שערי כסף בסין אסיה
צילום: Istock

"כל עוד יש אי ודאות, כדאי להימנע מהשקעה בסין"

הציבור, באמצעות המוסדיים, חשוף במיליארד וחצי שקל לשווקים בסין בעיקר בקרנות מחקות. בזמן שכל המדדים המרכזיים בסין יורדים בחדות, אורן מונטל, סמנכ"ל השקעות בפסגות קרנות נאמנות, ממליץ להתרחק כרגע מהשווקים שם
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה גלובל סין

סין לא עוצרת בגל הרגולציה שלה. בתחילה זה החל כצונאמי נגד ענקיות הטק. אך, הרשויות הסיניות הרחיבו את ההגבלות גם נגד חברות הלימוד. המדדים המרכזיים בבורסה הסינית וההונג קונגית נופלים בחדות. מדד סין 50 יורד ב-4.5%, מדד ההאנג סנג בהונג קונג יורד ב-4%, מדד שנז'ן יורד ב-2.7% ומדד שנחאי יורד ב-2.3%. הירידות משפיעות גם על אירופה, אם כי לא באופן נורא - המדדים המובילים שם יורדים עד 0.8%.

 

נתחיל מזה, שלמזלנו, החשיפה של הציבור בישראל למדדים ולקרנות המובילות בסין הוא נמוך יחסית ועומד על כ-1.5 מיליארד שקל. במושגים של השקעה זה נמוך מאוד ומראה שמנהלי ההשקעות לא נהרו אחרי מקביליהם בעולם, אחר הקסם של לא מעט משקיעים גדולים שנהרו לשווקים הסיניים, במיוחד אשתקד לאור הצפי להתאוששות כלכלית מהירה ביחס ליתר העולם בכל הנוגע לקורונה. החשיפה הגדולה ביותר היא באמצעות קרן נות מחקות - CSI300 שחשופה בכ-404 מיליון שקל. אחריה MTF מחקה Bluestar Asia Technology עם חשיפה של 346 מיליון והשלישית היא MTF מחקה Bluestar Asia Software עם חשיפה של 265 מיליון שקל.

 

נחזור לשווקים. הסנונית הראשונה החלה עם ביטול הנפקת ANT של עליפיי והיעלמותו של מייסד עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA) ג'ק מא, שבסוף 2020 לא נראה בציבור למעלה מחודשיים. מאז קיבלנו גל רגולטורי שבעצם בא להכניע את ענקיות הטק, בהן טנסנט TENCENT HOLDINGS (TCEHY), פינדואדו (PDD), ג'יי.די קום JD.COM (JD), באידו (BIDU) ולאחרונה גם את מתחרתה הסינית של אובר UBER TECHNOLOGIES (UBER), דידי (DIDI). זה הביא למחיקת שווי של 800 מיליארד דולר מצרפיים בסקטור וזה מתחיל לזלוג לסקטורים אחרים.

 

להערכתו של אורן מונטל, סמנכ"ל השקעות בפסגות קרנות נאמנות, הגל הזה יימשך עד שהסינים ירגישו את הלחץ הכלכלי, אבל כרגע הוא לא מפריע להם, כשבהמשך כנראה ונראה המשך של יציאת הון. "רגולציה גוברת גם במחיר של שיבוש פיננסי וזה סוחב למטה את כל המדדים הסיניים. נראה שהתקבלה שם החלטה מלמעלה", אמר מונטל בראיון לביזפורטל.

 

"העובדה שהמדדים יורדים בכזו חדות אומר שהרבה כסף יוצא מסין בגלל חוסר הוודאות. בדרך כלל כשלא יודעים כמה זה שווה אתה לא רוצה להיות שם, עד שזה יירגע. נראה שאנשים יעדיפו את הטכנולוגיה בארה"ב ובאירופה כי הרגולציה שם פחות נושכת ויותר מאפשרת", הוסיף.

 

"מהצד זה נראה כמו החלטה מודעת של הסינים. הם כנראה גילו שהעוצמה של ההייטק היא גדולה מדי, אבל לא בטוח שזה רק מניעים כלכליים", הוסיף.

 

מה אתה ממליץ למי שחשוף לשווקים שם?

"צריך לוודא שאין חשיפה גדולה מדי ואפשר למצוא חלופות. אם זו חשיפה גדולה מדי , צריך לחשוב לעומק אם זה שווה את הסיכון. אבל כל עוד יש את אי הוודאות אני ממליץ להימנע, כי רואים שזה כבר מתחיל להתפזר מחוץ לתחום ההייטק וצריך לחכות שהרגולציה תתמתן.

 

לסינים לא אכפת שההון יוצא?

"כרגע נראה השיבוש הפיננסי לא מטריד אותם, אבל בנקודה מסוימת זה יתחיל להטריד אותם ואז כנראה נראה רגיעה במצב והם יודיעו שהגל הזה נגמר".

 

זה קשור גם למצב מול ארה"ב?

"יש לזה קשר כנראה גם למלחמת הסחר. יש חשש הדדי ויש שיקולי ביטחון לאומי. זו משפחה אחרת של מלחמת הסחר. הסינים רוצים לשלוט בכל המידע, אבל חברות הטכנולוגיה מעסיקות גם את האמריקאים וזה חלק ממלחמה גדולה יותר על ההגמוניה".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלטשולר 03/08/2021 11:47
    הגב לתגובה זו
    אשמח אם מישהו יבהיר את משמעות ההמלצה: "צריך לוודא שאין חשיפה גדולה מדי ואפשר למצוא חלופות. אם זו חשיפה גדולה מדי , צריך לחשוב לעומק אם זה שווה את הסיכון".
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.