אבי צבי
צילום: אודי פורטל
דוחות

פרטנר בדוח טוב: ההכנסות צמחו ב-8.5%, הרווח עדיין קטן

למרות השיפור בפעילות, החברה הציגה לראשונה מזה תקופה ארוכה מאוד של צמיחה גבוה מאוד במגזר הטלוויזיה שלה,  קיטון במספר המנויים - אין באמת הסבר משכנע
גלעד מנדל |
נושאים בכתבה פרטנר פרטנר TV

חברת פרטנר 1.4%  רשמה הכנסות של כ-840 מיליון שלק ברבעון השני של השנה, גידול של כ-8.5% אל מול הכנסות של 774 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי של החברה שהסתכם בכ-9 מיליון שקל ברבעון (אל מול 7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד), הוא עדיין מינורי - הן בהשוואה לרמת המכירות שלה והן בהשוואה לשווי השוק שלה שעומד על כ-2.5 מיליארד שקל.

הרווח עומד על בערך אחוז מההכנסות, אנקדוטה מעניינת היא שמרוב שהרווח מינורי, החלק הארי ממנו כ-8 מיליון שקל לפני מס, מגיע בכלל מריבית על חלק מחובות הלקוחות. הריבית על חלק מהלקוחות נרשמת תחת סעיף "הוצאות אחרות" שבדוחות למחצית ולרבעון לא מפורט הרכבן - אך בהערה 23 לדוחות הכספיים השנתיים של החברה, שהוצאו בפורמט F-20 כיאה לחברה דואלית, מצוין כי מדובר בריבית על לקוחות.

כמו כן, נתון מאכזב קמעה - הוא שהחברה הציגה לראשונה מזה תקופה ארוכה מאוד ירידה במספר המנויים לשירותי הטלוויזיה שלה שהסתכמו בכ-223 אלף, זאת אל מול 234 אלף מנויים ברבעון הראשון של השנה. הסיבה שזה בעייתי היא שעד כה היה מדובר במנוע צמיחה של החברה שצמח בקצב של עשרות רבים של אחוזים.

החברה מצידה, מסבירה כי היא הסירה במהלך הרבעון כ-21 אלף מנויים ש-"חרגו מתקופת ניסיון של 6 חודשים". הסבר מאוד מוזר - שכן האם ברבעונים הקודמים לא הוסרו לקוחות לא משלמים שנגמרה להם תקופת הניסיון? סביר להניח שכן, כמו כן - לא מדובר בשירות חדש שעכשיו יש חצי שנה להקמתו ומתחיל הסינון - אלא בשירות שקיים כבר תקופה.

גם סלקום הציגה תוצאות מאכזבות בענף הטלוויזיה, כאשר ברבעון השני השנה הסתכמו המנויים של החברה לשירותי הטלוייזיה שלה בכ-250 אלף, קיטון אל מול 254 אלף מנויים ברבעון הקודם.

אך הנפילה של פרטנר כואבת הרבה יותר. בעוד שסלקום מלכתחילה חוותה צמיחה של אחוזים בודדים בשנה ואז חוותה ירידה - פרטנר הציגה צמיחה של עשרות אחוזים בשנה ואז חוותה ירידה. עכשיו נשאר רק לחכות לרבעונים הבאים ולראות האם הצמיחה חוזרת או לאו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההכנסות מפעילות הסלולר של החברה ברבעון הסתכמו לכ-577 מיליון שקל, גידול של 7% אל מול הכנסות של 539 מיליון שקל מפעילות הסלולר ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?