משרד התקשורת בקול קורא לפריסת סיבים אופטיים היכן שבזק לא תפרוס
משרד התקשורת יסבסד פריסת סיבים אופטיים באזורים שאין בהם כדאיות כלכליות לפריסה, במקומות שבהם בזק לא תפרוס את הסיבים, וזאת במטרה להגיע לתשתית של סיבים אופטיים ל-45% ממשקי הבית עד סוף שנת 2021 ול-85% פריסה ברחבי הארץ עד 2025.
על פי משרד התקשורת, הוא פועל לקיים מכרזי תמרוץ בהם המדינה תשתתף במימון פרישת תשתיות מתקדמות באזורים אותם מצאה בזק נעדרי כדאיות כלכלית. לשם כך תוקם קרן מהכנסות חברות התקשורת (0.5% בכל שנה) - 'קופת תמרוץ', שהכספים שיאספו בה יסבסדו את פרישת הסיבים בשאר הארץ.
ועדת מכרזים בין-משרדית, בראשות סמנכ"ל כלכלה, ד"ר עופר רז-דרור, ובה נציגים ממשרד התקשורת, משרד האוצר ורשות התחרות, מפיצה כעת "קול קורא" להערות הציבור עם הקריטריונים להשתתפות במכרזי התמרוץ לפרישת סיבים באזורים נעדרי כדאיות כלכלית, תהליך המכרז, המנגנון המכרזי ומכלול החובות שיושתו על הזוכים, "על מנת להבטיח שכל תושבי ישראל יהנו מתשתיות מתקדמות ורמת תחרות גבוהה המתקיימת על גביהן".
המשרד יודיע בחודשים הקרובים לחברות התקשורת (וגופים רלוונטיים נוספים) על חובת התשלום לקופת התמרוץ, והגבייה צפויה להתבצע עד סוף ספטמבר 2021. המכרז הראשון על כספי הקופה צפוי להתפרסם במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2021.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק צפויה לחבר 80% ממשקי הבית בישראל לתשתית אינטרנט מהיר, בערים הגדולות כמו גם בשלומי, נתיב העשרה, אילת, חצור הגלילית, טמרה, אלון שבות, מעלות-תרשיחא, דימונה, בית ג'ן, קצרין, ערד, נאות גולן, אשדוד, בית שמש, פצאל, גבעת שמואל, בית שאן, גן יבנה, כפר יאסיף, חצבה, נהריה, קרני שומרון, שבי ציון ועוד.
בזק תחויב להשלים בתוך שנתיים 60% מהפריסה שהתחייבה אליה, 80% בתוך שלוש שנים, 95% בתוך חמש שנים ולהשלים את הפריסה המלאה בתוך שש שנים, וגם תעדכן באתר החברה את כל הכתובות בהם היא מציעה שירות, וכל משק בית יוכל לבחור לקבל שירות גם באמצעות מפעילים אחרים העושים שימוש בתשתית בזק במסגרת השוק הסיטונאי.
שר התקשורת, יועז הנדל: "מדינת ישראל בעיצומה של מהפכת תשתיות ותנופת פריסת סיבים אדירה בכל רחבי הארץ שעתידה לייצר מנוע צמיחה אדיר לכלכלה הישראלית. התחלנו את זה לפני כשנה ועכשיו אנחנו רואים התקדמות משמעותית. אינטרנט מהיר ויציב הוא צורך חיוני בסיסי לחיים בעידן הנוכחי. הבטחתי כי המהפכה של האינטרנט המהיר תגיע לכל בית בישראל ובפרט לפריפריה, ואני מתכוון לעמוד בהבטחה הזו. אנחנו מצעידים את ישראל קדימה ובתוך זמן לא רב ישראל תעמוד בשורה אחת עם המדינות המערביות בכל הנוגע לתשתיות התקשורת".
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "משרד התקשורת מברך על הודעתה של בזק שצפויה לחבר את מרבית משקי הבית בישראל לתשתית אינטרנט מהיר. מתווה הסיבים מתחיל להניב פירות ובחודשים הקרובים נכניס לפעולה את קופת התמרוץ שתאפשר לנו לעודד את חברות התקשורת לחבר גם את המקומות המרוחקים ביותר לתשתית המתקדמת, ולהבטיח שכל משק בית בכל יישוב במדינה יוכל להתחבר לסיבים".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
