רכישות באשראי
צילום: Istock

על אף "שומר החומות", הרכישות בכרטיסי אשראי במאי עלו ב-17.5%

סך העסקאות בכרטיסי אשראי עמד על 33.3 מיליארד שקל. בעסקאות האונליין הייתה עליה של 21.5% ובעסקאות פיזיות עלייה של 12.5%. הנתונים מעודדים אך אינם משקפים את הפגיעה בצל הלחימה של עסקים בעיקר בדרום הארץ
איתי פת-יה |

היקף רכישות הישראלים בכרטיסי אשראי במהלך חודש מאי עלו ב-17.5% לעומת מאי אשתקד והסתכמו ב-33.3 מיליארד שקל לעומת 28.3 מיליארד שקל בזמנו, כך לפי נתוני שב"א. בהשוואה בין מאי האחרון לאפריל, נצפתה עלייה של 4.5% בסכום הרכישות, כשבאפריל מדובר היה בסך של כ-31.9 מיליארד שקל.

יצוין כי גם במאי אשתקד, עדיין בצל השפעת הקורונה כזכור, ההוצאות בכרטיסי אשראי היו גבוהות מבמאי 2019, אז השתכמו בכ-28 מיליארד שקל. רכישות בכרטיסי אשראי בעסקאות אונליין עלו במאי האחרון בשיעור של כ-21.5% לסך של כ-19 מיליארד שקל מול כ-15.6 מיליארד במאי 2020. מדובר גם בעלייה של 9% לעומת נתוני אפריל, אז הסכום עמד על 17.4 מיליארד שקל. במאי 2019 מדובר היה ב-14.3 מיליארד שקל.

בעסקאות פיזיות באמצעות כרטיסי אשראי העלייה במאי 2021 לעומת זה שלפניו הייתה בשיעור 12.5%, כשהסכום הגיע ל-14.3 מיליארד שקל מול 12.7 מיליארד אשתקד. במאי 2019 מדובר היה ב-13.6 מיליארד שקל.

הנתונים אמנם מעודדים אך יש לזכור כי אינם מפולחים לפי אזורים, ולא משקפים את הפגיעה העקיפה של בעלי עסקים עם פעילות אונליין זניחה או לא קיימת, בעיקר בדרום, מסבב הלחימה בעזה שנמשך שליש מחודש מאי. כך שכדאי להסתכל גם על כך כדי לקבל את התמונה המלאה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.