הישראלים חזרו לבזבז וישראכרט חזרה להכנסות שלפני הקורונה
אחרי שנה כאוטית, את 2020 חברת כרטיסי האשראי, ישראכרט 0% , סיימה ברווח נקי של 93 מיליון שקל. את הרבעון האחרון היא סיימה עם 113 מיליון שקל, יותר מ-20% מכל שנה שעברה. מבצע החיסונים עזר לחברה להגיע להכנסות כוללות של 565 מיליון שקל, לעומת 477 מיליון שקל אשתקד, כשההכנסות מעסקאות לבדה צמחה כמעט 100 מיליון שקל, מ-360 מיליון אשתקד ל-458 מיליון ברבעון האחרון.
ההכנסות ברבעון השני עלו אפילו ביחס לרבעון השני של 2019, אז הכניסה החברה כ-554 מיליון שקל, טרום משבר הקורונה, גידול של כ- 2%. הצמיחה בהכנסות, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, מיוחסת בעיקר לצמיחה דו-ספרתית גבוהה בהכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי, בקיזוז חלקי עם הירידה הקלה בהכנסות ריבית נטו.
מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי ברבעון השני של שנת 2021 הסתכם בכ-45.7 מיליארד ש"ח - צמיחה של כ-29.4% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כשהתשואה להון הסתכמה בשיעור של כ-18.8%
הכנסות ריבית, נטו ברבעון השני של שנת 2021 ירדו לכ-107 מיליון ש"ח, בהשוואה לכ-109 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בין היתר כתוצאה מהקיטון ביתרת האשראי לאנשים פרטיים כחלק ממדיניות האשראי שהחברה נקטה בה בתקופת הקורונה.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל לפרסום הדוחות, הכריז דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-27.8 מיליון ש"ח המהווה כ-30% מהרווח הנקי המאוחד לשנת 2020
ד"ר רון וקסלר מנכל קבוצת ישראכרט: "אנו מסיימים את הרבעון השני לשנת 2021 עם רווח נקי של 113 מיליון ש"ח ורווח נקי של 187 מיליון ש"ח במחצית הראשונה של השנה, התוצאות הטובות נובעות ממימוש המיקודים העסקיים, זאת, לצד המשך יציאת המשק מההאטה הכלכלית שליוותה את תחילת מגפת הקורונה. ברבעון הרביעי נשיק את מוצרי הביטוח למכירת ביטוחי רכב ודירה, בעקבות חתימת הסכמים עם חמש חברות ביטוח, שיאפשרו לנו הצעת ערך אובייקטיבית וייחודית בשוק, לקידום מנוע צמיחה זה. כמו כן, החברה בוחנת שיתופי פעולה בתחומי תשלומי שכר דירה ומתן אשראי לרכישות מוצרים, במסגרת פעילות ישראכרט X, זרוע ההשקעות של החברה".
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
אמפא
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.
