תעשיית הקרנות – מגדל ממשיכה לגייס, פדיונות בהראל
תעשיית קרנות הנאמנות גייסה בחודש יוני 2 מיליארד שקל ומתחילת השנה כ-18 מיליארד שקל כשהיקף הנכסים (לרבות הפסיביים) מגיע ל-369 מיליארד שקל. המגייסת הגדולה מתחילת השנה היא מגדל שוקי הון שמנוהלת על ידי ליאור כשריאן עם גיוס של מעל 6 מיליארד שקל, 810 בחודש יוני כשהיקף הנכסים בקרנות שלה מגיע ל-46.6 מיליארד שקל.
מגדל היא השלישית בתעשייה, היא עקפה את הראל שמנוהלת על ידי ירון דייגי שהידרדרה למקום החמישי בגלל פדיונות של 670 מיליון שקל בחודש יוני ו-650 מיליון שקל מתחילת השנה. הראל מנהלת נכסים בסך של 41.2 מיליארד שקל.
המובילה בתעשייה היא מיטב שמנוהלת על ידי רפי ניב עם נכסים בסך 61.9 מיליארד שקל. עם זאת, מיטב סבלה ביוני מפדיונות של 560 מיליון שקל, כשהגיוסים מתחילת השנה מסתכמים ב-740 מיליון שקל בלבד.
שנייה בתעשייה – קסם של אקסלנס שמנוהלת על ידי אבנר חדד עם קרנות בהיקף של 52 מיליארד שקל וגיוסים של 1.9 מיליארד שקל מתחילת השנה.
תחום קרנות הנאמנות מחולק לשניים – ניהול קרנות אקטיביות, קרנות שמנוהלות במטרה לייצר תשואה עודפת וקרנות פסיביות – מחקות שמטרתן לעקבו אחרי מדדים. הרציונל של הקרנות הפסיביות הוא שלאורך זמן ניהול אקטיבי לא מייצר תשואה עודפת ולכן כדאי להיצמד למדדים. זאת ועוד – דמי הניהול על קרנות מחקות וקרנות סל נמוך יותר. בממוצע דמי הניהול בקרנות מחקות עומד על כ-0.4%, כאשר יש גם קרנות שדמי הניהול בהן הוא אפס. בקרנות המנוהלות דמי הניהול קרובים ל-1%.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע זה, גדלה בעשור האחרון תעשיית הקרנות הפסיביות. הקרנות הפסיביות מנהלות כ-161 מיליארד שקל ובקרנות האקטיביות יש כ-208 מיליארד שקל.
בקרנות הפסיביות-מחקות מובילה קסם עם היקף נכסים של כ-40 מיליארד שקל, מיטב שנייה עם 33.3 מיליארד שקל ומגדל שלישית עם 31.9 מיליארד שקל.
בתחום הניהול האקטיבי מובילה מיטב עם 28.6 מיליארד שקל ואחריה אלטשולר שחם עם 25.6 מיליארד שקל וילין לפידות עם 25 מיליארד שקל – השניים האחרונים לא מנהלים קרנות פסיביות.
תעשיית קרנות הנאמנות כוללת מעל 30 מנהלים כאשר הגופים הקטנים מנהלים את הקרנות בהוסטינג-אירוח, כלומר תחת המעטפת של גוף גדול (כדי לחסוך בעלויות הקמה ותפעול). בין הגופים הקטנים הבולטים בחודשים האחרונים פורטה, ISP והורייזון. פורטה של חגי בדש, לשעבר מנכ"ל פסגות ושל נוקד של רועי ורמוס ושלומי ברכה, גייסה מתחילת השנה 1.5 מיליארד שקל והכפילה את היקף הכספים המנוהל בה למעל 3 מיליארד שקל.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- 1.ממזר הודי זה הליאור הזה (ל"ת)אנונימי 06/07/2021 14:50הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
