הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
בריזומטר
צילום: יריב אלדד

BreezoMeter גייסה 30 מיליון דולר; קרן פורטיסימו המשקיעה הגדולה

BreezoMeter פיתחה טכנולוגיה שאוספת נתונים מהסביבה ובעזרת אלגוריתמים חוזה מפגעים סביבתיים שקשורים באיכות האוויר, כגון זיהום אוויר, אבקנים ושריפות
מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה משבר האקלים

BreezoMeter השלימה גיוס של 30 מיליון דולר בהובלת קרן פורטיסימו.  Breezometer פיתחה טכנולוגיות לחיזוי מפגעים סביבתיים והשפעתם על הבריאות. החברה מנגישה את המידע ללקוחות תוך התממשקות למכשירים שונים.

 

בגיוס של החברה שבעצם אוספת מנתחת וחוזה את איכות האוויר, השתתפו גם  Entrée Capital, הנמנית על המשקיעים הראשונים של BreezoMeter ומשקיעים קיימים נוספים, JumpSpeed Ventures ,AxessVentures ,Launchpad Digital Health ו-Idinvest Partners.

סבב הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוס ההון של בריזומטר ל- 45 מיליון דולר. הגיוס ישמש את החברה להגדלת צוות הפיתוח לשם הרחבת מוצרים קיימים והוספת חדשים וכן לגיוס רחב של עובדים להאצת הצמיחה במכירות.

BreezoMeter פיתחה טכנולוגיה ייחודית, אשר אוספת נתונים רלוונטיים מהסביבה, ובעזרת אלגוריתמים מצליחה לחזות מפגעים סביבתיים שקשורים באיכות האוויר, כגון זיהום אוויר, אבקנים ושריפות, ואת השפעתם על הבריאות. מידע זה זמין למיליארדי משתמשים, דרך מגוון מכשירים, הן דרך אפליקציות של החברה והן דרך שימוש במידע החברה על ידי חברות במגוון תחומים, לרבות רפואה, בריאות ואיכות חיים. מידע החברה זמין כיום ביותר ממאה מדינות ומשמש להחלטות יומיומיות של מאות מיליוני משתמשים, כגון תכנון דרך (הליכה, ריצה, נסיעה), בחירת איזור מגורים, הפעלת מכשור מסויים ועיתוי השימוש בתרופות.

מגוון חברות ענק, הכולל את AstraZeneca ,Bosch ,Dyson ,Verizon Media ,L'Oréal משתמשות בממשקי תכנות יישומים (API) של BreezoMeter לחיזוי וניטור זיהום אוויר, אבקנים ושריפות, על מנת לספק לקהל היעד שלהן המלצות בנוגע לאיכות האוויר דרך אפליקציות מובייל, מכשירי IoT של בתים חכמים, כלי רכב ושלל חוויות מקושרות אחרות. בדצמבר 2020, הפכה האינפורמציה הסביבתית של BreezoMeter לזמינה עבור משתמשי האייפון, באמצעות אפליקציית מזג האוויר של Apple.

 

"זו זכות גדולה להשקיע בחברת אימפקט כמו BreezoMeter, ובמהפכה העולמית שהיא מובילה, במטרה להנגיש נתוני איכות אוויר מדויקים למיליארדי אנשים מסביב לעולם, להביא לשיפור איכות חייהם ואף להצלת חיים במקרים מסויימים", אמר שמוליק בראשי, שותף בקרן פורטיסימו קפיטל, אשר הובילה את סבב גיוס ההון הנוכחי. "השקענו בחברה לאור המוצרים הייחודיים שפיתחה, והפוטנציאל הרב הטמון הן בהמשך פיתוחם והן בהאצת החדרתם בקרב משתמשים נוספים. נסייע להנהלה בהשגת יעדים אלו שהינם בעלי חשיבות רבה להשבחת ערך החברה".

“צמיחתה המהירה של BreezoMeter בתחום ניטור וחיזוי סכנות סביבתיות, כגון זיהום אוויר בשילוב דיוק סופר-לוקאלי, הפכו אותה לחברה המובילה בעולם בתחום זה", אמר אביעד (אבי) אייל, שותף מייסד בקרן Entrée Capital, מהמשקיעים הראשונים ב-BreezoMeter. "הצורך במוצרים של החברה גדל בצורה מעריכית. אנחנו מאוד גאים להיות משקיעים משמעותיים בחברה המספקת פתרון קריטי, מציל חיים ורב השפעה".

קיראו עוד ב"גלובל"

"הדרישה לאינטליגנציית איכות האוויר שלנו רק גדלה מתחילת מגיפת הקורונה, אשר שמה זרקור גדול על נושא בריאות נשימתית, ועכשיו מאות מיליוני אנשים משתמשים באינפורמציה ש-BreezoMeter מספקת באופן יום יומי" אמר רן קורבר, מנכ"ל BreezoMeter. "המודלים שלנו חוזים סיכונים סביבתיים כמו זיהום אוויר, אבקנים ושריפות יער, שהינם גורמים בעלי השפעה שלילית חמורה על בריאות נשימתית. אנחנו משתמשים במידע הזה לספק המלצות בזמן אמת כדי לאפשר לאנשים להימנע ממזהמים וסיכונים אלו. בזכות גיוס ההון הנוכחי, יש לנו יותר משאבים ללטש ולהעלות בסדר גודל  את השימוש במודל המשולש שלנו: תשתית מידע, טכנולוגיה וסיפוק אינפורמציה לצרכנים דרך מכשירים וחוויות מקושרות. בנוסף, אנחנו מפתחים מוצרים חדשים אשר יספקו לאנשים יותר שליטה על בריאותם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן