השקעה פאסיבית: קרנות סל זרות מושקעות בישראל ב-21 מיליארד שקל (6.7 מיליארד דולר) - אלה החברות
בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה חדה בסך ההשקעות בקרנות סל (ETFs) בשווקים המערביים. יותר ויותר משקיעים בחרו להשקיע בשווקי ההון באמצעות קרנות סל עוקבות מדד. יתרונן של קרנות סל אלו הוא בהיותן כלי השקעה פאסיבי, נגיש ופשוט בדמי ניהול נמוכים יותר מקרנות נאמנות אקטיביות, ולהבדיל מהן, קרנות הסל נסחרות בבורסה באופן רציף לאורך כל יום המסחר.
>>> נותנים לך מתנה - לא תיקח? המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס
הזינוק בסך נכסי קרנות הסל חל הן בארה"ב ובקנדה, והן באירופה. בארה"ב, למשל, עלו סך ההחזקות בקרנות הסל מכ-2.5 טריליון דולר בסוף שנת 2016 לכ-3.4 טריליון דולר בסוף 2018, ומאז זינקו עד לסך של כ-7.7 טריליון דולר נכון לאוקטובר 2021. באירופה מסתכם כיום שוק קרנות הסל, הנמצא גם הוא במגמת עלייה חדה, בכ-1.4 טריליון דולר. בישראל עבר שוק ההון ברבעון הרביעי של 2018 רפורמה של מעבר מתעודות סל (ETNs) לקרנות סל (ETFs), כשבסוף 2018 הסתכמו סך נכסי קרנות הסל בכ-86 מיליארד שקל, ונכון להיום שוויו של שוק קרנות הסל על מדדי מניות מסתכם בכ-102 מיליארד שקל.
קרנות סל אלו עוקבות ברובן אחר מדדי מניות, וחלקן הקטן יותר עוקבות אחר מדדי אג"ח.
לאור זאת, לקרנות הסל הזרות העוקבות אחר מדדים בינלאומיים, אשר בין היתר כלולות בהן מניות הנסחרות בבורסה בתל אביב, ישנה השפעה על שוק המניות המקומי.
כמה קרנות הסל הזרות מחזיקות במניות בבורסת ת"א?
קרנות הסל הזרות מחזיקות במניותיהן של כ- 150 חברות הנסחרות בבורסה בת"א, מהן כ-75 חברות שהחזקות אלו משמעותיות ומהוות למעלה מ-3% מהחזקות הציבור בהן, כשבמקרים מסוימים (בהן המניה מוחזקת גם ע"י קרנות סל תמטיות/ענפיות) הן מהוות אף 5% או יותר מהחזקות הציבור.
- מהם דמי הניהול על קרנות סל בחו"ל? ועל הקרנות החדשות של ואנגארד
- קתי ווד משיקה קו חדש של קרנות נאמנות שמציעות רשת ביטחון למשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות ישראליות, אשר נסחרות בבורסה בתל אביב, מקבלות חשיפה גם בשווקים הבינלאומיים באמצעות היכללותם במדדים הבינלאומיים, ומאפשרות למשקיעים זרים להשקיע באותן חברות באמצעות קרנות שעוקבות אחר אותם מדדים. חברות גדולות בבורסה בתל אביב יכולות לקבל חשיפה הן באמצעות כניסה למדדים המקומיים של הבורסה בתל אביב והן באמצעות כניסה למדדים בינלאומיים. חשיפת החברות אף מעלה את הצורך להגביר את הפעילות שלהן מול המשקיעים הזרים, בדרך של דיווחים באנגלית והגברת פעילות קשרי משקיעים.
מנהלות קרנות הסל הגדולות בעולם מחזיקות במניות הישראליות
הקרנות של שתי מנהלות קרנות הסל הגדולות בעולם, ואנגארד ובלאקרוק (iShares), מהוות את עיקר ההחזקות של קרנות הסל הזרות במניות הנסחרות בבורסת ת"א. מתוך סך החזקות של כ-6.7 מיליארד דולר במניות בבורסת ת"א ע"י כלל קרנות הסל הזרות, מחזיקה ואנגארד כ-3.1 מיליארד דולר, ובלאקרוק מחזיקה כ-2.3 מיליארד דולר.
במרחק ניכר אחרי השתיים הנ"ל נמצאות קרנות הסל של Schwab, Invesco ו-ARK.
ראוי לציין כי ואנגארד מחזיקה בקרנות סל גדולות יותר במונחי סך נכסים מנוהלים בכל קרן יחסית לקרנות iShares של בלאקרוק, אשר מציעות מגוון רחב יותר של קרנות ומספרן גדול בהרבה מזה של ואנגארד.
