DSPG נהנית מהביקוש לשבבים והכתה את תחזית הרווח: 12 סנט למניה
ההכנסות עמדו על 35.8 מ' ד' בעוד בשוק ציפו לרווח של 8 סנט למניה על הכנסות של 35 מ'. החברה מפתחת שבבים ליישומי הפעלה קולית, בין היתר במכשירי בית חכם של אפל וסמסונג. החלק העיקרי של הפעילות צמח ב-16%. צמיחה של 82% ב-SmartVoice
די.אס.פי גרופ (סימול: DSPG) הישראלית המפתחת ומייצרת שבבים בעיקר ליישומי הפעלה קולית במוצרים לבתים חכמים הכתה את תחזיות ההכנסות של האנליסטים לרבעון השני של השנה. החברה הציגה צמיחה של 26% לרמת ההכנסות בסך 35.8 מיליון דולר ורווח על בסיס Non-GAAP של 12 סנט למניה בדילול מלא. בשוק ציפו לרווח של 8 סנט למניה על הכנסות של 35 מיליון דולר מצד DSPG, שהפיתוחים שלה משמשים מכשירים של סמסונג, אמזון, אפל, גוגל ועוד.
ברבעון המקביל אשתקד הרווח למניה היה ברמה של 6 סנט, על הכנסות בסך 28.3 מיליון דולר. ובחזרה לדוח הנוכחי, סך הרווחים בתקופה על בסיס Non-GAAP היה 3.2 מיליון דולר בתקופת הדוח מול 1.6 מיליון דולר ברבעון השני של 2020. שולי הרווח הגולמי Non-GAAP עלו ל-54.1%, גבוה ב-3.1 נקודות מאשר ברבעון המקביל אשתקד, רמת שיא.
עוד בתקופת הדוח, ההכנסות מהמוצרים מבוססי הקול, בעיקר בתחום ה-IoAT (Internet of Audio Things) צמחו ב-35% ביחס לרבעון המקביל, לסך של 25 מיליון דולר, ובשיעור של 19% מזה הקודם, הראשון של 2021. בכך, היוו נתח של 69% מכלל ההכנסות. עבור DSPG מדובר בנתון שיא גם כן.
בתוך מגזר זה, התחום הגדול ביותר, זה של התקשורת האחודה, צמח ב-16% להכנסות של 11.8 מיליון דולר, זאת בעוד שברבעון הראשון של השנה רשם ירידה של 3% ביחס לרבעון הפותח של 2020. הצמיחה בפעילות ה-SmartHome, שהכניס 5.74 מיליון דולר ברבעון, הייתה בשיעור של 33% לעומת הרבעון המקביל. הצמיחה המהירה ביותר הייתה בתחום ה-SmartVoice, שההכנסות ממנו הסתכמו ב-7.2 מיליון דולר - 82% יותר מאשר 3.9 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.
- "3 מכשירים בממוצע אצל כל לקוח"; 48% אפסייד ליצרנית הרמקולים סונוס
- לקראת מיזוג סומוטו ונוסטרומו: נרהטק תפרסם תשקיף לחלוקת דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגזר הפעילות השני הוא זה האלחוטי, שהפעם תרם 11 מיליון דולר להכנסות, גבוה ב-11% מברבעון המקביל ב-2020, אך נמוך מעט מ-11.8 מיליון דולר ברבעון הקודם, הראשון של השנה.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
דירה להשקעה
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.
