לממש או לחכות ל"ראלי סוף שנה"?
אתם חוששים - מצד אחד הרווחתם טוב בשנה האחרונה ואתם לא רוצים לפספס את הרווחים העתידיים. מצד שני, אתם מרגישים שהמחירים לא זולים ואפילו יקרים. אז מה עושים? אל תצפו כאן לתשובה מוחלטת. התשובה שתמיד נכונה היא שאם אתם משקיעים לטווח קצר אתם צריכים להחזיק מעט מניות, אם בכלל. אם אתם משקיעים לטווח ארוך, אתם צריכים להחזיק מניות והרבה. זה נכון לתמיד, כי לא באמת ניתן לתזמן את השוק. לא ניתן לדעת מתי יהיו עליות ומתי יהיה תיקון ואפילו מפולת. ואם לא ניתן לתזמן, זה לא באמת משנה מתי נכנסים אם מדובר במשקיע לטווח ארוך. תוכלו לקרוא על הגישה הזאת כאן: מתי הזמן להיכנס לשוק? עכשין, אם אתם...
התשובה לא אמורה להיות תלויה בעיתוי. אבל למערכת שלנו מתנקזות שאלות בימים האחרונים שהמוטו שלהן הוא - "היינו רוצים לממש, אבל אנחנו לא רוצים להפסיד את 'ראלי סוף השנה'". זו שאלה קשה, זו שאלה בלי תשובה. אבל השאלה במקום כי יש דבר כזה ראלי סוף שנה, זה לא אומר שאם זה היה נכון ל"ממוצע" של עשרות שנים זה יהיה נכון גם ב-2021, אבל יש לזה סיבות עמוקות שמניעות את העליות. זה לא אומר שלא יכולות להיות ירידות בחודשים האחרונים של השנה. בטח שכן, וזה כבר קרה. אבל זה הופך את ההחלטה על מימוש וגם על כניסה לשוק ליותר קשה.
ראלי סוף שנה מתאר עלייה במחירי המניות, המתרחשת בחודשים האחרונים של השנה - נובמבר דצמבר. סיימנו עם העליות של דצמבר? זה לא הסוף - קבלו את "אפקט ינואר". גם אפקט ינואר מתאפיין בעליות שערים. אז האם כדאי לחכות עם המימושים, האם לקחת חסכונות ולהשקיע אותם בבורסה לקראת שני האפקטים האלה? האם הם קיימים באמת או שהם סתם מיתוסים? ואם כן, מה ההסבר להם? נתחיל בכך שמדובר בסוג של נבואה שבמקרים מסוימים מגשימה את עצמה. זה אכן קורה ברוב הפעמים, אבל לא בכולן - יש שנים שבהן דצמבר היה איום ונורא בשוק המניות; יש שנים שינואר היה בלי שום אפקט חיובי, אלא ההיפך.
ונחזור שוב על הבייסיק - משקיעים לטווח ארוך צריכים תמיד להיות בשוק המניות, משקיעים לטווח קצר לא צריכים להיות בשוק המניות.
ראלי סוף השנה
בחודשים נובמבר דצמבר יש תשואה עודפת משמעותית מאשר בחודשים אחרים על פני השנה - כך לפי מדידות היסטוריות בבורסות שונות בעולם, לרבות בוול סטריט ולרבות בת"א. ההסבר הנפוץ לתופעת ראלי סוף השנה מגיע כאמור מכך שמדובר מנבואה שמגשימה את עצמה. מאחר שכולם יודעים שבחודשים נובמבר-דצמבר שווקי המניות עולים, משקיעים מזרימים ביקושים לשוק כדי לא להישאר מאחור ולפספס את העליות. כשמשקיעים אחרים רואים שהשוק במומנטום חיובי, הם מזרימים גם כן ביקושים לשוק וכך נוצר מעגל שמתדלק את עצמו.
- בוול-סטריט צופים: ה-S&P 500 עשוי להגיע ל־9,000 נקודות עד סוף 2026
- האם ה-S&P 500 יגיע לשיא חדש? המוסדיים מצטרפים באיחור לראלי ומחממים את השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, ישנה גם סיבה כלכלית שמסבירה את התופעה של עליות בשוק המניות לקראת סוף השנה. עצמאים וגם שכירים המפקידים בקופת גמל וביתר אמצעי החיסכון הפנסיוני נהנים מהטבות מס הכוללות החזר מס בשיעור של 35% עבור ההפקדות המוכרות לזיכוי וכן זוכים להקטנת ההכנסה החייבת במס עבור ההפקדות המוכרות לניכוי. מדובר בהטבה כספית גדולה.
