העסק שלכם נפגע בעקבות הקורונה בחודשים מאי-יוני? תוכלו לקבל מענק
רשות המיסים פתחה את האפשרות להגשת תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, עבור החודשים מאי- יוני 2021. כמו כן, לא מדובר בפעם הראשונה שהרשות מחלקת מענקים לעסקים שהפעילות שלהם נפגעה בעקבות הקורונה..
את המענקים יוכלו להגיש עסקים אשר מחזור הפעילות שלהם בחודשים האמורים נפגע בשל התפרצות נגיף הקורונה ב-25% ומעלה בהתאם להיקף המחזור, לעומת התקופה המקבילה, יכולים להגיש תביעות למענק השתתפות בהוצאות קבועות.
תביעות למענק יכולות להגיש חברות ושותפויות שהגישו את דיווחי המע"מ שלהן ושעומדות בתנאים שנקבעו בחקיקה ובהם, בין היתר, שמחזור העסקאות שלהן בשנת 2019 נע בין 18 אלף שקל, ל- 400 מיליון שקל וכן עצמאים שמחזור העסקאות שלהם בשנת 2019 נע בין 300 אלף שקל ועד 400 מיליון שקל,
עוסק, שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 היה מ-18 אלף שקל ועד 100 מיליון שקל - פגיעה של 25% ומעלה. עוסק, שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 היה מ-100 מיליון שקל ועד 200 מיליון שקל - פגיעה של 40% ומעלה. וכן, עוסק, שמחזור עסקאותיו בשנת 2019 היה מ-200 מיליון שקל ועד 400 מיליון שקל – פגיעה של 60% ומעלה
- מהיום: פתיחת תיק עסק ברשות המסים ובביטוח לאומי בקליק
- "אילת מתרסקת. מי שאין לו גב כלכלי, לא ישרוד את המלחמה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, בימים הקרובים תיפתח האפשרות להגשת תביעות פיצויים בשל נזק עקיף בעקבות מבצע "שומר החומות"
בהתאם לחוק, עסקים עד 40 ק"מ מרצועת עזה צריכים לבחור בין הגשת תביעת פיצויים בשל שומר החומות לבין מענקי קורונה ובכלל זה, מענק להשתתפות בהוצאות קבועות. עסקים בטווח מ-40 עד 80 ק"מ מרצועת עזה, שהגישו תביעת פיצויים בשל שומר החומות, יכולים להיות זכאים למענק השתתפות בהוצאות קבועות, מענק שנועד לסייע לעסקים שפעילותם צומצמה בהתמודדות עם הוצאות שאין ביכולתם להימנע מהן.
גם חברות ושותפויות חדשות, שהחלו לפעול בינואר ופברואר 2020 יכולות להגיש במסגרת זו תביעות למענקים, ככל שהן עומדות בתנאי הזכאות, ובהם: מחזור העסקאות בחודשים ינואר-פברואר עולה על 1,500 שקל, וכן מחזור העסקאות בתקופת הזכאות (מאי-יוני 2021) נמוך מהמחזור בינואר-פברואר 2020. סכום המענק לעסקים אלה יעמוד על 4,000 שקל לתקופת זכאות.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
