ועדת הכספים: אושרו שינויים של 4.5 מיליארד שקל בתקציב הקורונה
ועדת הכספים אישרה שינויים בסך 4.54 מיליארד שקל בסכומים המוקצים להתמודדות עם משבר הקורונה, במסגרת כך אושר העברת 2.74 מיליארד שקל עבור המשך שיפוי המוסד לביטוח הלאומי, בגין צעדי אבטלה שננקטו בעקבות נגיף הקורונה, לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי, וכן העברת 1.8 מיליארד שקל למשרד הבריאות לרכישת בדיקות, תקצוב קופות החולים, והמערך הלוגיסטי לחיסון האוכלוסייה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר התייחס בפתח הדיון לאישור תקציב המדינה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בשבוע שעבר: "אחרי 3 שנים שלא היה אירוע כזה, והפכו את התקציב לאירוע פוליטי, הצלחנו לעשות את זה, אני מודה לכל השותפים על שיתוף הפעולה, הרצון להעביר את התקציב, ולהגיע לפשרות. כרגע הכדור מגיע אלינו, הרבה מאוד מהדברים יגיע לכאן, נעבוד קשה במטרה להביא את התקציב לקריאה שנייה ושלישית ולעשות אותו יעיל וטוב, לטובת כלל האזרחים".
השינויים שאושרו בוועדה
כאמור, יועברו כ-2.74 מיליארד שקל לשיפוי הביטוח הלאומי, בגין צעדי אבטלה שננקטו בעקבות משבר הקורונה מסעיפים בתוכנית הכלכלית שלא מומשו במלואם, בהם שיפוי רשויות ועסקים בגין הנחות בארנונה, ומענקים סוציאליים לעצמאים - הסכום מיועד לשיפוי הביטוח הלאומי בגין תשלומי אבטלה שביצע המוסד במסגרת ההקלות בתקופת הקורונה, עבור החודשים מאי ויוני 2021: הארכת הזכאות לאבטלה עד לחודש יוני 2021 לעובדים הזכאים, קיצור תקופת האכשרה המזכה באבטלה, ביטול קיזוז כפל קצבאות, מענק הסתגלות עבור בני 67+. בנוסף מיועד מקצת מהסכום לשיפוי המוסד בגין חלוקת מענקים לתושבים ועסקים: מענק אוניברסלי בפסח, מענק לכל אזרח, מענק אבטלה ממושכת, מענק למעסיקים עבור ימי בידוד של עובדיהם, ומענקים ליולדת חלף דמי-לידה.
הסכום המועבר מורכב מסכומים שהוקצו לתוכנית הכלכלית ולא מומשו במלואם: 1.346 מיליארד שקל שיועדו לשיפוי רשויות ועסקים בגין הנחות בארנונה, 1.142 מיליארד שקל שיועדו למענקים סוציאליים לעצמאים, ו-252 מיליון שקל למטרות נוספות, בהן גם הקצאה למשיכת כספי פיקדון לחיילים.
- תקנות חדשות לחלוקת דיבידנדים בין חברות נכנסו לתוקף
- מילביצקי בדרך לראשות ועדת הכספים - למרות החקירה הפלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור לפני כחודש לא הצביעה הוועדה על ההעברה זו, נוכח מידע חסר ופערים בנתונים. בדיון שהתקיים, ביקשו יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר וחברי הוועדה להבין מאנשי האוצר מדוע הוחלט על העברת הסכום הנ"ל מהשימושים מהם הוא נגזר, ובאוצר הסבירו כי העברת הסכומים נובעת מאי מיצוי השימושים המקוריים, אך הנציג בדיון לא ידע לתת תמונה מלאה בנוגע למיצוי הכספי והותרת יתרות מספיקות לצרכים אלה, לצד פערים בין דוחות באתר המשרד לסכום המבוקש, עליהם הצביע יו"ר הוועדה.
בהמשך לכך, הציג היום נציג אגף תקציבים הציג בהמשך לכך את הנתונים השונים, במרכזם התשלומים עד כה במסגרת הסעיפים מהם מועברים הכספים, כך הוצג כי במסגרת שיפוי הרשויות המקומיות עד אמצע חודש אוגוסט שולמו 3.2 מיליארד שקל, עבור מענקים סוציאליים 19.8 מיליארד שקל, ו-1.2 מיליארד שקל עבור משיכת פיקדון חיילים משוחררים.
העברת 1.8 מיליארד שקל מסעיף הלוואות בערבות המדינה לעסקים למשרד הבריאות, עבור התמודדות עם משבר הקורונה – התקציב נועד לתמוך בפעילות מערכת הבריאות מול משבר הקורונה: 1.15 מיליארד שקל נועדו לצרכים הבאים: המשך הפעלת מערך הבדיקות, רכש ערכות דיגום לביצוע בדיקות ומטושים וריאגנטים, והרחבה של כוח האדם התומך, תקצוב תוכנית מגן חינוך, ופעילות הדיגום במוסדות החינוך ובמוסדות הסיעודיים, במתחמי דרייב אין ובבתים, ובמתחמי דיגום לצורך תו ירוק לילדים.
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