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד...
שתי קרנות הסל הגדולות ביותר שייכות לואנגארד, ומחזיקות כל אחת מהן בכ- 72 מניות מבורסת ת"א –
- VXUS העוקבת אחר מדד FTSE Global All Cap ex US, המחזיקה מניות מת"א בשווי כולל של כ-1.7 מיליארד דולר (שהם כ-0.42% מסך החזקות הקרן).
- VEA העוקבת אחר מדד FTSE Developed All Cap ex US, המחזיקה מניות מת"א בשווי כולל של כ-0.9 מיליארד דולר (כ-0.56% מסך החזקות הקרן).
- IEFA העוקבת אחר מדד MSCI EAFE IMI אשר אחזקותיה במניות מבורסת ת"א מסתכמות בשווי של כ-0.7 מיליארד דולר ומהוות כ-0.7% מהנכסים המנוהלים של הקרן.
- SCZ העוקבת אחר מדד MSCI EAFE Small Cap אשר אחזקותיה בסך כ-0.35 מיליארד דולר מהוות כ-2.3% מנכסי הקרן.
קרנות הסל הזרות עם ההחזקות הגבוהות ביותר בבורסת ת"א
המדדים אחריהם עוקבות קרנות הסל הזרות
רוב קרנות הסל הזרות עוקבות אחר מדדי שתי חברות המדדים הבינלאומיות: FTSE ו-MSCI.
המדדים העיקריים של FTSE בהן נכללות החברות הנסחרות בבורסת ת"א ואחריהן עוקבות קרנות הסל הם קרנות גיאוגרפיות:
מדדי FTSE All Cap כוללים כ-72 מניות מבורסת ת"א (Large, Mid & Small Cap), נכון לסוף אוקטובר 2021. כמחציתן חברות בינוניות-גדולות בעלות שווי שוק של כ-2 מיליארד דולר ומעלה, וכמחציתן נחשבות ע"י FTSE כ-Small Cap ושוויין עומד על 0.5 מיליארד דולר לפחות.
המדדים העיקריים של MSCI בהן נכללות החברות הנסחרות בבורסת ת"א ואחריהן עוקבות קרנות הסל הם גם קרנות גיאוגרפיות:
נכון להיום שווי השוק המינימלי הנדרש לכניסה למדדי הסטנדרט (Large & Mid Cap MSCI) מסתכם בכ-4.8 מיליארד דולר, ושווי החזקות הציבור הנדרש הינו כ-2.4 מיליארד דולר.
למדדי ה-Small Cap של MSCI נכנסו בעדכון האחרון מנובמבר 2021 ארבע מניות שנסחרות בת"א – אלקטרה נדל"ן, פריון, ריטיילורס ונאייקס. החל מסוף נובמבר 2021 ייכללו במדדי ה-Small Cap כ-78 מניות מבורסת ת"א, אשר נכון לסוף אוקטובר שוויין של הקטנות מביניהן הסתכם בכ-0.5 מיליארד דולר.
גם מדדי S&P משמשים כנכס בסיס עבור קרנות של מנהלות שונות, בעיקר ענפיות כגון:
- S&P Global ex-U.S. Property Index
- S&P Global Clean Energy Index

כ-88% מהשקעות קרנות הסל הזרות במניות הנסחרות בת"א מבוצעות דרך קרנות סל גיאוגרפיות.
בעוד שעיקר הקרנות המשקיעות לפי אזור גיאוגרפי הן של ואנגארד ושל בלאקרוק, בין הקרנות שמשקיעות לא לפי אזור גיאוגרפי (אלא לפי סקטור/תמטיות/ESG/דיבידנד) בולטות מנהלות קרנות כמו Invesco, DWS XTrackers, WisdomTree, ו-Global X.
המניות עם ההחזקות הגדולות ביותר ע"י קרנות הסל הזרות
קרנות הסל הזרות מחזיקות בכ-150 מניות מבורסת ת"א, כשבחברות הבינוניות-גדולות החזקותיהן מהוות 4%-3% משווי הכמות הצפה בחברות אלו.
כ-5 מיליארד דולר, שהם למעלה מ-75% מסך החזקות קרנות הסל הזרות במניות בת"א, הינם במניות ממדד ת"א-35, ומהווים בממוצע מעל ל-4% מהחזקות הציבור במניות המדד.
בנוסף למניות הדואליות ומניות הבנקים, בולטות ההחזקות במניות האנרגיה המתחדשת אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, אשר שיעור ההחזקות בהן ע"י קרנות הסל הזרות גבוה יחסית (מעל ל-5% מהחזקות הציבור) בזכות החזקה נוספת ע"י קרנות תמטיות שמתמקדות בחברות אנרגיה נקייה/סולאר, כגון הקרנות של iShares ושל Invesco.
