בחודשים האחרונים, מחירי המניות בשוק ההון האמריקאי שוברים שיאים חדשים שוב ושוב. נכון, השוק מפעם לפעם מפתיע ונסוג לאחור, אבל המגמה הכללית היא עלייה מתמשכת ומואצת. בנסיבות אלו, באופן טבעי, משקיעים רבים מפתחים "פחד גבהים" וחוששים מאוד.

החששות רק מתגברים כשמכניסים לקלחת את מכפילי הרווח וההון הגבוהים (הרבה מעל הממוצעים ההיסטוריים), היחלשות הדולר (הדפסת הכסף המאסיבית של הבנק המרכזי האמריקאי), החששות האינפלציוניים (זמניים או קבועים), התפרצות מחודשת של הקורונה (וריאנט הדלתא), המאבקים הגיאופוליטיים (סין וארצות הברית) וכו'.

השוק השוורי האמריקאי מפחיד מאוד את משקיעים. ומצד שני, ארצות הברית הינה שוק ההון הגדול והמפותח ביותר בעולם ומהווה אבן שואבת להשקעות מכל העולם. השקעה אמריקאית נתמכת במגוון סיבות טובות, אך בראש הרשימה ראוי למנות את החדשנות הטכנולוגית והרפואית של ארצות הברית. טובי המוחות מכל העולם, מגיעים לאמריקה על מנת ללמוד באוניברסיטאות המצוינות, ולאחר מכן במכוני המחקר הטובים ביותר בעולם. חברות הטכנולוגיה החדשניות ביותר, וחברות התרופות הגדולות בעולם, נמצאות בארצות הברית. הן נהנות ממאגר המוחות הגדול והמוצלח ביותר שהאנושות ריכזה.

ואיך כל זה משפיע על הכלכלה (ועל המניות)? הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים מאפשרים לחברות האמריקאיות לשפר באופן ממשי את פריון העבודה, את החיסכון בעלויות, ואת איכות החיים. תאגידים אמריקאיים מהווים דוגמא ומופת לשיפורים מתמידים בניהול, בארגון, בייעול, וביצירת ערך מוסף מרשים. נכון, יש כאן הכללה גסה מאוד, אבל בהסתכלות כוללת, מאקרו כלכלית, ארצות הברית מובילה כבר הרבה שנים את העולם בתחומים אלו.

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז מצד אחד המשקיעים מבינים שהשקעה אמריקאית היא בהחלט רצויה לטווח האסטרטגי, ומאידך גיסא, יש להם "פחד גבהים" ממשי וחששות אמיתיים. אני אפתיע את רוב הקוראים ואומר כי כנראה אין ברירה, וצריך להמשיך להשקיע במשק האמריקאי! נכון, ייתכנו ירידות שערים (ואפילו חדות). כך דרכו של עולם (ושוקי הון), הקריסה המשמעותית תגיע בשלב כלשהו (השאלה רק מתי); ועדיין, ההמלצה המקצועית היא להיכנס לשוק.

לרוב המשקיעים, המושג "קריסה משמעותית" יוצרת תגובה של צמרמורת קרירה, ופחדים אמיתיים. אף אחד לא נהנה לראות את תיק ההשקעות שלו יורד בצורה משמעותית. בירידות שערים חדות, התגובה הפבלובית של רוב המשקיעים היא להיכנס לפאניקה לא רציונאלית, ולמכור הכול ובמהירות (מה שרק מגביר את קצב הירידות). אבל מחקרים רבים מגלים, כי מי שמצליחים להתמיד בהשקעה (ולא בורחים להרים וקונים קופסאות שימורים...), מצליחים בטווח הארוך להשיג תשואה נאה.

בשלב זה של הדיון, נבהיר כי לא ניתן לתזמן את שוק ההון. לא תוכלו "לתפוס את הסכין בשעת הנפילה"; לא ניתן למצוא את נקודת המינימום ולהיכנס דווקא שם. רבים וטובים ניסו ונכשלו בכך! אף משקיע רציני, לא מצליח לתזמן את השוק בצורה עקבית, ומתמשכת. מי שמנסה לטעון אחרת מוכר לכם חלומות באספמיא. ושוב, מחקרים רבים תומכים בכך, שמי שעוזב את השוק ומנסה לתזמן כניסה מחודשת – מפסיד!

