ועדת הכספים על העלאת גיל הפרישה לנשים: "נדאג שאף אישה לא תפגע"
ועדת הכספים החלה לדון ברפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים, במסגרת הצעת החוק, יועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65, על פני 11 שנים. במהלך דיון ארוך וסוער, הוצגו הסיכומים הנוגעים לחוק, אליהם הגיעה הממשלה, וחברות הכנסת שדנו בנושא עם האוצר במטרה להעמיד מענים הולמים לנשים מרקע חלש, לנשים העובדות במקצועות שוחקים ולנשים שנפלטו משוק העבודה טרם גיל 60. עלות הסיכומים הוערכה על ידי האוצר בכ-930 מיליון שקל.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "לא יהיו שום נסיגות מהסיכומים, נקיים עוד דיונים רבים לעניין החוק, על מנת שאף אישה לא תיפגע כתוצאה ממנו". מנגד קראו חברי הכנסת מהאופוזיציה בפתח הדיון, להפריד את החוק שלא קודם במשך שנים מחוק ההסדרים, בטענה שהאוצר מבקש רק לחסוך על הנשים המוחלשות.
הכלים עליהם סוכם במסגרת הדיון בממשלה כפי שהובאו בלשון החוק בנוסחו המקורי כפי שאושר בממשלה, וכן במסגרת הדיונים עם חברי הכנסת, טרם אישור החוק לקריאה ראשונה בכנסת, הוצגו בע"פ בפני חברי הכנסת, כאשר חלקם עדיין נמצאים בשלבי גיבוש.
איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "תוחלת החיים בישראל הולכת ועולה, ברור לכולם שאי אפשר להחזיק תוחלת חיים הולכת ועולה מהגבוהות בעולם המערבי ומצד שני גיל פרישה לנשים מהנמוכים בעולם המערבי. שני הדברים האלה יחד לא מתכנסים. הדבר נידון בוועדות ציבוריות כאלה ואחרות והגיע לכאן לכנסת בכמה מקרים, וההמלצה להעלות את גיל הפרישה עלה כל פעם, על כך הייתה הסכמה ולא הייתה מחלוקת גם בוועדה, בעיקר היה דיון סביב הכלים המשלימים לאותו מהלך".
- רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
- ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך הציגו במשרד האוצר את עיקרי המתווה, במסגרתו יועלה גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65, על פני 11 שנים, לצד ליווי בכלים משלימים וצעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים ורשת ביטחון לנשים מוחלשות.
ח"כ מיכל רוזין שהייתה שותפה לגיבוש המתווה הקדימה: "אנחנו רחוקות מלחשוב שיש פה מתווה מושלם. חשבנו חברות הכנסת שנכון לפצל את הנושא מחוק ההסדרים על מנת לקיים דיון מעמיק, מכיוון שיש פה קושי וכל כך הרבה היבטים וכל דבר משליך על דבר אחר והסיבה שלא הוגש עדיין נוסח, היא שגם אנחנו צריכות לשבת ולראות איפה כל כלי נכנס ואיך זה עומד, אבל הלכנו בגישה ברורה שאנחנו באות לפתור את החסך שקיים בהעלאת גיל פרישה עבור קבוצות מסוימות באוכלוסייה - הגדרנו שכר של עד 6,000 שקל שבעיננו מכיל את המקצועות השוחקים, כאשר קיבלנו את עמדת האוצר שיש בעייתיות בהגדרה של מקצועות שוחקים שזו רשימה שקשה לתחם אותה ושיש גם מקצועות שוחקים אצל גברים, ולכן אמרנו שנפתור את זה דרך סך של שכר שהוא 6,000 שקל".
