פרשנות

לממש או לחכות ל"ראלי סוף שנה"?

ראלי סוף שנה הוא תופעה מוכרת. אבל זה לא מדע מדויק, לא בטוח שזה יקרה גם השנה; אז מה לעשות? תלוי איזה סוג של משקיעים אתם ולכמה זמן אתם משקיעים
נתנאל אריאל | (7)
נושאים בכתבה ראלי

אתם חוששים - מצד אחד הרווחתם טוב בשנה האחרונה ואתם לא רוצים לפספס את הרווחים העתידיים. מצד שני, אתם מרגישים שהמחירים לא זולים ואפילו יקרים. אז מה עושים? אל תצפו כאן לתשובה מוחלטת. התשובה שתמיד נכונה היא שאם אתם משקיעים לטווח קצר אתם צריכים להחזיק מעט מניות, אם בכלל. אם אתם משקיעים לטווח ארוך, אתם צריכים להחזיק מניות והרבה. זה נכון לתמיד, כי לא באמת ניתן לתזמן את השוק. לא ניתן לדעת מתי יהיו עליות ומתי יהיה תיקון ואפילו מפולת. ואם לא ניתן לתזמן, זה לא באמת משנה מתי נכנסים אם מדובר במשקיע לטווח ארוך. תוכלו לקרוא על הגישה הזאת כאן: מתי הזמן להיכנס לשוק? עכשין, אם אתם...

התשובה לא אמורה להיות תלויה בעיתוי. אבל למערכת שלנו מתנקזות שאלות בימים האחרונים שהמוטו שלהן הוא - "היינו רוצים לממש, אבל אנחנו לא רוצים להפסיד את 'ראלי סוף השנה'". זו שאלה קשה, זו שאלה בלי תשובה. אבל השאלה במקום כי יש דבר כזה ראלי סוף שנה, זה לא אומר שאם זה היה נכון ל"ממוצע" של עשרות שנים זה יהיה נכון גם ב-2021, אבל יש לזה סיבות עמוקות שמניעות את העליות. זה לא אומר שלא יכולות להיות ירידות בחודשים האחרונים של השנה. בטח שכן, וזה כבר קרה. אבל זה הופך את ההחלטה על מימוש וגם על כניסה לשוק ליותר קשה. 

ראלי סוף שנה מתאר עלייה במחירי המניות, המתרחשת בחודשים האחרונים של השנה - נובמבר דצמבר. סיימנו עם העליות של דצמבר? זה לא הסוף - קבלו את "אפקט ינואר". גם אפקט ינואר מתאפיין בעליות שערים. אז האם כדאי לחכות עם המימושים, האם  לקחת חסכונות ולהשקיע אותם בבורסה לקראת שני האפקטים האלה? האם הם קיימים באמת או שהם סתם מיתוסים? ואם כן, מה ההסבר להם? נתחיל בכך שמדובר בסוג של נבואה שבמקרים מסוימים מגשימה את עצמה. זה אכן קורה ברוב הפעמים, אבל לא בכולן - יש שנים שבהן דצמבר היה איום ונורא בשוק המניות; יש שנים שינואר היה בלי שום אפקט חיובי, אלא ההיפך.  

ונחזור שוב על הבייסיק - משקיעים לטווח ארוך צריכים תמיד להיות בשוק המניות, משקיעים לטווח קצר לא צריכים להיות בשוק המניות. 

ראלי סוף השנה

בחודשים נובמבר דצמבר יש תשואה עודפת משמעותית מאשר בחודשים אחרים על פני השנה - כך לפי מדידות היסטוריות בבורסות שונות בעולם, לרבות בוול סטריט ולרבות בת"א. ההסבר הנפוץ לתופעת ראלי סוף השנה מגיע כאמור מכך שמדובר מנבואה שמגשימה את עצמה. מאחר שכולם יודעים שבחודשים נובמבר-דצמבר שווקי המניות עולים, משקיעים מזרימים ביקושים לשוק כדי לא להישאר מאחור ולפספס את העליות. כשמשקיעים אחרים רואים שהשוק במומנטום חיובי, הם מזרימים גם כן ביקושים לשוק וכך נוצר מעגל שמתדלק את עצמו.

אבל, ישנה גם סיבה כלכלית שמסבירה את התופעה של עליות בשוק המניות לקראת סוף השנה. עצמאים וגם שכירים המפקידים בקופת גמל וביתר אמצעי החיסכון הפנסיוני נהנים מהטבות מס הכוללות החזר מס בשיעור של 35% עבור ההפקדות המוכרות לזיכוי וכן זוכים להקטנת ההכנסה החייבת במס עבור ההפקדות המוכרות לניכוי. מדובר בהטבה כספית גדולה.

