שביתה בצ'ילה וקורונה בסידני: האם העולם עומד בפני מחסור בנחושת?
כמו מרבית הדברים שקורים באוסטרליה, נתחיל מ-2 סיפורים ביזאריים: הראשון, חברת ביגוד אוסטרלית טענה כי הבגדים שהיא מייצרת מסוגלים למנוע קורונה. השופט מצא כי ההתנהגות שלה הייתה "טורפנית ומסוכנת", בכך שניסתה לנצל את הפחד של אנשים מההתפרצות - וקנס אותה ב-3.7 מיליון דולר. הסיפור השני, שני גברים יצאו להשתזף בעירום בטבע דרומית לסידני, נאלצו להזעיק את עזרת כוחות הצלה, לאחר שלטענתם צבי עצבני החל רודף אחריהם. כשהכוחות הגיעו אליהם, אחד מהם נמצא משוטט רק עם תיק על גבו והשני נמצא לא הרחק ממנו כשהוא לבוש חלקית. הסוף אולי טוב, אבל כל אחד מהם נקנס ב-1,000 דולר אוסטרליים על הפרת הסגר שהושת על המחוז, בשל התפרצות ורייאנט הדלתא.
אפשר לתאר את מה שקורה ביבשת המבודדת כלא פחות מהיסטריה. עד כדי כך, שבגלל הפרות המוניות של אמצעי הסגר, הממשלה המקומית בניו סאות' וויילס, מקום מושבה של סידני ואזור הכולל 6 מיליון בני אדם, הודיעה על הכנסת כוחות צבא כדי לסייע למשטרה המקומית לאכוף את החוק. נכון לכרגע, פרט למשלחת האוסטרלית לאולימפיאדה שחלקה הנכבד נדבק בקורונה, מתוך כ-26 מיליון אזרחים אוסטרליים, לפי משרד הבריאות שם התגלו 239 נדבקים חדשים - שיא מאז פרצה הקורונה.
רוב העולם קינא - אבל אוסטרליה, שוב, חוזרת לסגר
אז נכון שאמנם רוב העולם קינא באוסטרליה, כאשר שם האזרחים הלכו לפאבים, מסעדות ומסיבות ורוב הפעילות הכלכלית עבדה כסדרה (חוץ מהסגר הראשון הגדול שארך למעשה חצי שנה), אבל הוורייאנט הידוע לשמצה דלתא, שהופך להיות "הפופולרי" ביותר בעולם על פי ארגון הבריאות העולמי, הוביל - שוב - לסגרים במרבית המחוזות במדינה. העובדה שרק 5% מהאוכלוסייה המבוגרת חוסנה לגמרי, מתחילה לערער את אמון הציבור בממשלה ואחוזי התמיכה בה מתחילים לרדת, כשלראשונה זה זמן רב האופוזיציה מובילה ב-51% תמיכה על פני הממשלה המכהנת.
הסגר הנוכחי, יחד עם אמצעי הריחוק החברתי שאמורים להימשך לפחות 3 חודשים בשל החורף האוסטרלי, גם מגובה במספרים. ההערכות הן שהנזק הכלכלי נאמד ב-760 מיליון דולר כל שבוע. זאת למרות שברבעון הראשון של השנה, התמ"ג האוסטרלי צמח ב-1.8% ביחס לרבעון האחרון של 2020 ועלה ב-1.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם תנאי הסחר במדינה שוברים שיאים של 10 שנה, כשעלו ב-7.4%, במיוחד בשל עלייה במחירי ייצוא הסחורות, כשמתכת וגז (LNG) מובילים את ההובלה.
- היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הרשויות האוסטרליות זהירות מאוד בנוגע להערכות הכלכליות שם. "מה שממשיך לייצר חוסר ודאות גבוהה זו האפשרות להתפרצויות משמעותיות של קורונה, שאמורה להתייצב עם המשך התחסנות האוכלוסייה", אמר נגיד הבנק המרכזי האוסטרלי, פיליפ לואו.
בינתיים הבורסה שם שוברת שיאים, למרות שבניגוד לבורסות אחרות, לקח למדד סידני 200 זמן לסגור את הפער. ב-1 בינואר 2020, המדד עמד על קצת יותר מ-7,000 נקודות, ב-1 במארס המדד התרסק בכמעט 30% והגיע ל-5,076 נקודות. לקח לסידני 200 13 חודשים לחזור לאותה הרמה, כלומר רק באפריל האחרון, אבל נכון לעכשיו הוא ברמת שיא של קצת יותר מ-7,392 נקודות – רחוק בפחות מ-1% מהשיא היסטורי שהיה ביום חמישי האחרון כשהמדד של 200 החברות הגדולות באוסטרליה 7,431 נקודות.
האם צפוי מחסור עולמי בנחושת?
בכל מקרה, המדינה צפויה להרוויח מהבום של הסחורות בעקבות הצפי להוצאות מוגברות של מדינות על תשתיות, אבל גם בשל הבום של הרכבים החשמליים. בינתיים אבל, יש חשש אמיתי למחסור עולמי בנחושת, לאחר שעובדי קבוצת BHP (BHP) – ששווי השוק שלה עומד על 200 מיליארד דולר – האנגלו-אוסטרלית בצ'ילה, הודיעו כי הם יוצאים לשביתה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
צ'ילה היא המדינה בה כורים הכי הרבה נחושת בעולם – 5.7 מיליון טונות ב-2020 – והחשש הוא שייווצר פער בין הביקושים האדירים למתכת המוליכה לבין היכולת של הכורים לספק אותה. במיוחד לנוכח העובדה שמכרה אסקונדידה, בה כנראה תהיה השביתה, הוא המכרה הגדול בעולם.
במאי האחרון מחיר החוזה על הנחושת שבר שיא של כל הזמנים, כשהגיע כמעט ל-4.8 דולר. כעת החוזה נסחר על מחיר של קרוב ל-4.5 דולר, כשמתחילת השנה המחיר עלה בכמעט 28%.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
