NFT
צילום: Benjamin Ahmed

הקריפטו צובר לגיטימציה ועמלות המסחר נשחקו, אז קוינבייס עושה NFT

מניית החברה ירדה מתחת למחיר ההנפקה באפריל. הצלחת הקריפטו טובה לה - עד השלב שבו היא מחזקת גם מתחרות. האנליסטים אומרים כי יש להרחיב את סל השירותים, כפי שאכן היא עושה, הגם שהדבר נעשה באיחור. האם זה מה שיעזור?
איתי פת-יה | (2)

לבורסת הקריפטו  COINBASE GLOBAL (COIN) נתח של 11% בשוק המסחר במטבעות דיגיטליים, כך לפי מארק פלמר, אנליסט ב-BTIG. "טביעת רגל מאסיבית" הוא מכנה את מעמדה בשוק הזה. ועדיין, אפשר לומר שיש לה בעיה ושהגולם מתחיל לקום על יוצרו. ככל שקריפטו הוא נישה עם מיעוט שחקנים גדולים הדבר עוזר לה לבלוט ומושך אליה את הסוחרים. אלא שצבירת הלגיטימציה של המטבעות הדיגיטליים המובילים מחזקת את הענף כולו – וגם את המתחרות. כך מוצאת את עצמה קוינבייס בסיטואציה בה תצטרך להוזיל עמלות, או להביא הצעת ערך מחודדת יותר בדמות שירותים חדשים. היא בוחרת באופציה השנייה.

דרך  ROBINHOOD MARKETS (HOOD) וכן  PAYPAL (PYPL) ניתן גם כן לסחור ב- BITCOIN -0.45% , ETHEREUM 0.09% וכו'. בשביל זה לא חייבים בורסת קריפטו. עכשיו בקויינבייס חושבים על באנדלים, כלומר כמה שירותים בחבילה אחת. דמיינו לעצמכם את הטריפלים של חברות התקשורת בארץ, רק בקריפטו. החידוש אמור להיות השקת שירותים בתחום ה-NFT, עליה הודיעו בקוינבייס.

"בסופו של דבר, חלקים מסויימים בפלטפורמה של קוינבייס יהיו 'לוס לידר', אבל הם יעודדו את המעורבות – וזה אמור להביא לעלייה בהכנסות בסך הכל", אמר פאלמר. אותו "לוס לידר" מוכר למשל מתחום קמעונאות המזון – מכירת מוצרים מסויימים במחיר הפסדי כדי למשוך לקוחות שיוציאו כסף על מוצרים אחרים עם מתח רווחים גבוה.

NFT, נזכיר, הוא קיצור של Non-Fungible Token, מעין תעודת בעלות שלא ניתן לזיוף ומופקת דיגיטלית באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, במקרה הזה זו של את'ריום, עליה מבוסס מטבע האת'ר. השימושים ב-NFT שזכו בינתיים לתהודה הרבה ביותר הם קוריוזיים למדי: הזכות על הציוץ הראשון בטוויטר, זה של המייסד ג'ק דורסי, גובתה ב-NFT ונמכרה ב-2.9 מיליון דולר. מה עושים עם זה? מישהו יכול להתרברב ולומר שזה שלו. לבריאות.

הדבר משמש גם אמנים שמוכרים את היצירות שלהם. קולאז' הלווייתנים של בנג'מין אחמד בן ה-12 הניב לו רווח של 250 אלף דולר. כמובן שקובץ התמונה יכול להחליף אלף ידיים, שיבחרו לקבע אותו כרקע לדסקטופ שלהם, או להדפיסו ולמסגרו. אבל רק מישהו אחד יכול לטעון ובצדק כי הוא הבעלים של היצירה.

בין היתר  DOLPHIN ENTERTAINMENT INC  (DLPN) ו-  COLOR STAR TECHNOLOGY CO (CSCW) הודיעו השנה שיכנסו לתחום ויספקו טוקנים שכאלה עבור תוכן אינטרנטי, קונצרטים, שירים, עיצובים תכניות טלוויזיה ועוד – כל אלה אמורים להיות רלוונטיים לחברות גדולות המחזיקות בקניין רוחני מסוג זה, ולאו דווקא לאנשים פרטיים. TAKUNG ART CO. LTD (סימול: TKAT) שפעילותה הרגילה היא סחר באמנות נכנסה גם היא לתחום.

פאלמר שהזכרנו ציין כי נפח המסחר ב-NFT הגיע ל-10 מיליארד דולר ברבעון השלישי. חברת המסחר הגדולה בשוק זה היא Opensea שבאוגוסט נפח המסחר אצלה היה 3.4 מיליארד דולר, ובחודש האחרון עמד על 2.8 מיליארד דולר – כך לפי האתר Dappradar. החברה גובה עמלה של 2.5%.

קיראו עוד ב"גלובל"

ברבעון השני של השנה רשמה קוינבייס הכנסות נטו של 2.03 מיליארד דולר, מתוכן 1.9 מיליארד הגיעו מעמלות מסחר בקריפטו. החברה ניפצה את תחזיות האנליסטים כשדיווחה על רווח למניה של 3.65 דולר. בשוק ציפו לרווח של 2.24 דולר למניה ולהכנסות של 1.77 מיליארד דולר.

הצרה של קוינבייס היא התלות שלה בנפח המסחר, וכשהביטקוין בירידות, הסוחרים נוטים לנטוש – כך היה גם אחרי השיא ב-2017. ואולם, כעת זו תקופה טובה לביטקוין, מה שמייצר דווקא את בעיית התחרות על עמלות מסחר עמה פתחנו.

ברשות לניירות ערך האמריקאית אסרו על החברה לספק הלוואות בתחום הקריפטו, ולאחר מכן החברה השיקה שירות של עובר ושב. עכשיו הם רוצים לאפשר ללקוחות גם להנפיק NFT, גם להציעם למכירה פומבית (במתווה של הצעות מחיר) וגם לאפשר לסחור בהם, בצד ממשק ידידותי למשתמש, ואיך לא, אלמנטים של רשתות חברתיות (שיהיה במה להשוויץ ואיך למשוך קונים). האם ה-NFT היא הבשורה שתשנה את המצב?

בפירמה Mizuho Securities האנליסט דן דולב אומר "איני חושב שזה מה שיעזור לקוינבייס לשנות את הנרטיב – שבעיקרו הוא הירידה בעמלות המסחר ככל ששוק הקריפטו הופך יותר לקומודיטי". הוא נותן למניה המלצת "החזק", במחיר יעד של 220 דולר – מתחת לרמות הנוכחיות של 249 דולר לערך. פאלמר לעומתו כותב כי "גיוון מקורות ההכנסה הן צעד חשוב, במיוחד בהתחשב בתלות הנמשכת בעמלות מסחר". אצלו, מחיר היעד הוא 500 דולר – מהגבוהים מבין האנליסטים המסקרים.

ב-D.A. Davidson האנליסט כריסטופר ברנדלר מציין לחיוב את הכניסה ל-NFT, הגם ש"הם די באיחור עם זה". "עדיין, זה גם שלב מאד מוקדם של ההתפתחות בתחום", הוא ציין. ברנדלר נותן למניה המלצת "קנייה" במחיר יעד של 400 דולר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה של לופט גיפטש חחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 14/10/2021 11:27
    הגב לתגובה זו
  • אמר, ונשאר עני (ל"ת)
    קריין 15/10/2021 00:16
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.