רובין הוד
צילום: פייסבוק/רובין הוד

צחוק הגורל: האם משקיעי רובינהוד יפילו את המניה בהנפקה?

ההנפקה של פלטפורמת המסחר החינמית המצליחה והשנויה במחלוקת, מציעה 35% מהמניות ב-IPO ללקוחותיה, שלא מתלהבים בלשון המעטה
ארז ליבנה | (1)

למרות שיא בהנפקות שחוותה וול סטריט, נראה שאין הנפקה שגוררת כל כך הרבה עניין או אש – תלוי את מי שואלים – כמו הנפקתה של פלטפורמת המסחר החינמית, רובינהוד.

אפשר לומר שמרבית המשקיעים, לא יודעים איך לעכל את ההנפקה הזו, שכן מצד אחד זו פלטפורמת המסחר הצומחת ביותר בארה"ב  אל מנגד אין חברה שספגה כל כך הרבה זעם מלקוחותיה הסוחרים בה ואין חברת מסחר שנתונה לכל כך הרבה תביעות.

 

רובינהוד הגישה בשבוע שעבר את התשקיף לרשות ני"ע האמריקאית, ה-SEC, יום לאחר שהושת עליה הקנס הגבוה ביותר בהיסטוריה של שוק ההון האמריקאי על ידי הרגולטור הפיננסי של וול סטריט (FINRA), שקנס אותה ב-70 מיליון דולר, הן בשל הטעיית משקיעים והן בשל קריסת האפליקציה. האפליקציה נזכיר קרסה במהלך מארס השחור אשתקד וגרמה ללא מעט משקיעים להפסיד כסף מהסיבה הפשוטה שלא יכלו לגשת לתיק ההשקעות שלהם. מתוך הקנס, 13 מיליון דולר יועברו למשקיעיה.

 

אבל חוץ מהקנס ההוא, החברה נחקרת על עוד כמה פרשות, ביניהן הפסקות המסחר במניית GME, למרות שהמסחר במניה היה פתוח לסוחרים מחוץ לאפליקציה. הפרשה אפילו הביאה להחרמת הנייד של המנכ"ל והמייסד, ולאד טנב, בחשד כי תיאם את הפסקת המסחר עם גורמים אחרים. בנוסף, יש נגד החברה לפחות 50 תביעות שונות שהוגשו על ידי משקיעים.

 

רובינהוד צומחת, אבל האם זה יימשך?

מבחינת הכנסות, 2020 הייתה השנה, בה החברה ביצעה את הקפיצה המשמעותית ביותר, בשל המגפה והסגרים שהביאה, שגרמה ללא מעט כספים שהלכו להימורים, לעבור לבורסה. ההכנסות של החברה הגיעו לשיא כל הזמנים והסתכמו בכ-958 מיליון דולר, גידול של 245% בהשוואה להכנסות של 277 מיליון דולר בשנת 2019. את אשתקד סיימה לראשונה ברווח, אם כי נמוך של 7.5 מיליון דולר.

 

קפיצה משמעותית נוספת התרחשה גם ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, כשבצל פרשת הרצת מניית גיימסטופ (GME), רשת בתי הקולנוע AMC (AMC) ודומותיהן, מספר המשתמשים הפעילים קפץ מ-12.5 מיליון ל-18 מיליון. לפי FINRA, לחברה יש עוד 13 מיליון חשבונות שקטים, שאין בהם כסף או תנועה. כלומר יש לה כ-31 מיליון חשבונות. לחברה הגדולה בשוק המסחר בדיסקאונט צ'ארלס שוואב (SCHW) יש קצת יותר מ-32 מיליון סוחרי ריטייל, כשרק להזכיר את שתי החברות האלה באותה הנשימה מהווה את ההישג המשמעותי ביותר של רובינהוד.

 

באופן כללי, קשה לתמחר את החברה לפי הביצועים הכלכליים. ברבעון הראשון של השנה רובינהוד הכניסה 522 מיליון דולר אבל שרפה 1.4 מיליארד דולר. כלומר החברה בדרך להכניס 2 מיליארד דולר, כך שבקצב הצמיחה הנוכחי שלה ותחת הנחה שתקבל שווי של עד פי 10 מההכנסות השנתיות, הרי שמדובר בכ-20 מיליארד דולר. אבל כדי לשמר את השווי הזה, היא צריכה שהמשקיעים בה ימשיכו לתת בה את אמונם ולהמשיך לסחור בצורה מוגברת – דבר שאין לו ערובה כלל וכלל.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בשל המודל העסקי שלה, שבה היא מרוויחה מנפחי המסחר, החברה תלויה כמעט לגמרי בהמשך טירוף ההשקעות. כמה תלויה? בין 75% ל-80% מהכנסות החברה מגיעות מנפחי המסחר, כשהיא גובה עמלה מחברות שמנתבות את ההשקעות. נכון לכרגע, ה-SEC בוחן האם המודל הזה לא מהווה ניגוד עניינים שפוגע בסוחרים באפליקציה. יתר על כן, כ-50% מההכנסות של הפלטפורמה מגיעה ממסחר באופציות, סקטור שאותו ה-SEC  בוחן ומעוניין להגביל. 2 אלה יכולים להכות ללא רחם בהכנסות החברה.  

 

ה-SEC דחה את ההנפקה כמה פעמים

בלי קשר, החברה רצתה לצאת להנפקה כבר כמה פעמים, אך בכל פעם ה-SEC בלם אותה, כשבפעם האחרונה היה זה בשל כניסתה לתחום הקריפטו והדרך בה היא מקדמת את המסחר במטבעות הדיגיטליים. רובינהוד גם הודיעה כי היא תעניק קדימות בהנפקה לסוחרים באפליקציה ותקצה להם 35% מהמניות.

 

בכלל לא בטוח שהם רוצים. ברשת החברתית רדיט, שהייתה אחראית על מאניית GME, קראו לא מעט גולשים לעשות שורט על המניה, כדי להרוויח עליה ואז לגרום לה ליפול בחדות. מנגד, קמה גם תנועה נוספת שאמרה לא לעשות שורט, כי זה "ליפול לידיה של החברה". הקבוצה האחרונה טוענת שצריך להתעלם לגמרי מההנפקה, שכן הם לא סומכים על ראשיה של רובינהוד.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שחר 04/07/2021 22:27
    הגב לתגובה זו
    מאידך גיסא, מניות של חברות עד עשרה מיליארד ומאידך, מיניות שעשו עליהם שורט בהיקף מכובד. באופן הזה, בלחץ של עשרה מיליארד שהצליחו הלץ להשיג , הם מקפיצים את שווי החברות הנ״ל לרקיע השביעי וגורמים לשורטיסיטים לפרוץ בתפנית חדה לכיוון קריית שאול
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".