מאות גופים מנתחים את המגמה של הדולר מול השקל. בתיאוריה הם נהדרים. הם יספרו לכם שיש עודף דולרי מאזני למדינת ישראל מול מדינות העולם. עודף שנוצר מיחסי הייצוא ייבוא (מוצרים ושירותים) והעודף הזה מתורגם למכירות דולרים והשפעה שלילית על הדולר - מה שמהווה סיבה בהחלט חשובה לקדם את פתיחת השוק הישראלי לייבוא, בלי מכסים ומכסות רעות (כלומר מגבלות של חסימת יבוא על ידי הממשלה) שגורמות לצרכן הישראלי לשלם הרבה יותר על כל המוצרים הכי בסיסיים כמו פירות וירקות. הם יספרו לכם שההייטק, הקטר המוביל של המשק בצמיחה וזה מתבטא בהנפקות, גיוסים ודולרים שצריך למכור כדי לשלם שכר לעובדים הישראלים. הם גם יסבירו לכם שבזמן האחרון זרים רוכשים מניות בבורסה המקומית. זה טוב, אבל הם מוכרים דולרים. ולסיום הם יקנחו בכך שהגופים המוסדיים בארץ מגדרים את ההשקעות הגדולות שלהם בחו"ל, השקעות שערכן עלה בשנה האחרונה. זה גם כמובן טוב, אבל לגדר משמע - למכור דולרים.  דולר רציף הם יסבירו לכם מצוין את התיאוריה, אבל הם נטולי יכולת לתת לכם תחזית. אדייק - הם ייתנו לכם תחזית, אבל אי אפשר לתת תחזית לדולר. הגורמים המשפיעים על הדולר - גורמים מקומיים ובעיקר גורמים גלובליים, הם לא כאלה שניתן לשים בנוסחה ולקבל תוצאה.  הדולר הוכיח לכולם,  גם לבנק ישראל (שרכש 207 מיליארד דולר כדי להוריד את שער הדולר ונכשל כשבדרך הוא שורף לנו 100 מיליארד שקל), שתחזיות הכלכלנים הן לא משהו שכדאי לכם לבנות עליו. אפשר לדבר על ההיסטוריה, אפשר לדבר על כוחות שמשפיעים על הדולר לכיוונים שונים, אבל זה מאוד יומרני לחזות את שער הדולר.  מה הכוחות שמשפיעים על הדולר?   אז אמרנו - עודף דולרי שוטף ותנועות הון של משקיעים זרים ומוסדיים. הירידות בדולר בחודשים האחרונים מוסברים במכירות דולרים של משקיעים זרים וגידור של משקיעים ישראלים. נו טוב, אם הדולר היה עולה, היו אומרים לכם שזה בגלל (או בזכות) בנק ישראל שסיים את מסגרת ה-30 מיליארד דולר לרכישת דולרים והודיע אתמול חגיגית - זה לא הסוף. יש לי עוד במחסנית.  כשזרים מוכרים דולרים וקונים מניות ישראליות הדולר יורד והמניות בארץ עולות. כתבנו על זה כאן: הקשר בין העליות בבורסה לירידה בשער הדולר; ומה הסיבות הנוספות לחולשה בדולר?. אבל יש גם קשר בין שער הדולר למצב הרוח בוול סטריט. כלכלני בנק הפועלים מסבירים בסקירה מעודכנת שלהם - "יש מספר גישות בניתוח תחזיות לשערי חליפין, ובדרך כלל כושר הניבוי אינו גבוה (כל הכבוד על הכנות - נ.א). הגישה הראשונה בוחנת את התנאים הבסיסיים של המשק – בעיקר את החשבון השוטף של מאזן התשלומים. לישראל צפוי השנה עודף של 25 מיליארד דולר. זה לא נתון שמשתנה מהר, כלומר ההסתברות שנעבור בשנה הבאה לגירעון היא נמוכה מאוד. אם נהיה בשער דולר של פחות מ-3 שקלים עדיין יהיה לישראל עודף. העודף או הגירעון תלויים בגורמים מבניים כמו חיסכון של משקי הבית, הגירעון הממשלתי, ההשקעות, דמוגרפיה וכדומה. אם בוחנים את הגורמים הבסיסיים בישראל - אז הם תומכים בשקל חזק". ויש השפעות נוספות - "אם נבחן את שחר החליפין הריאלי ביחס לאיזה ממוצע מהעבר" מוסיפים כלכלני הבנק, "נקבל שהשקל מיוסף מאוד - אבל זה מתעלם מהשינויים שעברו על המשק בעשרים השנים האחרונות, ולכן אנו לא מייחסים לזה משקל גבוה. גם אם נבחן את המדיניות הפיסקאלית - האמריקנים הולכים לקראת עשור עם גירעונות של יותר מחמישה אחוזי תוצר לשנה – וזה גורם שאמור אף הוא להחליש את הדולר. ההערכה שלנו היא שאם מתעלמים מההשפעה הגדולה של המוסדיים שהיא קשה לניבוי, יתר הגורמים הבסיסיים עדיין תומכים בשקל. כלומר, בשנה עם עליות קלות במניות חו"ל הלחץ עדיין יהיה לייסוף. בתרחיש של ירידות חדות במניות, בנק ישראל כבר רמז למנהלי הכספים שלא יפעל הפעם לבלימת פיחות". מה הכוונה? שאם יהיו ירידות בנאסד"ק צפויים להתרחש שתי מגמות - הגופים המוסדיים יגדרו פחות את שער הדולר כי ההשקעה שלהם ירדה. גידור נמוך יותר משמעו פחות מכירות דולרים, כלומר קניות של דולרים. במקביל גופים זרים ימכרו מניות כאן ויקנו שם (בירידות) משמע קניות של דולרים.   אז מה שבעצם אומרים לנו הוא פשוט: הדולר ימשיך להיחלש עד שיגיעו הירידות בנאסד"ק. ואז בנק ישראל לא יגביל את העליות בדולר. אם תרצו - הדולר הוא מכשיר הגנה לירידות בנאסד"ק אליבא פועלים. מעניין.