הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מיסים
צילום: pexels

מדינות ה-G7 בעד מס גלובלי - מדוע השוק עדיין בשאננות?

שלוש ענקיות הטק שילמו השנה מס בגובה 18.5 מיליארד דולר, שהם כ-13.6% - למעשה לא רחוק מהמס העולמי המתוכנן של 15%. המניות עשויות להגיב השבוע להחלטת ה-G7 וזה עשוי להיות איתות אם המשקיעים חוששים. מה צופים כעת בוול סטריט?
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה מס חברות מסים

הדיבור שמובילה ארה"ב בתקופה האחרונה על מיסוי גלובלי היה אמור לזעזע את המניות של ענקיות הטכנולוגיה - שהיו משלמות פי שניים מס לו היה באמת מס גלובלי בגובה של 25%, לעומת הסכום ששילמו בפועל השנה למשל (הרחבה על המספרים בהמשך הכתבה). המדינות הגדולות במערב איבדו לאורך השנים כספים רבים בעקבות הבדלי מערכות המס בין המדינות. בעוד במדינות כמו ארה"ב מס החברות עומד על 21% והממשל החדש מעוניין להעלות אותו גם ל-28%, כאשר ההערכות הן שיעלה ל-25%, ובגוש האירו המס נמצא על סדר גודל של 25%, ענקיות הטכנולוגיה וחברות נוספות יצרו לעצמן "מקלטי מס" אצל מדינות כמו אירלנד, שם המס נמוך הרבה יותר ועומד על 12.5%.

על פי ההערכות ראשוניות, מדובר בהחזרת מס לארה"ב והאיחוד האירופאי בגובה של 100 מיליארד דולר. לכן, מפתיעה העובדה שלמרות הדיבורים הללו, המניות של ענקיות הטכנולוגיה ממשיכות לשבור שיאים - לפחות זו של גוגל (שעקפה השבוע את אמזון בשווי השוק שלה). וגם המניות של אפל ואמזון מדשדשות אבל לא מתממשות.

אפל גוגל ואמזון שילמו חצי מהמס שהיו משלמות במציאות של מס גלובלי

עסקים קטנים זה בטוח מעצבן אך כאשר מדובר על חברות ענק כמו שלוש הענקיות אפל, גוגל ואמזון - מדובר במיליארדים. שלוש החברות שילמו בשנת 2020 'רק' 18.5 מיליארד דולר מסים, על רווחים לפני מס בגובה של 140 מיליארד דולר, כלומר - מס אפקטיבי של 13.6% בלבד. אילו היו משלמות 25% מס הן היו נאלצות להיפרד מכמעט כפול: 34.8 מיליארד דולר.

החישוב פשוט: הרווח לפני מס של אפל עמד ב-2020 על 67 מיליארד דולר והיא שילמה 9 מיליארד דולר מסים, הרווח לפני מס של גוגל עמד ב-2020 על 48 מיליארד דולר והיא שילמה 7 מיליארד דולר במיסים, ואמזון - שיאנית ההכנסות שרשמה לאחרונה הכנסות של יותר מ-100 מיליארד דולר ברבעון בודד (!) -  'הצליחה' להיפטר מההכנסות דרך עלות מכר גבוהה מאוד ורשמה רווח לפני מס של 24.2 מיליארד דולר ושילמה מסים של 2.86 מיליארד דולר.

לכן, חברות הענק גם שיכללו את השיטה הרבה יותר ויצרו רישומים במקומות כמו פנמה או ברמודה, שם אין בכלל מס, תוך שימוש בכל טריק אפשרי של מיסוי, למשל - השתמשו בפטור ממיסוי באירלנד לחברות שנמצאות בבעלות זרה (שאותן אמורה החברה לשלם במדינה שבה היא רשומה - כלומר אפס אם אתם רשומים בברמודה) תוך בפרצה במיסוי ההולנדי שפוטר כמעט לגמרי מס על רווחים שנוצרו מקניין רוחני (פרצה שעומדת להיסגר בסוף השנה). מסובך? אל דאגה, כשאתם תאגיד ענק יש מספיק עורכי דין שיעזרו לכם.

ה-G7 מסכימות על מיסוי של 15% - אבל למעשה זה מה שהענקיות כבר משלמות

בסוף השבוע הגיעו מדינות ה-G7 להסכמה ראשונית על גובה מיסוי עולמי של 15% (אם כי ברור שזה לא יקרה מחר בבוקר) כמו גם אמירה שהחברות הגדולות צריכות לשלם מס גם במדינה שבה הן מייצרות את המכירות ולא רק היכן שממוקמים המשרדים ה'רשמיים'.

