מגמת העליות החדה בעולם בתקופת הקורונה, שנשענה על התפרצות ביקוש, נבלמה עד כה בספטמבר, ברוב שוקי העולם. החולשה הגיעה על רקע חששות רבים בניהם צווארי בקבוק בתחום השבבים וההובלה הימית, וריאנט הדלתא, חשש מהשפעות המחירים הגבוהים על הצריכה, על שחיקת הרווחיות ועל קיפול ההרחבה המוניטריות (היום צפויה להתקבל החלטה של הפד).

אבל תשומת לב שלילית במיוחד קיבלה סין, אשר מאטה מהר מהצפוי ואולי כך גם מדגימה את הסיכונים שכרוכים בהאטה, ובראשם הסיכונים לשוק הנדל"ן:

בעלת חוב הנדל"ן הגדול בעולם, חברת הנדל"ן הסינית Evergrande החלה לפגר בתשלומיה לבנקים, לספקים, למחזיקי שטרות החוב בסין ומחר תעמוד לראשונה בפני תשלום ריבית בספק לבעלי החוב הזרים, בהיקף של 83.5 מיליון דולר (בנוסף לעוד 35 מיליון דולר למקומיים) ועדיין לא ברור מה יעלה בגורלו. משא ומתן שמתנהל בימים האחרונים הקל מעט את החשש, אך עדיין לא נפתר. העניין שהדאגה ממקרה אוורגראנדה היא לאו דווקא בגלל גודל החוב שלה, שמסתכם ביותר מ-300 מיליארד דולר, אלא בעיקר לגבי האופן שבו בייג'ינג תתמודד עם המשבר ועד כמה מדובר בסימפטום לסין כולה ואולי לענף הנדל"ן העולמי בכלל. כלומר, עד כמה האטה קלה בכלכלה או הידוק קל בתנאים הפיננסים אכן מסכנים כיום את השווקים? ואכן, בניסיון להרגיע את השוק הבנק בסין (PBOC) חזר להגדיל את הזרקת הנזילות היומית שלו ל-120 מיליארד יואן, ההזרקה הגדולה מאז ינואר. האם תגובת הבנק בסין היא דוגמה למהירות בה בנקים מרכזיים בעולם יהיו מוכנים לחזור מהר להרחבה במקרה של סדקים בהתאוששות?

האם חברי הפד' יסנדלו היום את היו"ר? 

הפד צפוי להכריז היום רשמית על מועד תחילת צמצום רכישות האג"ח, זאת על רקע ההתאוששות החדה בכלכלה והתחממות המחירים, ולמרות המשך התפשטות זני הקורונה ומספר המועסקים שעדיין לא חזר לרמתו טרום המשבר. האתגר מבחינת היו"ר פאואל היום יהיה לנתק את הקשר בין צמצום רכישות האג"ח לבין עיתוי העלאת הריבית, אותה הבטיח לא פעם להותיר נמוכה למשך זמן ממושך. אך יתכן שמי שיסנדל אותו היום יהיו דווקא חבריו בפד, אם רובם יתחילו לצפות בסקר התחזיות הרבעוני (ה-Dot's) העלאת ריבית כבר ב-2022. אזכיר שבסקר הקודם, ביוני, 7 מבין 15 החברים כבר חזו העלאה ב-2022, כך שמספיק שרק אחד שינה את דעתו כדי להטות את הכף ל-2022. איך פאואל יצא מסינדול כזה?

גם אם חברי הפד יתלהבו מאפשרות של העלאת ריבית ב-2022, זה עדיין לא מבטיח שהיא תתממש וגם אם כן, היא עלולה להתברר בסוף בעצמה כקטליזטור להאטה, ולהפחתה מחודשת של הריבית.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנק ישראל נמצא ב- "Sweet Spot" - האינפלציה אומנם התחממה מאד, אך זאת בפועל וגם הגלומה קדימה נמצאות סביב מרכז היעד, השקל מתחזק בכוחות עצמו והכלכלה, למרות שהתרחבה מאד, עדיין נמצאת בפער תוצר שלילי ובראיה קדימה צפויה להאט, מה שמאפשר לו להצדיק ריבית אפסית: לפי סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס שפורסם מוקדם יותר השבוע המדד נפל ל-15%- מ-5%- ביולי, כשבשאלת הסקר לגבי "השינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה" התשובה המשוקללת ירדה לרמה שלילית לראשונה מאז אוקטובר 2020. כך שלהערכתנו סביר יותר להניח שמתווה הריבית העתידית בישראל יהיה נמוך יותר בהשוואה לארה"ב וקרוב יותר לאירופה.

מתחילת החודש שוקי המניות בארה"ב ואירופה במגמת ירידה בולטת עד שיש כבר שוויתרו עליו ומעריכים שיהיה חודש הראשון של ירידות מאז ינואר ב-S&P500 (בישראל אגב המגמה דווקא חיובית). בבלומברג מפרשנים כי המסחר השלילי מתנהל על רקע המשך התפשטות הקורונה. אבל האמת שההסבר הזה די חלש כשהקורונה כבר חגגה שנה וחצי, במה שנראה כמו נצח, אבל כנראה בעיקר ימשך נצח

הבנקים המרכזיים נמצאים בתפר שבין קורונה כאירוע ובין קורונה כשגרה - מצד אחד הם עדיין מציינים אותה כסיבה לזהירות, אך מצד שני כבר מוכנים להתחיל לקפל את תכנית הסיוע שלהם. לפי הערכות גולדמן זקס בסבירות של 70% הפד יתחיל להקטין את קצב רכישות האג"ח שלו כבר בנובמבר במדרגות של 15 מיליארד דולר בחודש, מה שיביא לסיומן ביולי 2022.

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

קבלת הקורונה למשפחת המחלות יחד עם ילדיה הווריאנטים נראה על פניו בשורה גדולה בעיקר לסקטור התיירות, אבל השפעה גדולה יותר עשויה להיות להשפעתה על ההרחבה הפיסקלית, כלומר על ההוצאה הממשלתית - להערכת כלכלני BofA התכניות של הממשל האמריקני בחסות הקורונה מסתמנת להתנפח להיקף של עד 4.5 טריליון דולר - שווי של 20% מהתמ"ג! להערכתם זאת גם הסיבה העיקרית לעליה האחרונה בתשואות.

להערכתם כל תכנית שתסתכם לבסוף מעל 2 טריליון דולר תספיק כדי לדחוף את התשואות עוד למעלה. אלא שכאמור להערכתנו הזמן משחק לרעת התכנית, שכן ככל שהוא עובר הסיכוי שהקורונה תקבל הכרה כמחלה רגילה גדל ומפחית מההצדקה לתכנית עצומה. לפחות חבר קונגרס דמוקרט אחד מתנגד לתוכנית רחבה מהסיבה שכל נרטיב "משבר הקורונה" נראה לו מנופח. כידוע הרוב הדמוקרטי בקונגרס הוא על חודו של קול והתכנית עשויה להיתקע בקלות.