אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

נגיד בנק ישראל: "אין צורך להעלות מיסים בשנתיים הקרובות"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל הציג בוועדת הכספים את התכנית הכלכלית של הבנק - הנגיד טען כי אין דחיפות לצמצם את הגרעון המבני בתקציב הקרוב, וגם כי אין מניה לגבות "אגרות גודש"
סתיו קורן | (4)
נושאים בכתבה וועדת הכספים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל טען בוועדת הכספים בכנסת כי בנק ישראל לא ממליץ להעלות מיסים בשנה הנוכחית ובשנה הבאה. הנגיד הציג את התכנית הכלכלית של בנק ישראל, במסגרתה נטען בין היתר כי למעשה לא דחוף לצמצם את הגרעון המבני בתקציב הקרוב - ניתן להתחיל לעשות זאת ב-2023. 

אחד מהפתרונות של הנגיד לצמצום הגירעון הוא התאמות מס, הנגיד נטען כי הבנק לא רואה סיבה למנוע התאמות, וציין כדוגמא את "אגרות הגודש", המכונה גם "תמחור גודש" - מערכת המחייבת צרכנים של מוצרים או שירותים לעומס לשלם תעריף גבוה יותר בשעות השיא, כמו למשל תחבורה ציבורית חשמל וכבישים - המטרה המקורית של האגרה היא להפחית עומסי תנועה. 

הנגיד הוסיף כי ​האינפלציה בישראל נמוכה לעומת מדינות מפותחות והעריך שרוב מרכיביה זמניים

עוד העריך ירון כי החזרה לשיעורי אבטלה שקדמו למשבר תארך זמן, והציג נתונים מעודדים בנוגע למצב העסקים הקטנים והזעירים, "יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה", אמר והציג כי במסגרת מתווה דחיית הלוואות ביתרה של למעלה מ-180 מיליארד שקל בתקופת הקורונה, כ-90% מההלוואות שנדחו חזרו לשלם. לצד כך קרא ירון לוועדה ולממשלה להימנע מהעלאת אחוז הגרעון המבני

הנגיד הוסיף כי "ישראל נכנסה לאירוע הקורונה הזה במצב טוב, בשנים האחרונות ישראל צמחה, האבטלה הייתה מאוד נמוכה, תעסוקה שהלכה והתגברה, היחס חוב תוצר ירד במהלך השנים, ירדנו לכיוון ה-60%. במשבר בישראל היו סגרים יותר אקטיביים ממדינות אחרות, בזמן הסגרים היו ירידה בהוצאות בכרטיסי האשראי, מיד לאחר הסגר הייתה קפיצה כלפי מעלה. הסגר השלישי מבחינת חוקי הסגר, היה הדוק יותר מהראשון, יחד עם זאת רואים את ההסתגלות של המשק לפעילות, כאשר אנשים חזרו להשתמש בכרטיסי אשראי".

נושא נוסף עליו הצביע ירון כמשמעותי הינו העסקים הקטנים והזעירים בישראל: "חששתי מאוד במסגרת המשבר, בניגוד לחששות אנחנו רואים את שיעור העסקים שצמצמו את מצבת העובדים במעל 80%, ביחס לחודש המקביל לפני שנתיים – ולשמחתי ככל שהמספר חוזר לעצמו לתקופה שלפני הקורונה, זה מראה שהבעיה לא אקוטית. יהיו בעלי חדלות פירעון, אבל לא בצורה שחששנו ממנה במהלך כל תקופת הקורונה".

ירון הצביע על שני פרמטרים שהיוו שינוי משמעותי במשבר הקורונה לעומת משבר הדוט-קום והמשבר הפיננסי ב-2008: האחד הוא כך שבשני המשברים הקודמים, לא היה סיוע משמעותי, בניגוד למשבר הקורונה, בה היה שינוי פיסקלי משמעותי, ועניין הוסף הוא השינוי הדרמטי בשיעורי האבטלה.

"ההתכווצות בישראל הייתה יחסית מתונה, תוך סיוע שהוא לא חריג. לעניין סך הגרעון אנחנו בצד הגבוה בין מדינות ה-oecd, מהסיבה שהתחלנו עם גרעון מבני גדול של 4+ אחוזים. הגרעון המבני הוא הדבר שיעמוד לפתחכם שהתקציב יגיע" ציין ירון והוסיף בהמשך "הקפיצה בגרעון בקורונה פחות מטרידה אותי, היא תרד ברגע שתשלומי קופסאות הקורונה יפסקו, אני מסתכל על השנים שקדמו לקורונה, במהלכן הגרעון המבני במשק גדל".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עדי 23/06/2021 17:08
    הגב לתגובה זו
    הזניח את היצואנים
  • 3.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 23/06/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אזרחי ישראל אל תסעו בבוקר לעבודה פן תשלמו מס גודש, עדיף (ל"ת)
    מס חדש- מס גודש 23/06/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש צורך להוריד מיסים על הבורסה והנדל"ן דירות בשמיים (ל"ת)
    מיסים 23/06/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.