שערי כסף בסין אסיה
צילום: Istock

"כל עוד יש אי ודאות, כדאי להימנע מהשקעה בסין"

הציבור, באמצעות המוסדיים, חשוף במיליארד וחצי שקל לשווקים בסין בעיקר בקרנות מחקות. בזמן שכל המדדים המרכזיים בסין יורדים בחדות, אורן מונטל, סמנכ"ל השקעות בפסגות קרנות נאמנות, ממליץ להתרחק כרגע מהשווקים שם
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה גלובל סין

סין לא עוצרת בגל הרגולציה שלה. בתחילה זה החל כצונאמי נגד ענקיות הטק. אך, הרשויות הסיניות הרחיבו את ההגבלות גם נגד חברות הלימוד. המדדים המרכזיים בבורסה הסינית וההונג קונגית נופלים בחדות. מדד סין 50 יורד ב-4.5%, מדד ההאנג סנג בהונג קונג יורד ב-4%, מדד שנז'ן יורד ב-2.7% ומדד שנחאי יורד ב-2.3%. הירידות משפיעות גם על אירופה, אם כי לא באופן נורא - המדדים המובילים שם יורדים עד 0.8%.

 

נתחיל מזה, שלמזלנו, החשיפה של הציבור בישראל למדדים ולקרנות המובילות בסין הוא נמוך יחסית ועומד על כ-1.5 מיליארד שקל. במושגים של השקעה זה נמוך מאוד ומראה שמנהלי ההשקעות לא נהרו אחרי מקביליהם בעולם, אחר הקסם של לא מעט משקיעים גדולים שנהרו לשווקים הסיניים, במיוחד אשתקד לאור הצפי להתאוששות כלכלית מהירה ביחס ליתר העולם בכל הנוגע לקורונה. החשיפה הגדולה ביותר היא באמצעות קרן נות מחקות - CSI300 שחשופה בכ-404 מיליון שקל. אחריה MTF מחקה Bluestar Asia Technology עם חשיפה של 346 מיליון והשלישית היא MTF מחקה Bluestar Asia Software עם חשיפה של 265 מיליון שקל.

 

נחזור לשווקים. הסנונית הראשונה החלה עם ביטול הנפקת ANT של עליפיי והיעלמותו של מייסד עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA) ג'ק מא, שבסוף 2020 לא נראה בציבור למעלה מחודשיים. מאז קיבלנו גל רגולטורי שבעצם בא להכניע את ענקיות הטק, בהן טנסנט TENCENT HOLDINGS (TCEHY), פינדואדו (PDD), ג'יי.די קום JD.COM (JD), באידו (BIDU) ולאחרונה גם את מתחרתה הסינית של אובר UBER TECHNOLOGIES (UBER), דידי (DIDI). זה הביא למחיקת שווי של 800 מיליארד דולר מצרפיים בסקטור וזה מתחיל לזלוג לסקטורים אחרים.

 

להערכתו של אורן מונטל, סמנכ"ל השקעות בפסגות קרנות נאמנות, הגל הזה יימשך עד שהסינים ירגישו את הלחץ הכלכלי, אבל כרגע הוא לא מפריע להם, כשבהמשך כנראה ונראה המשך של יציאת הון. "רגולציה גוברת גם במחיר של שיבוש פיננסי וזה סוחב למטה את כל המדדים הסיניים. נראה שהתקבלה שם החלטה מלמעלה", אמר מונטל בראיון לביזפורטל.

 

"העובדה שהמדדים יורדים בכזו חדות אומר שהרבה כסף יוצא מסין בגלל חוסר הוודאות. בדרך כלל כשלא יודעים כמה זה שווה אתה לא רוצה להיות שם, עד שזה יירגע. נראה שאנשים יעדיפו את הטכנולוגיה בארה"ב ובאירופה כי הרגולציה שם פחות נושכת ויותר מאפשרת", הוסיף.

 

"מהצד זה נראה כמו החלטה מודעת של הסינים. הם כנראה גילו שהעוצמה של ההייטק היא גדולה מדי, אבל לא בטוח שזה רק מניעים כלכליים", הוסיף.

 

מה אתה ממליץ למי שחשוף לשווקים שם?

"צריך לוודא שאין חשיפה גדולה מדי ואפשר למצוא חלופות. אם זו חשיפה גדולה מדי , צריך לחשוב לעומק אם זה שווה את הסיכון. אבל כל עוד יש את אי הוודאות אני ממליץ להימנע, כי רואים שזה כבר מתחיל להתפזר מחוץ לתחום ההייטק וצריך לחכות שהרגולציה תתמתן.

 

לסינים לא אכפת שההון יוצא?

"כרגע נראה השיבוש הפיננסי לא מטריד אותם, אבל בנקודה מסוימת זה יתחיל להטריד אותם ואז כנראה נראה רגיעה במצב והם יודיעו שהגל הזה נגמר".

 

זה קשור גם למצב מול ארה"ב?

"יש לזה קשר כנראה גם למלחמת הסחר. יש חשש הדדי ויש שיקולי ביטחון לאומי. זו משפחה אחרת של מלחמת הסחר. הסינים רוצים לשלוט בכל המידע, אבל חברות הטכנולוגיה מעסיקות גם את האמריקאים וזה חלק ממלחמה גדולה יותר על ההגמוניה".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלטשולר 03/08/2021 11:47
    הגב לתגובה זו
    אשמח אם מישהו יבהיר את משמעות ההמלצה: "צריך לוודא שאין חשיפה גדולה מדי ואפשר למצוא חלופות. אם זו חשיפה גדולה מדי , צריך לחשוב לעומק אם זה שווה את הסיכון".
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.