מסכה קורונה
צילום: Mark Konig, Unsplash

המגפה ממשיכה להשתולל בעולם ובמודרנה כבר מזהירים מהשלב הבא

בוויאטנאם גילו וריאנט חדש ומדבק שנישא באוויר, בברזיל דורשים את ראשו של בולסונארו, ובהודו הממוצע השבועי עומד על למעלה מ-200 אלף נדבקים ביום – ויצרנית החיסונים מזהירה שלא בטוח שהחיסונים יהיו יעילים נגד הזנים החדשים
ארז ליבנה | (3)

אמנם כאן בישראל מורידים כמעט לגמרי את כל ההגבלות בשל המשך מבצע החיסונים המוצלח, אבל חלקים נרחבים מהעולם עדיין נלחמים בקורונה. והמלחמה לא קלה - בלשון המעטה.

בהודו לדוגמה, שרק לפני כמה שבועות הגיעה ל-400 אלף הדבקות יומיות מתחילה "להתאושש" עם רק 205,000 נדבקים בממוצע יומי בשבוע שעבר, כשביום שישי האחרון התגלו "רק" 174 אלף נדבקים חדשים. אבל עם מערכת הבריאות הקורסת ועם חוסר סדר כללי, המספרים שהודו מציגה הם לא מהימנים בלשון המעטה.

 

גם מדינת ויקטוריה, המדינה השנייה הכי מאוכלסת אחרי ניו סאות' וויילס שבאוסטרליה והיכן ששוכנת העיר מלבורן, נכנסה לסגר בזק, לאחר שב-24 שעות 15 אלף בני אדם זוהו כמי שבאו במגע עם חולי קורונה ב-170 מוקדים שונים והוכרחו להיכנס לבידוד.

 

במקביל, בסוף השבוע בוויאטנאם חוקרים הודיעו כי גילו זן חדש ומדבק במיוחד של הקורונה, שנוצר בעקבות הכלאה של הווריאנט ההודי והבריטי, שעובר באוויר ומשכפל את עצמו במהירות שיא. "גילינו וריאנט חדש ומסוכן מאוד, שמשלב תכונות של הווריאנטים הבריטיים וההודים", אמר שר הבריאות בוויטנאם נגוין ת'ן לונג בישיבת ממשלה לפי רויטרס.

 

אבל כנראה אחד מהאנשים שמרגישים זאת הכי על בשרם הוא נשיא ברזיל, ג'איר בולסונארו. בשנה שעברה כתבנו כאן שהוא האיש הלא נכון במקום הלא נכון, לאחר שלא רק הפריט את המים במדינה, אלא גם סירב לסגרים, כשבתחילת המגפה זוהה כחולה קורונה, אבל המשיך להתחבק עם מעריציו. עכשיו הוא מתחיל להרגיש את האש. נכון לכרגע, יש נגדו 117 עתירות להדחתו והמוני ברזילאים יוצאים להפגנות נגדו ברחבי המדינה.  

 

בשבוע שעבר נחשף כי בולסונארו אפילו לא רצה לקנות חיסונים, אלא לנסות להגיע לחיסון עדר. "בהתחלה הנשיא התכחש למחלה, אח"כ הוא קרא לה שפעת, אחרי זה הוא דיבר נגד אמצעים לריחוק חברתי וסגרים. הוא גם הוריד את החשיבות של חבישת מסכה ועודד התקהלויות המוניות", אמר הסנאטור הברזילאי הוותיק רנאן קלהיירוס בראיון לגרדיאן הבריטי.

 

"למה זה?", הוסיף. "בגלל החיסון העדרי, החיסון הטבעי, בשביל זה צריך שהנגיף יתפשט ובגלל זה הוא גם לא רצה חיסון בכלל ולא השתמש בכספים שאישרנו לו לרכוש חיסונים".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

במודרנה מזהירים מהשלב הבא במגפה

מאז הווירוס התגלה לראשונה בשלהי 2019, התגלו אלפי וריאנטים חדשים, רובם דומים בתכונותיהם לנגיף המקורי. בחמישי האחרון, באירוע וירטואלי למשקיעים, הנהלת מודרנה (MRNA) הזהירה מגלים נוספים שצפויים להכות בעקבות המשך המוטציות.

 

"ככל שהנגיף מתפשט, הוא ממשיך לעבור מוטציות במהירות", אמרה מליסה מור, המדענית הראשית של מודרנה. "נראה שהווריאנטים החדשים הם מדבקים יותר מהזן המקורי, כשאנחנו יודעים שהחיסונים שלנו פחות אפקטיביים נגד חלקם", הוסיפה.

 

במודרנה אמרו כי הם נמצאים בתהליך מחקרי מתמיד לשפר את החיסון, אבל לא מדובר בתהליכים שקורים בן לילה. "הזמן הקצר ביותר מגילוי וריאנט שמהווה סיכון ועד למצב פרה קליני לוקח בין חודשיים ל-3 חודשים", אמר המדען גילאום סטווט-ג'ונס.

 

למרות שהחברה הציגה יישומים נוספים של התרופות והחיסונים שהיא מפתחת – שיחת היום של האנליסטים הייתה כמובן הקורונה. "לטווח הזמן הנראה לעין, המניה תמשיך להיות מניית קורונה, למרות שאינה חברת קורונה אקסקלוסיבית", כתב האנליסט מאני פורוהר מ-SVB לירינק במכתב למשקיעים, שמחזיק בעמד תשואת חסר על המניה ומעניק מחיר יעד של 83 דולר למניה – כלומא דאונסייד של 55% על מחיר הסגירה של שישי האחרון.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה נשיא ברזיל שונה מגנץ ושאשא?? (ל"ת)
    יולי אדלשטיין 01/06/2021 08:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יש חיסון למונשמים ילה בלגן (ל"ת)
    בונוס ביוגרופ 31/05/2021 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי 31/05/2021 15:15
    הגב לתגובה זו
    פייזר חברת חיסונים עם צנרת תרופות אחרות משמעותית.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.