי ואיזה סרבול
1.
כלכלן 09/12/2021 09:59
הגב לתגובה זו
מול כל מי שקונה נייר ערך יש מישהו שמכר לו את הנייר, ולכן אין כניסה או יציאה של כספים מהשוק המשני. הדרך היחידה להכנסת כסף חדש לשוק היא בהנפקה של ניירות חדשים (או ברכישה עצמית של חברות). האם אני צודק?
אחד שחושב שהוא מבין 12/12/2021 07:59
הגב לתגובה זו
המחיר עולה כי מתחלפות ידיים בשוק ומתווספים שחקנים חדשים וההיצע לא גדל. לפעמים מי שמכר ביום ראשון קונה מחדש ביום חמישי וחוזר חלילה. כך נוצרת בועה פיננסית.
אלי 11/12/2021 14:00
הגב לתגובה זו
כסף ממש בעסקאות הללו אלא רק שורות במאזן. המושג הבידיוני "כסף חדש" היה חשוב לחוקרים כדי לערפל ולהצדיק את המחקר.
נדי 09/12/2021 19:10
הגב לתגובה זו
הכוונה בכסף חדש היא לכסף שמעולם לא היה לפני כן בשוק ההון. למשל, משכורת שנכנסה מעבודה וקונים איתה ניע. או נכס שנמכר והכסף נכנס לשוק ההון. עסקאות של מכירה וקניה בניע שלא נכנס בהן כסף חדש (או שהכסף מהמכירה יצא לחלוטין משוק ההון, למשל לצריכה) לא נחשבות לצורך המחקר.
שלמה 09/12/2021 11:19
הגב לתגובה זו
אם מישהו קנה ב2000 ומכר ב2500 אז נכנס 500 למרות שכמות המניות לא השתנתה
כלכלן 09/12/2021 13:39
בדוגמה שלך, הוא קנה ב2000 דהיינו הכניס לשוק 2000 ש"ח. מי שמכר לו הוציא מהשוק 2000 ש"ח. כשהראשון מכר ב2500 הוא הוציא מהשוק 2500 וזה שקנה ממנו הכניס 2500. סה"כ משתי העסקות נכנס לשוק אפס. נאדה. זירו.

אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק

TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל | 07/11/2025 07:36

נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

עובדים
בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק — עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק

2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

להמשך הכתבה לחץ כאן

נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)

הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם

עוזי גרסטמן | 07/11/2025 11:02

נושאים בכתבה קזחסטן

קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?

קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.

היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.

התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.

צמיחה של 6%

כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.

להמשך הכתבה לחץ כאן