עשן אדום
צילום: Hugo Jehanne, Unsplash

בין הפטיש בסין לסדן בארה"ב: חברות סיניות שנסחרות בנאסד"ק - לאן?

בארה"ב מעוניינים להגביל חברות שאינן עומדות בסטנדרטים דיווחיים, כשבסין רוצים להגביל את ההנקפות והגיוסים מחוץ לשווקים הסיניים. הנה מה שצריך לדעת על המלחמה הכלכלית החדשה בשווקים הפיננסיים
ארז ליבנה | (3)

ב-2019 שוק ההון סער סביב הנפקת וויוורק של הישראלי אדם נוימן, כשהחברה להשכרת חללי עבודה כיוונה ל-IPO בשווי מופרך של 47 מיליארד דולר. ביטול ההנפקה כמעט והביא להתמוטטות החברה ולסילוקו של נוימן. מאז הודיעה במארס האחרון על מיזוג עם ספאק לפי שווי נמוך בהרבה של כ-8 מיליארד דולר. גניזת ההנפקה ההיא, סימנה עבור רבים בזמנו סוג של התפכחות של השוק, שנאלץ לא מעט פעמים לבלוע שוויים מנופחים, לעיתים מנופחים מדי. לא מעט משקיפים אמרו 'הנה יוצא האוויר מהבלון', אבל אז הגיעה הקורונה, הורידה את הריביות בעולם בחדות ובתוספת ההרחבות הכמותיות, הכסף הזול שמאבד מערכו החל לדחוף את השוויים שוב כלפי מעלה. 

 

נריץ קדימה לימינו אנו. אפשר לומר שבהרבה מאוד מובנים יש תחושות דומות מאוד כרגע, אבל לא בגלל שוק ההנפקות שרותח יותר מאי פעם – אם ב-IPO קלאסי ואם במיזוגים הפוכים עם השלדים הבורסאיים הידועים כספאקים – והשוויים חסרי ההיגיון והמכפילים המטורפים שבהן חברות פרטיות נוהרות לשווקים הפיננסיים.

 

הפעם הסיבה שונה לגמרי והיא נוגעת, קודם כל, למערכת היחסים העגומה והמדרדרת בין סין לארה"ב והמלחמה הקרה המודרנית שמתפתחת לנגד עינינו ויסודותיה נשענים על מה שנקרא עד לאחרונה "מלחמת הסחר". התהליך החל עוד בתקופתו של הנשיא ברק אובמה, שזיהה בביקור בסין, כי המדינה המאוכלסת בעולם היא לא מדינה כפרית ונחשלת ומקום זול לייצור עבור המערב, אלא כוח אמיתי שהולך וצובר יותר עוצמה בכל יום שחולף. גם האגרסיביות הסינית מול שכנותיה, במיוחד מול יפן, בעלת בריתה המרכזית של ארה"ב באזור, העלתה חששות בנוגע לכוונותיה האמיתיות של בייג'ינג.

 

המלחמה הטכנולוגית/כלכלית/גלובלית, הגיעה כמובן גם לשווקים הפיננסיים. בדצמבר האחרון עבר פה אחד חוק "דין וחשבון לחברות זרות" (HCAA) להגבלת החשיפה לשוק ההון של חברות שאינן עומדות בתקנים החשבונאיים של רשות לני"ע האמריקאית, ה-SEC. אמנם המילה סין לא מופיעה פעם אחת בחוק, אבל ברור לכולם שזה חוק שטירגט חברות סיניות, שהחוק בסין אינו מאפשר להן להוציא דוחות חשבונאיים מחוץ לתחומי המדינה. החוק קובע שחברה שלא תעמוד בסטנדרטים תימחק מהמסחר בתוך 3 שנים.

 

זה לא עניין של מה בכך. כיום מרבית החברות הסינית הנסחרות בארה"ב, בהן עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA), ג'יי.די.קום JD.COM (JD), פינדואדו PINDUODUO INC ADR (PDD), טנסנט TENCENT HOLDINGS (TCEHY) וגם דידי (DIDI) הידועה לשמצה, רשומות באיי קיימן או במקלטי מס אחרים, מה שמאפשר להן, באמצעות מנגנון מסובך להפליא, להנפיק בשווקים שמחוץ לסין ולעקוף את החוק המגביל בעלות זרה ושליטה בהון. המנגנון נקרא בפשטות "ישות בעלת עניין משתנה", או באנגלית: Variable Interest Entity (VIE).

