הייצוא הישראלי צפוי לעמוד על יותר מ-120 מיליארד דולר בשנת 2021
היצוא של מדינת ישראל בשנת 2021 צפוי לעמוד על שיא כל הזמנים של יותר מ-120 מיליארד דולר, כך על פי 'דו"ח ההתפתחויות ביצוא ל-2020' שמפרסם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, המגיע יחד עם אינדיקציות ראשוניות להיקף יצוא הסחורות והשירותים ברבעון הראשון של שנת 2021. המשמעות היא שהיצוא חוזר לפסי הצמיחה שאפיינו אותו טרם משבר הקורונה.
על פי הדו"ח, הסתכם יצוא הסחורות והשירותים מישראל בשנת 2020 בכ-114 מיליארד דולר. נתוני השנה האחרונה מצביעים על ירידה של כ-1.5% ביצוא הסחורות והשירותים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
על אף צמצום בהיקף יצוא הסחורות והשירותים בשנת 2020, מדובר בירידה קלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במינהל סחר חוץ מסבירים צמיחה שלילית זו בעיקר בירידה המשמעותית ביצוא שירותי תיירות, שהצטמצמו בכ-66% שהם כ-5 מיליארד דולר. בחישוב רב שנתי, צמח היצוא בשיעור שנתי ממוצע של כ-3.9% בין השנים 2017-2020.
- ירידה של 35% ביבוא כלי רכב פרטיים
- אחרי הבהלה ליבוא: ירידה של 6.3% בהזמנות למוצרים בני קיימא באפריל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליה ביצוא השירותים
היקף יצוא השירותים בשנת 2020 עמד על כ-53.8 מיליארד דולר- קיטון של כ-3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היקף יצוא הסחורות (כולל יהלומים) עמד על כ-60.18 מיליארד דולר אל מול 60.23 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של כ- 0.1%.
תמהיל היצוא מישראל בשנים האחרונות משתנה כך שיצוא השירותים תופס נתח משמעותי יותר מסך היצוא הכללי. שנת 2020, הייתה השנה הראשונה בשנים האחרונות בה נתח יצוא השירותים קטן, לאור משבר וירוס הקורונה. יצוא השירותים מהווה כ-47.2% מסך היצוא הכללי בשנת 2020 (לעומת כ-48.0% בשנת 2019).
סקטור שהושפע משמעותית באופן שלילי ממשבר הקורונה ברחבי העולם ותרם רבות לירידה בהיקף היצוא בכלל ויצוא השירותים בפרט הינו סקטור התיירות. בנוסף, יצוא ממכירת חברות הזנק, שהצטמצם כתוצאה ממיעוט רכישות ברחבי העולם כחלק מהמשבר הכלכלי, ירד בשיעור של כ- 75%.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
קיטון היצוא הישראלי התמתן בעיקר בשל הגידול המשמעותי בענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא מכירת חברות הזנק), ובענפי שירותי התוכנה והמיחשוב שיחד מהווים כ-61% מסך היקף יצוא השירותים מישראל בשנת 2020. ענפי מחקר מדעי ופיתוח (ללא חברות הזנק), ושירותי תוכנה ומיחשוב צמחו ב-36% ו-18% בהתאמה, בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. קצב הצמיחה השנתי הממוצע של יצוא השירותים עומד על כ-6.9% בין השנים 2017-2020.
השפעת הקורונה
היצוא הישראלי כאמור חווה ירידה בשיעור של כ- 1.5%. נתון זה הינו משמעותית טוב יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות. התוצאות הטובות יחסית של היצוא הישראלי גרמו להשפעה חיובית משמעותית על התוצר הישראלי בשנת 2020 אשר הצטמצם בשיעור נמוך יחסית של כ-2.5% לעומת ירידות משמעותיות הרבה יותר במרבית המדינות המפותחות ברחבי העולם.
תחזית להיקף יצוא כולל של למעלה מ- 120 מיליארד דולר ב-2021
על פי המשרד, הצפי הוא לעלייה של 11.6% ביצוא שירותים עסקיים מישראל ב-2020, אשר הגיע ל- 43.4 מיליארד דולרים - עלייה ממוצעת של 13% מאז 2016.
מגזר ההיי-טק מהווה את מקור צמיחת היצוא המשמעותי ביותר עבור היצוא הישראלי בשנים האחרונות ובמיוחד בשנת משבר הקורונה - מגמה זו צפויה להימשך ואף להתחזק בשנה הקרובה
שנת 2021 התחילה ברגל ימין בכל הקשור ליצוא הישראלי. נתוני היצוא מתחילת השנה מראים שיצוא הסחורות מתאושש בצורה מרשימה מאוד בשיעור של למעלה מ-2% ויצוא השירותים, אשר הוכיח עצמו בשנת הקורונה כעוגן משמעותי עבור היצוא ועבור התוצר הישראלי, חוזר לפסי צמיחה מהירה בשיעור של למעלה מ-15%. בתוך כך, יצוא התוכנה ושירותי המיחשוב המהווים את עיקר יצוא שירותי ההייטק צומחים בשיעור הגבוה מ 20%.
במשרד הכלכלה אומרים כי בהתבסס על נתונים אלו, ההערכות עבור שנת 2021 הן אפילו גבוהות יותר ממה שהוערך עם כתיבת הדו"ח ועומדות על היקף הצפוי להגיע ללמעלה מ-120 מיליארד דולר. במשרד מבקשים להזכיר כי הם הציבו לפני מספר שנים יעד של 120 מיליארד דולר יצוא עד שנת 2020. וכי לולא שנת הקורונה, היעד היה מושג כבר.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "התחזית של מינהל סחר חוץ והמגמה החיובית בהיקף הייצוא בשנת 2020, הן בשורה חשובה לנוכח אתגרי הקורונה והמשבר הגלובלי. ההנחה כי הקורונה כאן כדי להישאר, מחייבת אותנו לזהות את ההשלכות והאתגרים במגזר העסקי. הנספחויות הכלכליות ברחבי העולם ועובדי המשרד, ימשיכו לעמוד לרשות התעשייה הישראלית, ויעניקו את התמיכה הנדרשת לאוכלוסיות הזקוקות לכך לטובת חיזוק התעשייה והגדלת היקפי היצוא לשווקים הגלובליים"
מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן: "שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת עבור הסחר והכלכלה העולמית ובכלל זה גם עבור היצוא הישראלי. למרות האתגרים הרבים, היצוא הישראלי הוכיח את חוסנו ועמידותו בפני משברים כלכליים, בעיקר הודות למגזר היי-טק. היצוא הצליח להתעלות על התחזיות הפסימיות ל-2020 וירד בשיעור מינימלי של 1.5% בלבד, נתון טוב בהרבה ממרבית המדינות המפותחות. הנתונים שהתפרסמו לאחרונה אודות היצוא מתחילת שנת 2021 הם אופטימיים אף יותר ממה שחזינו בעת כתיבת הדו"ח המסכם של שנת 2020. על פי התחזיות שלנו, אנו צפויים להגיע ליעד של 120 מיליארד דולר וככה"נ אף לעבור אותו כבר בשנה הקרובה.
- 1.בזכות הכלכלה ההבחנה של ביבי (ל"ת)אשי 29/06/2021 17:40הגב לתגובה זו
.jpg)
הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות; מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי
פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.
החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- מה הזכויות שלכם בביטוח לאומי - מחשבון ושאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.