סטגפלציה – הרגע שהבנקים המרכזיים מאבדים שליטה. מה יקרה בסין?
אחד הנושאים המרתקים ביותר של השנה האחרונה ובפרט בחודשים האחרונים בתחום המאקרו כלכלה הוא סוגיית "הבעיות בשרשרת הייצור". זה התחיל מוקדם יותר השנה עם דיווחים על מחסור בסקטור השבבים, המשיך בפקקי ענק בנמלים ובתקופה האחרונה מגיע לשיא עם משבר אנרגיה חריף במדינות רבות בעולם.
רובנו לא מכירים מצב עולם שכזה: רוב המשקיעים (בפרט ב-12בשוק מכירים מצב עולם אחד: יש האטה בכלכלה הריאלית, שפוגעת בביקושים. במצב כזה, הבנקים המרכזיים מבצעים הקלה מוניטרית (הורדת ריבית או תוכניות QE), שמגדילה את הביקושים והכלכלה הריאלית חוזרת למסלול. בסיטואציה הנוכחית הבנקים המרכזיים, השחקנים המשמעותיים ביותר בשוק בשנים האחרונות, הופכים ללא רלוונטיים. מדובר באירוע שמשנה את חוקי המשחק.
הסיטואציה החמורה ביותר מתרחשת היום בסין, שם נראה כי המדינה נכנסת לתקופה של סטגפלציה, כלומר תקופה של צמיחה איטית ואינפלציה גבוהה.
נתחיל מההאטה בסין: בניגוד לרוב הבנקים המרכזיים בעולם, ה-PBOC מבצע בשנה האחרונה מדיניות מוניטרית מהדקת. ההתפרקות של שוק האג"ח הקונצרני בסין והכותרות סביב שוק הנדל"ן לא צריכים להפתיע: כאשר הבנק המרכזי משחרר פחות נזילות לשוק, זהו רק עניין של זמן עד שמשבר מתפתח.
תשואות האג"חים בדירוגים הנמוכים בסין (אדום), מול כמות התמריצים המוניטריים שהבנק המרכזי מספק:
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מגיע השינוי בעלילה: אם התרגלנו ב-12 השנים האחרונות כי הבנק המרכזי יכול היה "לפתור את הבעיה" בקלות ע"י הזרמה של נזילות לשווקים בדמות QE. הבנק המרכזי בסין מנוטרל היום בגלל שלל הבעיות בצד ההיצע. הקלה מוניטרית נוספת? רק תוסיף שמן למדורה ותגביר את הביקושים בזמן שההיצע קבוע/יורד.
תסריט הסטגפלציה בסין צבר בשבועות האחרונים תאוצה סביב משבר האנרגיה. החל מאוגוסט האחרון מתרחשות הפסקות חשמל יזומות רבות בסין כתוצאה ממחסור חמור בפחם בתחנות הכוח במדינה. כתוצאה מכך נפגע הייצור של מוצרים רבים (המחסור בשרשרת הייצור צפוי להתרחב כעת לסקטורים נוספים). בהסתכלות מאקרו, האירוע החמיר את ההאטה שכבר מתרחשת בסין בעקבות ההידוק המוניטרי.
מקבלי ההחלטות במדינה, הבינו בשבועות האחרונים את המשמעות הכלכלית של השבתת המפעלים והורו למפעלים הסינים לרכוש פחם וגז טבעי "בכל מחיר" במטרה להבטיח את הפעילות השוטפת. ההחלטה של הרשויות בסין יצרו גלים בכל שוק הסחורות בעולם עם זינוק חד במחירי הגז הטבעי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מדד המחירים ליצרן בסין עלה בחודש האחרון לרמות של 10.7%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995. כאשר הזינוק האחרון במחירי הפחם מצביעים כי המדד עשוי להגיע לרמות של 30% בתקופה הקרובה.
נכון להיום, היצרנים בסין סופגים את רוב העלויות, כאשר מדד המחירים לצרכן נותר יציב סביב 2.6%-2.7%. הפער בין מדד המחירים ליצרן לבין מדד המחירים לצרכן הוא הגבוה ביותר ב-30 השנים האחרונות, כאשר המשמעות היא שרווחי החברות בסין נשחקים – עוד גורם להאטה.