 

כמובן ארה"ב והעושר שלה היוו את היעד המרכזי של חברות ה-VIE – שמלכתחילה היה ידוע כבעייתי ובעל פוטנציאל לשינוי עתידי – להנפקות ענק של עליבאבא ודומותיה ולא מדובר בסכומים זניחים. מדובר על כ-240 חברות סיניות עם שווי שוק מצרפי שעולה על 2 טריליון דולר.

 

עד לא מזמן המשקיעים הגדולים התעלמו מסיכון ה-VIE לחלוטין. עכשיו המציאות קופחת כמו שמש באוגוסט במדבר, כשהרגולטורים בסין בוחנים חברות בעלות המבנה התאגידי של VIE, כשהם מכוונים לכך שכל חברה שתנפיק מחוץ לבורסות המרכזיות בסין יצטרכו לקבל אישור לכך מהממשל. ייתכן וזה גם ישפיע על חברות כמו עליבאבא, שתנסנה לגייס כספים נוספים באמצעות הנפקות בשווקים זרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

עבור המשקיעים מדובר בכניסה לטריטוריה של מים סוערים. נתחיל מהעובדה שהרגולציה מחמירה מדי יום, כשנכון לכרגע קרוב ל-130 חברות טק, נמצאות תחת חקירת הרשויות בחשד לפעילות מונופוליסטית, או מעבר על חוקי הדאטה של המדינה, או 1,001 סיבות אחרות שהממשל, שמעוניין להכניס סדר לתחום, משית על החברות. זה כשלעצמו מספק מימד של חוסר ודאות בנוגע לכל מניה שמשיקה לתחום הטכנולוגי. אבל זה גם יפגע בשווקים ויקשה על משקיעים קטנים יותר לחדור לשווקים הסיניים.

 

בנוסף לכך, מדובר בעוד צעד בתהליך ההתקפדות הסינית, שמכוונת להסתמכות כלכלית פנימית. הכוונות האחרונות של הממשל הסיני אינן תומכות, בלשון המעטה, בשוק חופשי. רק תתארו שכל חברה ישראלית שרוצה לגייס כסף בנאסד"ק צריכה לקבל אישור מיוחד ממשרד הכלכלה או רשות התחרות. זה סיוט רגולטורי וזה פוגע בעצם הרצון והיכולת לגייס. יש כאלה שאומרים שהניסיון הסיני להגביל חשיפה לשווקים חיצוניים, נועד לעודד הנפקות בשווקים הסיניים. הגיוני בסך הכול, אבל סין לא יכולה למלא את החלל הענק של הנאסד"ק, זו לא אותה ליגה, במיוחד כשמדברים על היקפי הון. אגב, השינוי גם לא יקרה מהיום למחר, בשל ההיקפים הגדולים של ההון, שיכולים לפגוע בשווקים הסיניים.

 

"בשורה התחתונה, מדובר על עניין של שליטה", אמר ג'ייסון הסו, מנהל השקעות ברייליאנט לאתר בארונס והוסיף ש"אלה שחשבו שהם יכולים לקבל יותר חופש התבדו, אבל כרגע זה נראה כמו קלף מיקוח לעת עתה".

 

אבל ייתכן, אפילו בסבירות גבוהה, שהצעד הנוכחי הוא רק פתח לצעדים רגולטוריים נוספים. "כרגע השלטונות ירו את הירייה הראשונה, אבל הם עוד לא תקפו עם פרשים וארטילרייה", אמר לואיס לאו, מנהל קרן ברנדס לשווקים מתפתחים.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כתבה חשובה! (ל"ת)
    הקורא 10/07/2021 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    התאגידים הסינים הגדולים גדלים במהירות מסחררת (ל"ת)
    סניר 10/07/2021 11:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    העתק הדבק 10/07/2021 08:57
    הגב לתגובה זו
    אין דורה תחתונה או מסר
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.