"בנוסף אמרנו יש נשים שנפלטות משוק העבודה ולא בגלל שהן לא רוצות לעבוד אלא כי אין שיוויון בשוק התעסוקה ולכן נשים נפלטות כבר מגיל 50 משוק העבודה, לכן אמרנו שנשים שיפלטו עוד לפני גיל 60 ניתן להם את הכלים או לחזור לשוק העבודה, או שכאשר יגיעו לגיל 62 נפצה על העדר קצבת זקנה. עשינו סימולציות כמעט על כל אישה, ימים כלילות, כל סימולציה אפשרית, יכול להיות שיש נשים שנעלמו לנו מהרדאר, לכן היה חשוב לנו להביא את ההבנות לפני קריאה שנייה – שלישית. גם האוצר וגם שר האוצר הבינו שאלה האוכלוסיות שאנחנו רוצות לדאוג להן, לכן אנחנו פה במשימה משותפת להציל את אותן נשים, שלא יפלו בין הכיסאות. כבר העלו טענות האחיות והמורות, יכול להיות שנגיד להן שזה משפר להן את הפנסיה, אבל חשוב שנשמע. אף אחד מאתנו לא קיבל מלמעלה את כל התורה כולה, המטרה שלנו לדאוג שאף אישה לא תפגע בצורה שלא יוכלו לכלכל את מחייתן, זה מטרה של כל יושבי החדר בעיני. עכשיו אפשר לדבר על הדברים ואז לנסח".
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
בנוסף הציגו במשרד האוצר כי עפ"י תוחלת החיים בגיל 65 בישראל, תוחלת החיים לנשים ב-2020 מגיעה ל-86.8 שנים בממוצע, ואם בעבר היו לאישה 20 שנות פנסיה, היום יש לה 25 שנות פנסיה.
עוד הוצג כי כיום רמת החיים של נשים בפרישה נמוכה מהרצוי, וכי בבחינה לרמת האפקטיביות של הפנסיה, במסגרתה משווים בין רמת השכר של אישה שנכנסת לשוק העבודה לקצבת הפרישה שלה – היחס המומלץ עומד על בין 70% ל-90%, ואילו כיום בישראל עומד היחס על 62%, וכי לאחר העלאת גיל הפרישה היחס יעמוד על 78%, כאשר כנגד כל שנת עבודה נוספת, קצבה הפנסיונית של הנשים תעלה ב-8% כאשר מצד האישה גם עובדת שנה יותר ומהצד השני היא מושכת שנה פחות קצבה פנסיונית.
מספר חברי כנסת טענו כי הנתונים אינם הגיוניים, ח"כ בצלאל סמוטריץ: "זה נראה לי לא הגיוני, זה העלה באחוז דומה לגברים כאשר העלו את גיל הפרישה שלהם? יש פה קבוצת ביקורת, תבדקו את זה. יש פה הנחות שלא בטוח שהן מתיישבות עם המשק הישראלי. האם אצל גברים עלינו ב-16 אחוז בשנתיים?! זה לא הגיוני".
עוד הציגו במשרד האוצר כי בקרב גילאים שנשים יכולות כבר לפרוש בהם מבחינה חוקית, הפערים בין גברים לנשים בשיעורי התעסוקה משלש את עצמו. כאשר גם נתון זה ספג ביקורת.
בהמשך הוצגו הצעדים השונים כאמור, ונציג הקרנות הוותיקות ציין כי העלאת גיל הפרישה בשלב זה, תצמצם את הקיצוץ הדרוש בקרנות הוותיקות מ-5 מיליארד שקל, ל-2 מיליארד שקל. ובאוצר ציינו כי שר האוצר התחייב כי במסגרת החוק הוא יפעל ליתר את הקיזוז.
- 2.רענני ותיק 20/09/2021 14:04הגב לתגובה זואין כל הצדקה לגיל פרישה נמוך יותר לנשים. תוחלת החיים שלהן ארוכה יותר, ועבודתן טינה שוחקת יותר מזו של גברים. כל לוחמי זכויות הנשים, אשר ידעו תמיד לדרוש שוויון בהזדמנויות התעסוקה, הזדעקו עכשיו לנוכח ההצעה להעלות במעט את גיל הפרישה שלהן (לא להשוות חלילה עם זה של גברים). אכן, הצביעות חוגגת.
- 1.אנונימי 20/09/2021 12:57הגב לתגובה זואזרחי ישראל רציתם שינוי, תשלמו על זה

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