- 13.תודה על הניתוח. מביא מידע דלא ראיתי במקומות אחרים. (ל"ת)וטוב שחזרת לכתוב!! 21/10/2021 21:29הגב לתגובה זו
- 12.ללא שם 20/10/2021 09:58הגב לתגובה זוסין הגדילה את צבאה ללא פרפוציה ואמירקה ללא מילחמה תהרוס את כלכלתה ללא מילחמה קוביד 19 חלק מהסיבה
- 11.Dd 20/10/2021 08:26הגב לתגובה זוסתם שלפת את המילה סטגפלציה כי היא פופולרית היום? למה שקורה היום בסין לא קורים סטגפלציה ..צא ולמד
- 10.מעניין מאוד (ל"ת)גיניפר 19/10/2021 22:38הגב לתגובה זו
- 9.שי 19/10/2021 22:25הגב לתגובה זויאללה משיח בוא תגאל אותנו.
- 8.בולדוג 19/10/2021 20:45הגב לתגובה זוובזמן שהשוק רווי באנליסטים לא מוצלחים הכלכלה בעצם מאיצה
- 7.גיל יוטינה 19/10/2021 18:56הגב לתגובה זוהאוסטרלים שהם יצואני הפחם האיכותי הגדולים ביותר לסין האשימו את הסינים בהתפרצות הקורונה. כתוצאה הנשיא נסי י נעלב והחליט להחרים את היבוא של הפחם מאוסטרליה כדי להעניש אותם, אבל זה חזר אליו כמו בומרנג (חחחח). הפחם שסין מי את הוא מאיכות גרועה כיום וכל התחנות כוח חוות תקלות חמורות.
- 6.קורא קבוע 19/10/2021 17:51הגב לתגובה זואפשר לעשות אליך מנוי? לאן צריך ללכת כדי לקרוא אותך דבר אלינו..
- 5.חזרת??? להפחיד...? בגללך הפסדתי המון (ל"ת)מישהו 19/10/2021 16:55הגב לתגובה זו
- 4.חיים 19/10/2021 16:41הגב לתגובה זונושא חשוב אבל לצערי הכתבה לא מספקת את הסחורה, ניתוח חלש ולא מספק
- 3.עמית התגעגענו, לאיפה נעלמת?? (ל"ת)עמיר 19/10/2021 16:13הגב לתגובה זו
- 2.עוז 19/10/2021 16:11הגב לתגובה זואתה כותב מראיה מוטעית במשקפיים מערביות אם הייתה מחליף את המשקפיים שלך לסיניות הייתה רואה את כל זה אחרת אבל לא נורא העיקר שאתה מרוצה מעצמך כאילו שאתה מבין את המיתחולל בסין וכמותך יש אלפי כתבים מערביים עם אותו קו חשיבה ששולטים במדיה ומטעים את האנשים אם זה בכוונה או לא
- 1.ארמגדון 19/10/2021 15:52הגב לתגובה זוהגל שהתחיל ב3.2019 והסתיים ל2.9.2021 בוול סטריט, יקח אותנו עד לשער 1600 נק' בSP500 בתוך 3 שנים. שוק דובי לא מגיע במכה אחת, הוא נבנה לאט לאט ומעמיק מדרגה מדרגה בלי שאף אחד שם לב. אז שימו לב...
- עומר 19/10/2021 22:00הגב לתגובה זומשפט ידוע בוול סטריט הוא ששוק שורי עולה במדרגות, ושוק דובי קופץ מהחלון. כבודו צריך ללמוד היסטוריה...
- אדוני התכוון ל3.2009 (ל"ת)שים לב 19/10/2021 17:21הגב לתגובה זו
- Sassi6 20/10/2021 03:01הוא אמר: "שוק דובי לא מגיע במכה אחת, הוא נבנה לאט לאט ומעמיק מדרגה מדרגה בלי שאף אחד שם לב", זה לא נכון, שוק דובי צריך את הטריגר, כמו במשבר האינפלציה של 1929, כמו בבועת הדוט-קום, כמו במשבר משכנתאות הסב-פריים, כמו בגל הראשון של נגיף הקורונה, תודה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