ככל שמתקרבים יותר לסיום שנת המס כך ממהרים החוסכים ולהפקיד כספים בקופות הגמל על מנת לזכות בהטבות, וחלק לא מבוטל של ההפקדות האלה עושה את דרכו לשוק המניות, מגדיל את הביקושים ומעלה את שערי המניות.

הסיבה השלישית שיכולה להסביר את ראלי סוף השנה היא הרצון של מנהלי הגופים המוסדיים לשפץ את הביצועים שלהם על מנת שבסוף השנה יעמדו ביעדים שהוצבו להם ויראו טוב בדירוגי הביצועים של המכשירים השונים המתפרסמים בסוף השנה. על מנת לשפץ את התשואות יכולים מנהלי ההשקעות להזרים ביקושים למניות שהם מחזיקים ובכך גורמים לעליית שערים בשוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ולבסוף, הסיבה הרביעית, היא שהמשקיעים מצטיידים במניות לקראת אפקט ינואר...

אפקט ינואר - המחקר הראשון שאושש את קיומו של אפקט ינואר, פורסם כבר בשנת 1976. מחקרים נוספים שאוששו את קיומו של האפקט אשר מתאפיין בעליות שערים ניכרות בפתיחת השנה התפרסמו במשך השנים. 

מה ההסבר לאפקט ינואר? ההסבר הראשון הוא שבסוף שנה קלנדרית מוכרים משקיעים פרטיים מניות עליהן ניתן לרשום הפסד הון כדי להתקזז מול רשויות המס. מכירת שער המניה בדצמבר גורם לירידה בשערה ורכישתה שוב בינואר מביאה לעלייה בשערה. ההסבר הזה מתיישב עם העובדה שהאפקט משמעותי יותר כשמדובר במניות קטנות מאחר ולמשקיעים קטנים נטייה חזקה יותר להשקיע במניות קטנות והם אלו המונעים משיקולים של מיסוי רווחי הון.

הסבר נוסף הוא שמנהלי השקעות שנפטרו ממניות לא מוצלחות בסוף השנה, מצטיידים בהן שוב בתחילת השנה כאשר ביצועיהם עדיין לא נמדדים בזכוכית מגדלת. כלומר, בדצמבר הם מכרו כדי שלא יופיעו בתיקי ההשקעות שלהם (כדי לא לספוג ביקורת), ובינואר הם רכשו שוב (כי כנראה הם מאמינים בניירות הערך)

וההסבר האחרון לאפקט מתמקד בבונוסים שמקבלים אנשים בסיום השנה ובתחילת ינואר (בונוסים מהמעסיקים) שבחלקם זורמים לשוק בצורה של ביקושים למניות ואשר מעלים את שערן.

אז יש סיבות שמסבירות את שתי התופעות - ראלי סוף השנה ואפקט ינואר. בדיקות סטטיסטיות ומחקרים מוכיחים שהם מתקיימים בעוצמות משתנות. נותר לחכות ולראות אם גם השנה נחזה בתופעות האלה ובאיזו עצמה. אבל צריך לזכור - אין כאן הבטחה, דצמבר וינואר יכולים גם להיות חודשים רעים בבורסות וזה כבר קרה בעבר מספר פעמים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 08/11/2021 11:18
    הגב לתגובה זו
    גאות בצמיחה =גאות בשוק ההון פעילות בסוף ובתחילת השנה היא פעולה טקטית שמשפרת קו זינוק חדש
  • 5.
    על אפקט הבלוף שמעתם ,הבורסות נמצאות בשיאים ואיבדו מזמן את הערך הכלכלי , כגודל הבועה גודל הנפילה. (ל"ת)
    כלכלן 08/11/2021 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טומי פלדמן 07/11/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
    התעודות לא מראות את העליות שהיו ככה תא 25 שהיתה מעל 1700 כשהמדד היה 1600-1550 ככה פי שלוש דאקס וגם נסדק פי 3 מגישים תביעת ענק
  • איציק 07/11/2021 15:53
    הגב לתגובה זו
    זה מינוף יומי או חודשי, לא "כפול 3"
  • 3.
    רואה נולד 07/11/2021 12:32
    הגב לתגובה זו
    יהיה : גם וגם , ככה וככה , תלוי את מי שואלים , מה שבטוח : בפברואר 2022 יהיו הסברים וניתוחים של מה שהיה .
  • 2.
    משה 07/11/2021 11:50
    הגב לתגובה זו
    אין אלטרנטיבה מלבד מניות
  • 1.
    בן תמותה 07/11/2021 11:45
    הגב לתגובה זו
    הכל אותו דבר
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.