הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

מנסה להילחם ברווחי העתק: ביידן חתם על צו שמגביל את ענקיות הטק

לאור הלחץ הגובר מצד רגולטורים, אבל גם בשל פגיעה בצרכנים ובתחרות, הצו הנשיאותי קורא לבחון מחדש עסקאות שנחתמו וגם למנוע מיזוגים עתידיים שנועדו למנוע תחרות
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה אינטר וול סטריט

בעוד הלחץ על חברות הטק הסיניות שרוצות להנפיק מחוץ לתחומי סין הולך וגובר – כשהיום הודיעו הרגולטורים בסין כי כל חברה עם למעלה ממיליון משתמשים תצטרך לקבל את אישור השלטונות להנפקה שכזו – בסוף השבוע ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן החל להפעיל לחץ על ענקיות הטק האמריקאיות, כשביידן חתם על צו נשיאותי שנועד להגביל את פעילותן ולהגדיל את התחרות.

 

הצו, שמכיל לא פחות מ-72 סעיפים שנוגעים לחוקי התחרות, למשכורות ולאספקטים נוספים בחייהן העסקיים של התחרות, לא מטרגט באופן ספציפי את ענקיות הטק, אבל ברור כשמש שהן והמעסיקות האחרות הגדולות במשק האמריקאי הן המטרה.

 

הצו כולל בין היתר את פתיחתו של שוק האינטרנט לתחרות, כדי לאפשר לצרכנים לבחור יותר מספק אחד ולמנוע אפליה בין צרכנים. הצו כולל גם הוראה לבחון לעומק את כלל המיזוגים והרכישות, שנוגע במיוחד לשחקנים כמו אמזון (AMZN) ופייסבוק (FB), כולל מיזוגים שכבר הושלמו ושפגעו בתחרות. הצו גם קורא להגביל את היכולת של ענקיות הטק לאסוף עלינו מידע, אבל גם להסדיר יבוא של תרופות מקנדה כדי לגרום לענקיות הפארמה האמריקאיות להוריד מחירים.

 

"אני רוצה להיות ברור מאוד: קפיטליזם ללא תחרות זה לא קפיטליזם, זה ניצול", אמר ביידן במעמד החתימה והוסיף כי "ללא תחרות בריאה, שחקנים גדולים יכולים לשנות ולגבות מה שהם רוצים ולהתייחס אליכם איך שהם רוצים. המשמעות של זה עבור אמריקאים רבים זה קבלת עסקה רעה עבור שירותים שאי אפשר להסתדר בלעדיהם. אז אנחנו יודעים שיש לנו בעיה, אפילו בעיה גדולה מאוד, אבל זו גם הזדמנות גדולה".

 

"הצו הזה מסמן את החזרה שלנו למחויבות לחוקי התחרות, כולל אכיפה אגרסיבית שלהם. לא תהיה יותר גישה סלחנית למונופלים שמנצלים את מעמדם, לא עוד יהיו מיזוגים רעים שיובילו לפיטורים המוניים, יעלו מחירים, שיגבילו את האפשרויות של העובדים, אבל גם של הצרכנים", המשיך ביידן.

 

עם זאת, בארה"ב קיימת ביקורת על ההחלטה, מאחר ואין כרגע סגן תובע כללי ברמה הפדרלית שירכז את המאמצים להחלתם מחדש של חוקי התחרות – כלומר, אין מי שיוציא את התוכנית השאפתנית לפועל, כשעדיין אין מועמד או מועדמת ודאיים לתפקיד.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.