טבעת אש במפרץ מקסיקו
צילום: צילום מסך יוטיוב

טבעת אש: התקפת סייבר ענקית פגעה ב-200 חברות בארה"ב

בחברה חושדים כי קבוצת ההאקרים REvil המזרח אירופאית שאחראית על המתקפה נגד יצרנית הבשר הגדולה בעולם JBS, אחראית גם על המתקפה האחרונה. "אם נגלה שזו רוסיה, נגיב", אמר הנשיא ביידן
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה אורז סייבר
אחד משיריו הנודעים של הזמר הנודע ג'וני קאש, נקרא "טבעת האש". אז נכון לכרגע, פרט לקורונה, ישנן 2 טבעות אש שמעסיקות את העולם. הראשונה היא טבעת אש פיזית, שפרצה באמצע הים במפרץ מקסיקו, לאחר שצינור גז של חברת פמקס המקסיקנית התפוצץ והתלקח ויצר מראות שרואים בדרך כלל בסרטי אסונות או מדע בדיוני. תמונות של ספינות כיבוי מתיזות מים וחנקן על האש המימית, הוסיפו לממד ההזייתי.   הנה השריפה המוזרה במפרץ מקסיקו:
טבעת האש השנייה היא לא פיזית, אבל היא גורמת למערבולת של הרס בעולם העסקים. מה קרה? באחד ההאקים הגדולים בהיסטוריה, קבוצת האקרים חדרה ללא פחות מ-200 עסקים בארה"ב, לאחר שחדרו לחברת IT בשם קאסייה (Kaseya). מי שחשף את הפרשה זו חברת סייבר בשם האנטרס (Huntress) לאבס, שטענה כי מי שעומדת מאחורי המתקפה האחרונה זו קבוצת REvil, שאחראית על המתקפה על יצרנית ואורזת הבשר הגדולה בעולם, ג'יי.בי.אס (JBS) שמפעליה בארה"ב הושבתו בחודש שעבר, עד שהחברה שילמה כופר וקיבלה את השליטה חזרה.   התקיפה של החברות, שזהותן טרם נחשפה, או היקף הפגיעה האמיתי טרם נחשפה, אבל היא ודאי הרסה ללא מעט אנשים את חגיגת ה-4 ביולי המסורתית החלה היום, לאחר שנאלצו להבין למה ואיך איבדו את השליטה על המחשבים. אבל הפגיעה לא נעצרה בגבולות ארה"ב. לפי יצרנית האנטי וירוס ESET אמרה בסוף השבוע כי ארגונים ב-17 מדינות נפגעו מהפריצה, כולל בריטניה, גרמניה, קנדה, דרום אפריקה, מקסיקו ואפילו קניה.   גם בשוודיה נפגעו. קופ'ס, רשת הסופרמרקטים ה-4 בגודלה במדינה, נאלצה לסגור את כל 800 הסניפים שלה, כי לא הצליחה לשלוט בקופות שלה. גם חברת הרכבות הלאומית נפגעה וגם רשת פארמה מקומית.   לפי האנטרס, סכומי הכופר שמבוקשים נעים בין כמה אלפי דולרים לכמה מיליוני דולרים, תלוי בבית העסק שנפגע – שלהערכתו ייתכן ומדובר באלפים רבים של עסקים ברחבי העולם. מומחים בעולם גם סבורים שההתקפה לא בוצעה במקרה ממש לפני יום העצמאות האמריקאית, בשל ההבנה כי מרבית העסקים בארה"ב פועלים במתכונת מצומצמת במיוחד ויהיה להם קשה לתגבר את כוח האדם הנדרש להחזיר את המערכות לסדרן.   זה רק ההאקינג האחרון בסדרה של האקינג, שהחל אשתקד עם חברת סולארווינדז (SWI), שפגעה בלא מעט משרדים ממשלתיים בארה"ב, בהם משרד האוצר האמריקאי. אחרי זה הגיע ההאקינג של חברת קולוניאל פייפליין, שמזרימה כ-40% מהנפט מטקסס לחוף המזרחי, מה שיצר מחסור חמור בדלק והעלה את המחיר לגלון. אחרי זה הגיע תורה של JBS שמפעליה בארה"ב ובקנדה הושבתו. אגב, שתי האחרונות שילמו מיליוני דולרים כופר כדי לקבל חזרה את השליטה על מפעליהן. גם רשת מקדונלדס (MCD) ספגה האק משמעותי בחודש שעבר, כשהתגלה שמאגר נתונים של החברה בדרום קוריאה נפרץ.   בכל מקרה, בארה"ב מאשימים את קבוצת REvil, שיש כאלה שטוענים שהיא מקבלת גיבוי ממשלת רוסיה, או שהיא ממוקמת במזרח אירופה. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן התייחס לאפשרות כי ארה"ב תגיב נגד רוסיה, אם יתברר שהיא אכן מאחורי המתקפה. "אנחנו לא בטוחים מאיפה הגיעה המתקפה, אבל הוריתי למשרדים הרלוונטיים לסייע. אם נגלה שרוסיה עמדה מאחורי המתקפה או שזה נעשה בידיעתה, אנחנו נגיב", אמר ביידן בסוף השבוע.טבעת אש: התקפת סייבר ענקית פגעה ב-200 חברות בארה"ב

והנה השיר של ג'וני קאש:

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שיא גינס 05/07/2021 07:40
    הגב לתגובה זו
    והצליחו ליצר את ביצת העין הגדולה בעולם.
  • 1.
    עד שיגלו מי ארהב תהיה מפורקת. על הקורונה עוד לא גילו (ל"ת)
    ממי 05/07/2021 00:07
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.