אמיר כהנוביץ אקסלנס
צילום: עודד קרני
מאקרו כלכלה

ביצועי המניות מוכיחים שלירידת תשואות האג"ח אין קשר למוטציה 'דלתא'

השבוע יהיה שבוע האינפלציה בארה"ב, מה צפוי באירופה ומה בישראל? וגם - האם זה תחילת הסוף של 'יעד האינפלציה' של בנק ישראל, מה יהיה הסוף עם הפקקים בים, ומה יקרה למחירי הסחורות
אמיר כהנוביץ |
נושאים בכתבה אגרות חוב

איך תשואות האג"ח ידעו?

מדד הפתעות המאקרו של סיטי בארה"ב עבר בימים האחרונים לטריטוריה שלילית, מה שאומר שרוב פרסומי המאקרו הפתיעו מתחת לממוצע התחזיות, ונראה שלווריאנט ה'דלתא' אין קשר לזה:

 

שוק המניות רומז שלירידת התשואות האחרונה אין קשר לזן הדלתא - אחד ההסברים האפשריים לירידת התשואות האחרונה בתשואות האג"ח בעולם היא כידוע עליית זן הדלתא. אלא ששוק המניות לא מתאר זאת כשהוא המשיך לעלות וכלכלני בלומברג מסבים את תשומת ליבנו גם לחוסר מתאם בין שיעורי ההתחסנות בכל מדינה לבין ביצועי מניות ה"שהייה בבית" אצלה. למשל, בארה"ב המחוסנת מדד מניות "שהייה בבית" (של Solactive) הכה בחודשיים האחרונים את ה- S&P500, בעוד המקביל האירופאי שלו עלה בדיוק כמו ה- Stoxx 600 ולעומתם מדד מקביל של בלומברג באסיה דווקא מפַגֵר אחרי המדד הכללי, אף ששם שיעורי ההתחסנות נמוכים יותר.

 

זהו שבוע האינפלציה! - היום יתחיל רצף פרסומי מחירים בעולם, עם פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב, שצפוי שנותר דומה לחודש מאי, עם עליה שנתית של 4.8%. מחר יפורסמו בארה"ב גם מדדי מחירי היצרן ובהמשך השבוע מחירי היבוא והיצוא.

בישראל יפורסם מדד המחירים לצרכן ביום חמישי, כשממוצע תחזיות הכלכלנים מדבר על עליה של 0.1%, ומשינוי שנתי של 1.5% ל-1.6%, אף ששוק ההון מגלם מדד נמוך יותר. באירופה המדד יפורסם ביום שישי, כשהצפי הוא להתקררות קלה משינוי שנתי של 2.0% ל-1.9%.

 

תחילת הסוף של יעד האינפלציה?

תחילת הסוף של יעד האינפלציה, נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, עשה לו אתמול דה-לגיטימציה - כבר מיד עם כניסתו לתפקיד הנגיד ירון כבר תכנן לארגן כנס בינלאומי לבחינת יעד האינפלציה שנדחה בגלל הקורונה. ירון אומר שמדובר בבחינה שגרתית, אך מנאום הפתיחה שלו אתמול היה נראה שהוא לא בא לשחק בתיאוריות ויש לו הרבה מאד מה להגיד בנוגע ליעד שקיבל. להלן כמה נקודות בולטות מהנאום שלו אתמול:

1. שינויים משמעותיים בכלכלה מאלצים לחשוב האם יש צורך לבצע התאמות למשטר יעד האינפלציה. בין היתר הנגיד ציין ש"מסחר אלקטרוני ויכולות טכנולוגיות שמהווים הלם אספקה ממושך שדוחף כל הזמן את המחירים כלפי מטה."

2. דווקא בחלק מהזמן שבו האינפלציה הייתה מתחת ליעד, הכלכלה הציגה את הצמיחה החזקה ביותר ואת האבטלה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.

3. יעד האינפלציה לא מבחין בין התאמות מחירים חד פעמיות כמו מדיניות ממשלה או עיתויי צריכה (למשל בעקבות אירועי הקורונה), מה שמכניס את חברי הבנק לויכוחים.

קיראו עוד ב"גלובל"

4. גם אם היינו רוצים להשפיע עליה לא בטוח שאנחנו יכולים: האינפלציה מושפעת פחות מהכלכלה המקומית ויותר מגלובליזציה. בהקשר הזה לא ברור עד כמה אנחנו תלויים בסוף במדיניות שאומצה בעולם ובמיוחד בכלכלות גדולות.

5. גם אם היינו מקבלים שיעד האינפלציה הוא אידיאלי ואנחנו יכולים להשפיע, איך בדיוק נעשה את זה כשהריבית הטבעית התקרבה לאפס?

 

הפקקים הימיים מחמירים, מאיימים על צד ההיצע, הן כאינפלציה והן כבלימה לכלכלה העולמית - בעוד המשקיעים לא מוטרדים כאמור מסיכונים של מגבלות קורונה חדשות חדשות על הכלכלה, יש מקום אחד בו האצבע של קובעי המדיניות קלה על ההדק - סגירת גבולות. *הדמוניזציה לכניסה של נגיפים מחו"ל גורמת למגבלות רבות על כניסת אוניות וטיסות, מגבלות על כניסה של ימאים ובמיוחד אם איש צוות בספינה נדבק אז כל הספינה תקועה בים. לפי בלומברג בחודשים האחרונים מאות אלפי ימאים היו תקועים בים בלי אישור להיכנס לנמלים. כשיותר ממחצית מתוך 1.6 מיליון הימאים בעולם מגיעים ממדינות מתפתחות כמו הודו, הפיליפינים או אינדונזיה, שם רמת החיסונים נמוכה מאד, הסיכון לחלות גבוה יותר. כלומר, אם הסגר הראשון אופיין בפגיעה חמורה יותר בביקוש מאשר בהיצע, נראה שכעת הסיכון העיקרי הוא פגיעה קריטית באספקה (היצע), סיכון שהוא גם אינפלציוני וגם מאיים לפגוע בפעילות הכלכלית. 

 

אינדיקציות שמחירי הסחורות יתחילו לרדת בתוך 6 עד 12 חודשים - לאחר שנתון המכירות הקמעונאיות בארה"ב החל לרדת בחודש מאי וצפוי שהשבוע ימשיך לתאר ירידה, באופן דומה גם נתון צמיחת הייצור התעשייתי בארה"ב (IP)  תיאר שיא צמיחה באפריל והתמתנות במאי. כלכלני בלומברג מזכירים לנו שאחרי שיאים קודמים בצמיחת הייצור התעשייתי בארה"ב, בסוף שנת 2007 ובאמצע שנת 2010, חלו ירידות במחירי הסחורות בפיגור של שישה עד 12 חודשים. לחץ נוסף כלפי מטה על מחירי הסחורות עשוי להגיע מכיוון הנפט. להערכת כלכלני בלומברג ההתנגדות של איחוד האמירויות הערביות בנוגע למדיניות התפוקה של אופ"ק מאיימת בפירוק הארגון וכך ביצירת הצפת נפט עולמית לאחר אפריל 2022. אוי לא זה בדיוק כשחברי הפד חושבים שיתחילו לתכנן העלאות ריבית ב-2023, אוי...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social