נגד אילו סקטורים בוול סטריט יש הכי הרבה פוזיציות שורט?

בפשטות, פוזיציית השורט בבורסה מסמנת כי משקיע מהמר כי מחיר של מניה או מדד ירדו וככל שהן ירדו יותר, כך הרווח של המשקיע עולה. איך זה עובד? נניח ואתם חושבים שמחיר מניית טסלה TESLA INC (TSLA) תרד. אז אתם מלווים את המניה לפי מחיר מסוים, נניח 600 דולר למניה, מבעל מניות ומוכרים אותה בשוק הפתוח. כשהפוזיציה פוקעת, צריך לרכוש אותן חזרה ולהחזירן לבעל המניות צריך לקנות ממכם את המניה במחיר שסיכמתם עליו, קרי 600 דולר. אם המניה ירדה ל-550 דולר, הרווחתם 50 דולר על כל מניה שלוויתם, אם המחיר עולה ל-650 דולר, אז אתם צריכים לשלם למלווה את ההפרש. כלומר הפסדתם 50 דולר. כלומר מדובר על משחק בסיכון גבוה.   פוזיציות השורט משמשות לא מעט משקיעים ללא מעט מטרות. קרנות גידור משתמשות בשורט כדי להגן על עצמן ויש חברות כמו מאדי ווטרס או המשקיע מייקל ברי, שמתמחים בזיהוי סקטורים או מניות כושלות. זה יכול להוביל ללא מעט עיוותים במחירן של מניות, במיוחד כשמתרחש שורט סקוויז, בשיוק כמו שקרה למניית TSLA אשתקד, אבל גם במניית גיימסטופ (GME) בתחילת השנה. שורט סקוויז קורה כשישנן הרבה פוזיציות שורט על מניה מסוימת, אך השוק ממשיך לקנות אותה, כולל השורטיסטים. מה שאומר שנוצר צוואר בקבוק, שמקפיץ את מחיר המניה בצורה חסרת פרופורציה.   אז נגד איזה סקטור יש הכי הרבה פוזיציות שורט בוול סטריט? לפי מחקר של S&P גלובל מרקט, מוצרים או שירותים שאינם בסיסיים (Consumer discretionary) - כמו רכב וביגוד יוקרה - מוביל את כלל הסקטורים עם 4.6% פוזיציות שורט נגד המניות המובילות בתחום. זאת למרות שבממוצע יש נגד חברות במדד ה-S&P שורטים בהיקף של 2.2% מכל המניות.   "העלייה האחרונה בפוזיציית שורט מגיעה כשמרבית התמיכות הממשלתיות בעולם הסתיימו, דמי האבטלה המוגברים קרובים לסיום והתפשטות ורייאנט הדלתא לוחץ על הביטחון הצרכני", כתבו בגלובל.   לפי המחקר 5 המניות שהיו נגדן הכי הרבה פוזיציות ממדד ה-S&P500, הן ביג 5 (BGFV), אחריה יצרנית המשאיות החשמליות, וורקהורס (WKHS), בים גלובל (BEEM), אספריון (ESPR) ובלינק (BLNK).

מניית BGFV, שמובילה את הדירוג היו לא פחות מ-35% פוזציות שורט כנגד כל המניות שבפלואט, שזה הכי הרבה מכל מניה בכל המדדים המובילים.   הסקטורים עם הכי הרבה שורטים אחרי ה-consumer discretionary, הם סקטור הבריאות עם 4.5% שורט, אחרי זה טכנולוגיית מידע (3.5%), מוצרים בסיסיים (3.4%) ולבסוף שירותי תקשורת ואנרגיה (3.2%)