מייקרוסופט
צילום: Mohammad Rezaie, Unsplash

שינויים בצמרת: מיקרוסופט עקפה את אפל וחזרה להיות הגדולה בעולם

אפל איבדה את ההובלה בעקבות הדוחות הלא טובים שלה, ומנגד מיקרוסופט זינקה מוקדם יותר השבוע בעקבות הדוחות הטובים. מדובר כמובן במשחק נחמד ותו לא. שתי החברות בעלות שוויים מדהימים של כמעט 2.5 טריליון דולר, כאשר רק לפני 3 שנים אפל חצתה לראשונה את השווי של 1 טריליון דולר
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה אפל מיקרוסופט

החברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם היא שוב מיקרוסופט, לאחר שבדוחותיה ביום שלישי השבוע היא הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים וזינקה ביום רביעי ב-4%, בעוד אתמול אפל פספסה את התחזיות ומאבדת כעת כ-4% בוול סטריט.

 

אין צורך לרחם על שתי חברות הענק הללו. הן מרוויחות מצוין ומובילות את המגמה העולמית, וסביר להניח שזה יימשך, ככל שמהפכת הטכנולוגיה תימשך (ויש לה עוד הרבה לאן להמשיך, כפי שמסביר פרשן וול סטריט שלמה גרינברג). כך סבורים גם המשקיעים הגדולים בעולם, וביניהם המשקיע האגדי וורן באפט, שכ-40% מתיק ההשקעות שלו נמצא במניית אפל (אגב, הוא עשה עליה תשואה של יותר מ-200%, לאחר שנכנס למניה רק ב-2018).
 

בכל מקרה, אפל אמנם איבדה כעת את ההובלה, אבל מדובר כמובן במשחק נחמד ותו לא. שתי החברות בעלות שוויים מדהימים של כמעט 2.5 טריליון דולר, כאשר רק לפני 3 שנים אפל חצתה לראשונה את השווי של 1 טריליון דולר ומיקרוסופט עוד עמדה על 800 מיליארד דולר. 

אפל נסחרת כעת לפי שווי שוק של 2.44 מיליארד דולר, בעוד מיקרוסופט נסחרת לפי שווי של 2.452 מיליארד דולר. פער לא גדול ויתכן שבעוד מספר ימים זה יתהפך פעם נוספת. הפעם הראשונה שבה אפל הצליחה לעקוף את מיקרווספט הייתה בשנת 2010, אז שווי השוק של החברות עמד על כ-200 מיליארד דולר 'בלבד', ומאז הן מחליפות מיקומים, כאשר אפל מובילה מאז אמצע השנה שעברה.

אגב, סיבה משמעותית נוספת לכך שהן הצליחו להגיע למקום הראשון היא שענקית הנפט הסעודית אראמקו (סימול:2222) שהייתה עד לאחרונה הראשונה בעולם 'הידרדרה' בשווי השוק שלה ונסחרת כעת לפי שווי של כ-2.01 טריליון דולר.

מתחילת השנה אפל עולה בכ-15% (לפני הנפילה היום) ואילו מיקרוסופט זינקה בלא פחות מ-45%. 

אפל דיווחה הלילה את דוחותיה הכספיים ופספסה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה - כאשר ההכנסות עמדו על 83.4 מיליארד דולר, לעומת צפי ל-84.85 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 1.24 דולר, זהה לקונצנזוס האנליסטים. על פי מנכ"ל החברה, טים קוק, החברה נפגעה מבעיות בשרשרת האספקה שפגעו לה ב-6 מיליארד דולר מההכנסות ברבעון הנוכחי.

מנגד, מיקרוסופט דיווחה ביום שלישי את דוחותיה ועקפה את תחזיות השוק: היא דיווחה על רווח מתואם של 2.27 דולר למניה, כאשר ההכנסות עמדו על 45 מיליארד דולר, בעוד צפי השוק היה לרווח מתואם של 2.07 דולר למניה על הכנסות של 43.97 מיליארד דולר. סה"כ הצמיחה הייתה בשיעור 22%, החטיבה הצומחת ביותר היא חטיבת הענן (31%), והפעילות הצומחת ביותר הייתה לינקדאין (42%)

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כלכלן 30/10/2021 16:59
    הגב לתגובה זו
    סמסונג גם מוכרת-יותר וגם מגוונת-יותר
  • 1.
    חיים 29/10/2021 17:41
    הגב לתגובה זו
    כאשרנהיא תכנס לתחום הרכב בחשמלי,השמים הם הגבול..
  • חכה שאפל תכנס לתחום מלפפונים חמוצים. אז, בכלל (ל"ת)
    רכבים חשמליים?? 30/10/2021 17:00
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.