החשש מסטגפלציה יורד מהשולחן - בינתיים
החשש מ"סטגפלציה" יורד לבינתיים מהשולחן - הירידות בשוקי המניות בספטמבר עד אמצע אוקטובר, שהעלו את האפשרות לסטגפלציה (קיפאון כלכלי עם אינפלציה), התחלפו מאז בעליות, דחקו את החשש מסטגפלציה הצידה והעבירו לקדמת הבמה את סוגיית העלאת הריבית. השבוע יפורסמו בארה"ב נתוני התוצר לרבעון השלישי, שאומנם צפויים להאט ל-2.8%, אך לא לקפוא (מודל הפד של אטלנטה דווקא כן צופה קיפאון של 0.5%). סקרי מנהלי הרכש מסוף השבוע תיארו המשך התרחבות מהירה, גם אם מאטה בתעשייה, ומלווה בהמשך לחצי מחירים.
יו"ר הפד, פאואל, העריך ביום שישי שהאינפלציה חזקה אך תתחיל לדעוך החל מאמצע 2022 וניסה לקרר את הציפיות להעלאת ריבית קרובה באמצעות הפרדה בינן לבין תוכנית הטייפרינג. הוא אמר שזה הזמן לצמצם את רכישות האג"ח, לא להעלות ריבית. אך שוק האג"ח לא השתכנע. הוא עדיין מגלם שתי העלאות ב-2022.
החברות ימשיכו להכות את התחזיות?
עונת הרווחים לרבעון השלישי, שכשמה כן היא, מלאה ברווחים: כ-80% מהחברות שדיווחו עד כה את תוצאותיהן, בעיקר חברות פיננסיות, הכו את התחזיות והמשקיעים שמו בצד את הדאגות מעליית מחירי האנרגיה, מהטייפרינג, מהשיבושים ביצור ובהובלה ועוד... השבוע יבלטו בפרסומים אלה של חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות (היום פייסבוק). לחברות הטכנולוגיה יש הרבה יותר ציפיות לעמוד בהן לעומת מניות הפיננסים. הן מגיעות עם שווי שזינק בצורה חדה יותר, מאויימות הרבה יותר מעליית התשואות ובאות עם תחזית גידול הכנסות של 19% (לחברות ב-S&P500).
מה קורה בסין?
עוד תומכים בעליות בשווקים ירידת החשש מסין, על רקע תשלום קופון בלתי צפוי של ענקית הנדל"ן אוורגרנד, שמנע חדלות פירעון קולוסאלית ובכך העלה את התיאבון לסיכון שם ובכלל. עם זאת לא כולם שותפים לתחושת ההקלה מסין. כלכלנים של בנק אוף אמריקה ושל סיטי גרופ' למשל חוששים שבכל מקרה סין בדרך לבלימה חדה בשנה הבאה, בשל פעולות של הנשיא שי ג'ינפינג להפחית את ההסתמכות שלה על נדל"ן ולבצע ארגון מחדש של הכלכלה. בנוסף סין כידוע סובלת משיבושי חשמל ומהמגיפה, ששוב מתרוממת. הבנקים מזהירים כי הצמיחה ב-2022 צפויה לרדת מתחת ל -5% ואף ל-4%, מה שיהיה השיעור הנמוך ביותר מזה שלושה עשורים (להוציא את שנת הקורונה).
- "צופים ירידה מהירה יותר מהתחזיות בריבית בשנה הקרובה"
- בדרך למלחמה במזרח? בסין מאשימים את ארה"ב בפרובוקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נסלול את עצמנו החוצה מהמשבר - הלחץ על ממשל ביידן להתגמש כדי להעביר את חבילת התשתיות גובר: סקרים של גאלופ וגיינל קולג' הראו ששיעור התמיכה בביידן ירד לרמה הנמוכה ביותר שנשיא קיבל מאז אחרי מלחמת העולם השניה. תכנית התשתיות המסתמנת תהיה בהיקף של 2 טריליון דולר למשך עשור לעומת 3.5 טריליון שהוצגה בהתחלה. גם בישראל האוצר הציג רשימה של 26 פרוייקטי תשתית בהיקף של כ-110 מיליארד שקל, שברובם מתוכננים לצאת לפועל בעשור הקרוב.
הבית הלבן טוען שחבילת התשתיות תעזור לא רק בתמיכה בצמיחה אלא גם בפתרון בר קיימא למשבר ההובלה. אולי גם בגלל זה שיפוע עקום התשואות יורד בטווחים האולטרה ארוכים?
אמיר כהנוביץ
- 2.עדי 25/10/2021 16:12הגב לתגובה זוהמניות יתרסקו עד כריסמס
- 1.חחחח.. אנחנו בסטגפלציה גרועה משנות 70. (ל"ת)מצחיק אתה 25/10/2021 12:40הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