ככל שמתקרבים יותר לסיום שנת המס כך ממהרים החוסכים ולהפקיד כספים בקופות הגמל על מנת לזכות בהטבות, וחלק לא מבוטל של ההפקדות האלה עושה את דרכו לשוק המניות, מגדיל את הביקושים ומעלה את שערי המניות.
הסיבה השלישית שיכולה להסביר את ראלי סוף השנה היא הרצון של מנהלי הגופים המוסדיים לשפץ את הביצועים שלהם על מנת שבסוף השנה יעמדו ביעדים שהוצבו להם ויראו טוב בדירוגי הביצועים של המכשירים השונים המתפרסמים בסוף השנה. על מנת לשפץ את התשואות יכולים מנהלי ההשקעות להזרים ביקושים למניות שהם מחזיקים ובכך גורמים לעליית שערים בשוק.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
ולבסוף, הסיבה הרביעית, היא שהמשקיעים מצטיידים במניות לקראת אפקט ינואר...
אפקט ינואר - המחקר הראשון שאושש את קיומו של אפקט ינואר, פורסם כבר בשנת 1976. מחקרים נוספים שאוששו את קיומו של האפקט אשר מתאפיין בעליות שערים ניכרות בפתיחת השנה התפרסמו במשך השנים.
מה ההסבר לאפקט ינואר? ההסבר הראשון הוא שבסוף שנה קלנדרית מוכרים משקיעים פרטיים מניות עליהן ניתן לרשום הפסד הון כדי להתקזז מול רשויות המס. מכירת שער המניה בדצמבר גורם לירידה בשערה ורכישתה שוב בינואר מביאה לעלייה בשערה. ההסבר הזה מתיישב עם העובדה שהאפקט משמעותי יותר כשמדובר במניות קטנות מאחר ולמשקיעים קטנים נטייה חזקה יותר להשקיע במניות קטנות והם אלו המונעים משיקולים של מיסוי רווחי הון.
הסבר נוסף הוא שמנהלי השקעות שנפטרו ממניות לא מוצלחות בסוף השנה, מצטיידים בהן שוב בתחילת השנה כאשר ביצועיהם עדיין לא נמדדים בזכוכית מגדלת. כלומר, בדצמבר הם מכרו כדי שלא יופיעו בתיקי ההשקעות שלהם (כדי לא לספוג ביקורת), ובינואר הם רכשו שוב (כי כנראה הם מאמינים בניירות הערך)
וההסבר האחרון לאפקט מתמקד בבונוסים שמקבלים אנשים בסיום השנה ובתחילת ינואר (בונוסים מהמעסיקים) שבחלקם זורמים לשוק בצורה של ביקושים למניות ואשר מעלים את שערן.
אז יש סיבות שמסבירות את שתי התופעות - ראלי סוף השנה ואפקט ינואר. בדיקות סטטיסטיות ומחקרים מוכיחים שהם מתקיימים בעוצמות משתנות. נותר לחכות ולראות אם גם השנה נחזה בתופעות האלה ובאיזו עצמה. אבל צריך לזכור - אין כאן הבטחה, דצמבר וינואר יכולים גם להיות חודשים רעים בבורסות וזה כבר קרה בעבר מספר פעמים.
- 6.אנונימי 08/11/2021 11:18הגב לתגובה זוגאות בצמיחה =גאות בשוק ההון פעילות בסוף ובתחילת השנה היא פעולה טקטית שמשפרת קו זינוק חדש
- 5.על אפקט הבלוף שמעתם ,הבורסות נמצאות בשיאים ואיבדו מזמן את הערך הכלכלי , כגודל הבועה גודל הנפילה. (ל"ת)כלכלן 08/11/2021 09:15הגב לתגובה זו
- 4.טומי פלדמן 07/11/2021 15:23הגב לתגובה זוהתעודות לא מראות את העליות שהיו ככה תא 25 שהיתה מעל 1700 כשהמדד היה 1600-1550 ככה פי שלוש דאקס וגם נסדק פי 3 מגישים תביעת ענק
- איציק 07/11/2021 15:53הגב לתגובה זוזה מינוף יומי או חודשי, לא "כפול 3"
- 3.רואה נולד 07/11/2021 12:32הגב לתגובה זויהיה : גם וגם , ככה וככה , תלוי את מי שואלים , מה שבטוח : בפברואר 2022 יהיו הסברים וניתוחים של מה שהיה .
- 2.משה 07/11/2021 11:50הגב לתגובה זואין אלטרנטיבה מלבד מניות
- 1.בן תמותה 07/11/2021 11:45הגב לתגובה זוהכל אותו דבר

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?