סמי סגול כתר
צילום: תמר מצפי

כתר פלסטיק בדרך לוול סטריט - בוחנת מיזוג עם ספאק לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר

לפני כחמש שנים מכרה משפחת סגול את החברה לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר; סמי סגול מחזיק עדיין 20% מהחברה 
נושאים בכתבה כתר פלסטיק

כתר פלסטיק שמוחזקת על ידי BC פרטנרס (80%) וסמי סגול (20%) בוחנת כניסה לוול סטריט דרך ספאק לפי שווי של 2.4-3 מיליארד דולר.

כתר פלסטיק שהשליטה בה נמכרה לפני חמש שנים לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר, הוקמה על ידי משפחת סגול וגדלה בהתאמה עד שהפכה לאחת מהחברות התעשייתיות הגדולות בארץ. החברה מייצרת ומוכרת מוצרי פלסטיק המשמשים לבית, בעיקר לאחסון, מוצרים לאחסון כלי עבודה ומוצרים שמשמים מחוץ לבית לרבות סככות, כיסאות ועוד.

בשנים שלאחר המכירה, החברה סבלה מתוצאות חלשות כשגם המאזן שלה הורע במקביל לכך שבעלת השליטה החדשה - BC פרטנרס הכניסה לחברה חוב גדול, כדי להפחית את החוב הישיר שלה שנבע מעסקת הרכישה.

בשנתיים האחרונות התוצאות אונם משתפרות, ועדיין מדובר על קצב צמיחה נמוך של כ-5% בשנה. ההכנסות מסתכמות קרוב ל-1.5 מיליארד דולר וה-EBITDA כ-200 מיליון דולר.

הספאקים סובלים בחודשיים האחרונים מחולשה גדולה במקביל לאזהרות של רשות ניירות ערך האמריקאית ובהמשך לירידות במניות הספאקים לרבות כאלו שכבר עברו את שלב המיזוג. כמו כן, התברר שהמנגנון של הספאקים גורם במקרים מסוימים שלא יישאר כסף בקופה (בעלי המניות מוכרים את הספאק לפני המיזוג) והמשמעות היא שאין בעצם גיוס כספי משמעותי אלא בעיקר רישום להנפקה. 

וכך נוצר מצב שכמה חברות שנכנסו לספאק בשנה האחרונה, מגלות "פתאום" שאין להם מספיק כסף בקופה ויוצאות לסיבוב גיוס נוסף, אלא שזה מוריד את המניה משמעותית.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שגיא 30/08/2021 09:18
    הגב לתגובה זו
    ישאבו את הקופה כדי להחזיר את חוב ההשקעה וינפיקו שוב ושוב.
  • 2.
    Bzbzb 17/06/2021 12:00
    הגב לתגובה זו
    תבדקו שלושה חודשים אחרי ההנפקה הם תמיד יהיו מתחת למחיר ההנפקה כל פעם מחדש
  • רון 17/06/2021 12:29
    הגב לתגובה זו
    ממש לא מדויק
  • 1.
    ג'וני 17/06/2021 08:16
    הגב לתגובה זו
    משלמים שכר מינימום בטענה שהם לא יכולים לשלם יותר... קצת יותר רווחה לעובדים תתן מוטיבציה.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.