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

אחד המחקרים המרתקים שבוצעו בנושא היה של בן קרלסון (CFA), שבחן נתונים משנת 1970 וביקש לענות על השאלה: מה היה קורה אם הינו משקיעים רק בנקודות השיא של שוק ההון? (What if you only invested at market peaks?). קרלסון בחן נתונים על פני למעלה מ-40 שנה, ובמסגרתם הוא יצר דמות בדיונית בשם בוב. בוב הינו משקיע "חסר מזל" שתמיד רוכש מניות בעיתוי הגרוע ביותר, בנקודת השיא, ממש לפני הקריסה (יום לפני המשבר הפיננסי). הנחת העבודה היא שבוב הינו כבן 22 בשנת 1970 והוא מצליח לחסוך  2,000 דולר בכל שנה. בנוסף, בוב מצליח להכפיל את החיסכון האישי שלו בכל עשור. כך בשנות ה-80 הוא חוסך 4,000 דולר לשנה, ובשנות ה-90 הוא מגיע ל-8,000 דולר לשנה וכו'. כאמור, בוב משקיע רק בנקודות השיא של השוק (ממש לפני המשבר), ועד אז הוא צובר את כל חסכונותיו בבנק (ללא ריבית). כשבוב "חסר המזל" כן משקיע בשוק ההון, הוא דווקא עושה זאת במסגרת המומלצת של קרן סל (ETF), זולה ויעילה, על מדד השוק האמריקאי S&P500.

דוגמאות אופייניות להשקעות "הכושלות" של בוב:

התכונות הטובות ביותר שבוב סיגל לעצמו היא השקעה במדד שוק מרכזי, ועקביות מתמשכת לטווח ארוך. בוב מעולם לא מכר את אחזקותיו, גם כאשר נאלץ לספוג (ולו באופן זמני) הפסדים מרים וקיצוניים. הוא החזיק בקרנות הסל שרכש עד תום תקופת ההשקעה (40 שנה), ולא מצמץ לרגע.

בסך הכול, בוב "המסכן" חסך והשקיע על פני כל התקופה סכום כולל של אלף דולר. למרות "חוסר המזל" שלו בוב הצליח לצבור בתום 40 שנה סכום מרשים של מעל 1.1 מיליון דולר (ארה"ב). שימו לב, זאת למרות שהוא תמיד רכש עוד יחידות של קרן הסל S&P500  ממש לפני הקריסה הגדולה. מובן מאליו, כי אם בוב היה מצליח לתזמן את השוק ולהשקיע רק בנקודות השפל של שוק ההון, הרווחיות שלו הייתה הרבה יותר גבוהה. אבל כאמור, לא ניתן לתזמן את השוק, ואף אחד לא יכול באמת לזהות את נקודת השפל. המסר כאן הינו ישיר: השקעה בשיא של שוק ההון, אינה מפחידה כל כך...

כעת, נתמקד בצד השני של המשוואה; מה קרה למי שהמתין בצד, וחיכה להזדמנות השקעה (לעליות שאחרי הירידות). נניח לרגע, שאתם דווקא כן מנסים לתזמן את השוק. אתם מבינים שזה לא מושלם, ושכנראה תפספסו כמה ימים של עליות, עד שתזהו את המגמה. אתם שואלים: עד כמה קריטיים היו הימים הללו?

ובכן, מחקרים רבים מגלים נתונים מדהימים: מחקר מוכר של בנק ההשקעות פידליטי (Fidelity) בחן דמות דמיונית אחרת בשם ג'ון. ג'ון השקיע 10,000 דולר במדד השוק S&P500, מתחילת 1980 ועד סוף 2020 (באופן רציף ועקבי), הוא צבר סכום מרשים של מעל מיליון דולר (ארה"ב). אם ג'ון היה מפספס רק 5 ימי מסחר טובים (עליות שערים שלאחר הקריסה), הסכום הצבור שלו היה יורד לקצת יותר מ-600 אלף דולר (ארה"ב). אם היה מפספס 30 ימי מסחר טובים (על פני 40 שנה, שהם 10,000 ימי מסחר, שזה פחות משליש האחוז של הזמן) היה מגיע לצבירה כוללת של פחות מ-200 אלף דולר (ארה"ב). היינו, לימי העליות שלאחר הירידות השפעה מאוד גדולה על התשואה של תיק ההשקעות.

משקיעים רבים נבוכים מול מצב השווקים. מצד אחד, יש סיבות מאקרו כלכליות טובות להשקיע בשוק ההון האמריקאי. מאידך - השוק שובר שיאים חדשים בכל יום, ויש סיבות מאקרו כלכליות מגוונות לזהירות ושמרנות. בחינה של נתוני העבר מראה כי מי שיצליחו להשקיע באופן עקבי, מתמשך, ולטווח ארוך – יצרו תשואות נאות, גם כאשר יאלצו לחוות משברים פיננסיים כואבים והרסניים. הניסיון הנואש של משקיעים ל"תפוס את הסכין", ולהיכנס לשוק קרוב לנקודות השפל – הוכחה כלא יעילה (ולא ממש אפשרית). ההתמודדות על משבר פיננסי עתידי – גם היא לא קלה בכלל; והפסיכולוגיה האנושית שמרנית ושונאת סיכון מטבעה! אבל, הכרה במגבלה, והבנה כי לא נתן לתזמן את השוק, יכולה לעזור למשקיעים רבים לכלכל את צעדיהם בתבונה.

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.