גם מיטרוניקס בולטת בזכות השקעות של קרנות תמטיות מתחום הרובוטיקה ובינה מלאכותית (AI) של Global-X ושל iShares.
- 2.תמים 06/12/2021 17:28הגב לתגובה זובורסה היא הבלוף הגדול ביותר שהאנושות המציאה. אפשר גם בלי בורסה. יש מדינות שאין להן בורסה.
- 1.רז 06/12/2021 12:12הגב לתגובה זו.
- לרון 06/12/2021 17:52הגב לתגובה זועדיף לכתוב "שוק בשמיים בתנאי ריבית נמוכה מחפש תשואה ומגביר סיכון, וישראל היא אכן סיכון מוגבר"

העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
הבורסה רוצה להחזיר את פקודת האייסברג לייעודה המקורי: כלי למוסדיים בלבד כאשר המינימום הגלוי יעלה, העמלות יתייקרו, והגמישות במסחר תצטמצם; המשקיעים הקטנים, שעשו בה שימוש במניות עם מחזורי מסחר נמוכים כדי לא להזיז את
השוק, ימצאו את עצמם בבעיה
הבורסה משנה את אחת הפקודות שהסוחרים בבורסה מכירים היטב - פקודת האייסברג (Iceberg), שנועדה לאפשר לסוחרים גדולים להסתיר חלק מהכמות שהם מציעים לסחור בה ולמכור אותה בהדרגה, עומדת בפני שינוי מהותי. בטיוטה שפורסמה להערות הציבור, הבורסה מציעה להחמיר את תנאי השימוש, עם קביעת מינימום גבוה יותר לכמות הגלויה והטלת עמלות מסחר נוספות.
פקודת האייסברג הושקה בבורסה בשנת 2014 כפתרון לשחקנים גדולים כמו גופים מוסדיים, שרצו לבצע עסקאות גדולות מבלי להשפיע על המסחר בצורה מהותית. המנגנון יחסית פשוט, כאשר רק חלק קטן מהכמות נחשף לספר הפקודות, וכשהוא מתבצע נחשף חלק נוסף, עד שהעסקה כולה מסתיימת. זה מאפשר לדוגמא למוכר גדול למכור כמות משמעותית מבלי שתהיה פקודת מכירה גדולה בספר הפקודות שעשויה להרתיע רוכשים פוטנציאלים שעשויים להבין שיש מי שרוצה למכור בהיקף משמעותי בנייר.
אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שהבורסה הורידה את רף המינימום לעסקאות ב-2022 (500 שקלים בלבד במניה), גם סוחרים קטנים החלו להשתמש בה. מאז נוצרו מאות עסקאות קטנות אשר לטענת הבורסה יצרו "רעש" מיותר והעמיסו על מערכת המסחר, בניגוד לרוח המקורית של הפקודה. זה גם הוביל לעמלות מרובות אצל הברוקרים, שכן נעשו המון עסקאות במחירי מינימום שגררו עמלות מיותרות.
כעת מציעה הבורסה לשנות את הפקודה. בכל פקודת אייסברג תידרש כמות גלויה מינימלית של לפחות 5% מהכמות הכוללת או סכום כספי מינימלי, הגבוה מביניהם. הרף יעמוד על 2,500 שקלים במניות, 5,000 שקלים באג"ח קונצרניות ונע"מ, ו־10,000 שקלים במק"מ ואג"ח מדינה מסוימות. המשמעות היא שכבר אי אפשר יהיה להסתיר פקודות "זעירות", וכל מי שיבחר להשתמש בכלי הזה יחויב לחשוף חלק משמעותי יותר.
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- ירידות קלות באסיה; החוזים על וול סטריט במינוס 0.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, השינוי עשוי ליצור את ההפך ממה שנועדה לו הפקודה, כאשר סוחרים שיראו למשל פקודת אייסברג עם כמות גלויה של 5,000 שקלים במניה, יוכלו להבין שמאחוריה עומדת במקסימום פקודה כוללת של כ-100 אלף שקלים (5% מסך העסקה, כלומר פי 20 מהכמות הגלויה). עצם קביעת המינימום מאפשרת לשוק לקרוא בין השורות ולקבל תמונה טובה יותר על עומק הביקוש או ההיצע.

ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן
בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".
לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע
במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים
החל מה-17 לחודש ואילך.
הרקע להפגנות
במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה
שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים,
כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה
בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".
בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542
מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון
המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.
- בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.