מזרחי טפחות מנכל משה לארי
צילום: יחצ
דוחות

דוח טוב למזרחי: רווח של 988 מיליון ותשואה להון של 17.7% במחצית

הבנק ביטל הפרשות להפסדי אשראי של 240 מיליון שקל, אך שאר הרווח הוא אמיתי; גם מזרחי טפחות חוזר לחלק דיבידנד - בגובה של 30% מהרווחים
נתנאל אריאל | (4)
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

הדוח של בנק מזרחי טפחות -0.23%  הוא כנראה הטוב ביותר מבין הבנקים ברבעון הנוכחי. הבנק מדווח על רווח של 988 מיליון שקל - תשואה על ההון של 21.3%, בהשוואה ל-360 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה של השנה עמד לעל 1.66 מיליארד שקל - תשואה על ההון של 17.7%, לעומת 717 במחצית הראשונה של השנה שעברה. למעשה, הבנק הרוויח בחצי השנה הזו יותר מכל הרווח שלו בשנה שעברה, שאז עמד על 1.6 מיליארד שקל.

הכנסות המימון של הבנק גדלו ל-2.1 מיליארד שקל, לעומת 1.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל.

האשראי לציבור במחצית הראשונה עמד על 254.2 מיליארד שקל, עלייה של 8.7 מיליארד שקל בהשוואה לסוף שנת 2020. מדובר בקצב גידול של 7.2% במונחים שנתיים.

ומה עם המשכנתאות? הבנק נתן הלוואות לדיור ולכל מטרה, בהיקף של כ-17.9 מיליארד שקל, לעומת כ-13 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 37.5%. בנוסף, בוצע מיחזור של הלוואות קיימות, בהיקף של 3.2 מיליארד, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2020

העליה הזו נרשמת על רקע המשך ההסתערות של הציבור על שוק הנדל"ן, כפי שאומרים בבנק: "ברבעון הראשון של השנה נרשמה קפיצת מדרגה בהיקף העסקאות בשוק הדיור, ויחד איתה גידול חד בביקושים למשכנתאות, לכדי ביצועים חודשיים חסרי תקדים. זאת, גם על רקע כניסתה לתוקף של הוראת בנק ישראל לביטול מגבלת הפריים".

בבנק גם הוסיפו: "הזינוק החד בפניות לקבלת הצעות למשכנתא מצד לווים חדשים, לצד ההתגברות המשמעותית במספר הלקוחות שביקשו לבחון את כדאיות המחזור של הלוואתם הקיימת, יצרו ביקוש חריג, שחייב את הבנק בהיערכות מיוחדת ובמאמץ לא שגרתי".

פיקדונות הציבור במחצית הראשונה עמדו על 294.4 מיליארד שקל, מדובר בעלייה של 10.2 מיליארד שקל בהשוואה לסוף שנת 2020 - וגם כאן מדובר בקצב גידול של 7%.

יחס היעילות ברבעון השני של 2021 עמד על 50.4% ובמחצית הראשונה של השנה: 52.8%.

בנק יהב רשם במחצית הראשונה רווח נקי של 97 מיליון שקל, לעומת 85 מיליון שקל אשתקד. 

דיבידנד: גם בנק מזרחי טפחות חוזר לחלק דיבידנד, ויחלק 483 מיליון שקל שהם 30% מרווחי הבנק ב-2020.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מכיר 16/08/2021 22:01
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לפועלים ולאומי שאינם יעילים רווחים נובעים בהיסטוריה, בנק המזרחי הוא יעיל, רווחי ומעולה מבחינת שירות ללקוחות.
  • 3.
    שולתתתתתת1 16/08/2021 14:33
    הגב לתגובה זו
    וזה אומר לכם עובד הבנק...: )
  • 2.
    ישראל 16/08/2021 13:59
    הגב לתגובה זו
    למה ?
  • 1.
    שולמן 16/08/2021 12:55
    הגב לתגובה זו
    גבוה שהלווים משלמים. פשוט גונבים את הלקוחות וזאת עקב כך שהבנקים מתנהלים כקרטל.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.