יהיה מעניין לראות בזמן הקרוב בוול סטריט את ההשלכות של ההכרזה הזו - אם המניות יתחילו לרדת בצורה משמעותית הדבר יבטא את חששות המשקיעים מפני הפיכתו של מס עולמי לחשש ממשי. אלא שאם לוקחים בחשבון את שיעור המס ששילמו ענקיות הטק - כאמור 13.6% בשנה האחרונה (עם שוני קל ביניהן) יכול להיות שלמעשה החברות הללו דווקא יוכלו לנשום לרווחה. אם ייקבע מס עולמי של 15% ובפועל הן שילמו קצת פחות - לא מדובר בשינוי קיצוני כפי שהן חששו. 

קיראו עוד ב"גלובל"

בכל מקרה, עדיין לא ברור איך המדינות שמאפשרות "מקלטי מס" ינהגו - מצד אחד הן לא באמת יכולות להתמודד מול המדינות החזקות בעולם, מצד שני - עבורן מדובר בהפסד גדול של מסים והן לא ירצו לאבד את מקור ההכנסה הזה. כלומר, הצהרה של ה-G7 זה נחמד, אבל זה לא אומר שמס מינימלי של 15% יהיה כבר מחר בבוקר. הדרך עוד ארוכה. בהמשך מתכננים שרי האוצר של ה-G20 להיפגש שוב בחודש הבא (יולי) בונציה, איטליה וכדאי יהיה לעקוב אחר ההתפתחויות. הסכם בין הכלכלות החשובות בעולם עשוי להאיץ הסכמה רחבה יותר גם בין כלל 36 מדינות ה-OECD, שלמעשה מובילות 140 מדינות.

"אם ה-G7 יסכים, ואז ה-G20 גם יסכים אז הסבירות להסכם רחב יותר היא כנראה די טובה" אומרת אלק אסן (Elke Asen), אנליסטית מדיניות במרכז למדיניות מסים גלובלית. לדבריה: "השאלה אם מדינות כמו אירלנד יישברו תלויה בכמה לחץ יגיע מהמדינות הגדולות יותר וברור שמס עולמי יוכל להתקיים רק עם המדינות שמהוות את מקלטי המס יצטרפו ויעלו על הסיפון". אלא שהיא לא מאמינה שזה יקרה כל כך מהר ובאופן ריאלי היא סבורה שייקח שנים עד שהדברים יקבלו את האישורים הפוליטיים ויהפכו לעובדה מוגמרת בעולם.

ומה צופים בוול סטריט?

בשווקי המניות אמנם חוששים ממסי חברות גבוהים יותר אך בוול סטריט בינתיים מבטלים את הסיכון וסבורים שייקח עוד זמן עד שהמו"מ בין המדינות יתורגם למדיניות עולמית בפועל.

לדברי ג'פרי סאקס (Jeffrey Sacks), ראש אסטרטגיית ההשקעות באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה, בבנק הפרטי סיטי (חברת-בת של סיטי בנק) "ברור שיש תנופה לכיוון של סטנדרט גלובלי. אבל מה שמעניין ורלוונטי עבורנו הוא ציר הזמן. כמה מהר המס הזה אכן יוטל על החברות - כי זה ישפיע ישירות על רווחי התאגידים הגדולים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תמיד יהיו מקלטי מס מדינה כמו אירלנד או מלטה לא תוו 07/06/2021 00:52
    הגב לתגובה זו
    תמיד יהיו מקלטי מס מדינה כמו אירלנד או מלטה לא תוותר על מיסים במיליארדים רק בגלל בעיית מדינות עשירות כמו ארהב וגרמניה זה שהם הצהירו זה יפה איך מיישמים בפועל זאת השאלה לא יוכלו לכפות על חברות הטכנולוגיה את המס שהם רוצים להשית ברמה הגלובלית תמיד תיהיה פרצה
  • 2.
    פישר 06/06/2021 22:58
    הגב לתגובה זו
    לכן השווקים לא נבהלים מ 15%.
  • 1.
    קוקו 06/06/2021 21:42
    הגב לתגובה זו
    שלפחות יישלמו מס כמונו המיסכנים
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט חוזים עתידיים

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.


להמשך הכתבה לחץ כאן