משכן הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

26 אלף עסקים לקחו מהמדינה 650 מיליון שקל שלא מגיעים להם

בעלי עסקים שיחקו עם המספרים שלהם ולמעשה שיקרו בנתונים כדי לקבל מהמדינה כספים שלא מגיעים להם, וכעת הם לא באמת רוצים להחזיר אותם למדינה. עד כה המדינה קיבלה בחזרה מענקי קורונה בהיקף של רק 370 מיליון שקל כ-280 מיליון שקלים טרם הושבו
נתנאל אריאל | (6)

במסגרת מענקי הקורונה אין ספק שהמדינה חילקה גם כסף שלא הייתה שום סיבה לחלק. המדינה חילקה לעסקים מאות מיליוני שקלים - על סמך נתונים כספיים לא נכונים שהם מסרו, ובגלל הקורונה והרצון של המדינה להציל עסקים - היא לא בדקה כמו שצריך ואז אנשים ניצלו את זה וקיבלו כספים שלא מגיעים להם (או בצורה חריפה יותר: שיקרו כדי לקבל כספים שלא מגיעים להם). לא סתם המדינה מבקשת את הכספים בחזרה.

כעת מדובר גם בנתונים רשמיים. רשות המסים חשפה היום בוועדת הכלכלה של הכנסת כי 26.5 אלף עסקים חייבים למדינה לא פחות מ-650 מיליון שקל, כלומר כ-24-25 אלף שקלים לכל עסק בממוצע. במקביל סיפרו ברשות המסים כי 370 מיליון שקלים מתוכם כבר הושבו למדינה. אבל זה רק קצה הקרחון. על פי ההערכות מתוך 400 אלף עסקים ועצמאיים שקיבלו מענקים מהמדינה, כ-150 אלף מתוכם קיבלו סכומים ביתר. רשות המסים מעוניינת להגיע לכולם ובמידת הצורך לחייבם להחזיר את הכספים שנלקחו. 

יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון ביקש לבחון להקים מהכסף הזה קרן סיוע לעסקים שעדיין זקוקים לכך.

מדובר בישיבת המשך שמטרתה לעקוב אחר הדרישה של המדינה מעסקים להשיב את הכספים למדינה. לפני כחודשיים ביטון קיבל פניות מבעלי עסקים שסיפרו לו כי עשרות אלפים מהם קיבלו דרישה להחזיר מענקי קורונה מסיבות שונות, בשעה שהם עדיין מתמודדים עם השלכות המגיפה. 

האם המדינה תקבל את הכסף בחזרה? "ההחזרים רק בהתנדבות"

המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, אמרה כי בשלב זה ההחזרים הם וולונטריים, כך שמאפשרים לעסקים שמזהים שקיבלו מענק שלא היו אמורים לקבל להחזיר אותם בפריסה ארוכה של 18 תשלומים. לדבריה, "יותר מ-26,500 עסקים ביקשו להחזיר מענקים בסך של כמעט 650 מיליון שקלים. מתוכם כבר שולמו יותר מ-370 מיליון. מי מהם שרוצה זכאי לפריסה של 18 תשלומים. סה"כ החזירו יותר מ-20 אלף עסקים סכום כולל של למעלה מ-370 מיליון שקלים. יש עוד 11,500 עסקים שיש להם יתרת חוב של קצת יותר מ-270 מיליון שקלים".

בהמשך, רשות המסים צפויה לייצר אומדנים לתופעות השונות והחריגות, ותדע לספק נתונים לגבי עסקים שנפגעו קצת פחות מהרף המזכה במענק, כך על פי סביון. 

נשיא לה"ב, רועי כהן, אמר כי גם עסק שהמחזור שלו ירד ב-38%, מתחת לרף 40% שמזכה במענק, גם עסק כזה אין לו סיכוי לשרוד, אך לדברי יו"ר הוועדה ח"כ ביטון הדבר עלול ליצור אפליה.

ח"כ ולדימיר בליאק ביקש להאריך את ההחזרים עד אמצע יוני 2022, ולאפשר להחזירם בלפחות 36 תשלומים, בהתחשב בגל הרביעי. ח"כ קרן ברק דרשה להקים ועדת חריגים ולסייע למי שלא יכלו לחזור לעבוד. ח"כ סמי אבו שחאדה אמר כי עסקים שנפתחו בתחילת 2020 בכלל לא יכלו לקבל מענקים למרות שנפגעו, וצריך לסייע גם להם. ח"כ יעקב אשר הוסיף כי רשות המסים לא יודעת לטפל בעסקים שנפתחו במהלך הקורונה והצטרף לקריאה להקמת ועדת חריגים. ח"כ שמחה רוטמן אמר כי העצמאים הם שמשלמים את עלות היציאה מהמשבר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גלים בטבע 25/10/2021 23:54
    הגב לתגובה זו
    אצא לפשיטת רגל ולא תקבלו שקל נוכלים
  • 5.
    אחד 25/10/2021 20:24
    הגב לתגובה זו
    האם הוא החזיר את מה שקיבל?
  • 4.
    עצמאי 25/10/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
    יש לחייב את כל הרמאים להדיב את הכספים שגנבו בצירוף ריבית והצמדה!
  • 3.
    נתן 25/10/2021 18:39
    הגב לתגובה זו
    לוקחים מעבר שהפסיד 38 אחוז כי לא הייתה ירידה של 40 אחוז. צודק מי שלא מחזיר
  • 2.
    קובי חבר 25/10/2021 18:16
    הגב לתגובה זו
    הממשלה דרך משרד האוצר קבעו קריטריונים לקבלץ במענק. אירי שנתנו את המענק לקחו רוורס...והתחילו לשחק משחקיםנשירד המחזור רק ב35% ולא 40%...וירידה רק בחודש מסויים....אז זה הסיפור
  • 1.
    חיים 25/10/2021 18:02
    הגב לתגובה זו
    נראה שכרגיל אלו שהתנהלו בהוגנות והחזירו את הכספים "יפסידו" ואלו שהיתנהגו כמו חזירים ויתעקשו לא להחזיר או למשוך את זה מע קץ הדורות. "ירוויחו". אסור שהפוליטקאים יעודדו סחטנים ורמאיים.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.